כשלפני 15 שנה אבי לוי חלם על פסטיבל מחול בינלאומי שיתקיים בעיר שלו אשדוד, הוא לא תיאר לעצמו שיגיע לכאלו ממדים. ב-8 ביולי פסטיבל “אשדודאנס” יפתח את שעריו, זאת השנה השלישית ברציפות. וכך לוי, המנהל האמנותי, מממש את חלומו כל פעם מחדש.
“זה חזון של 15 שנה, ומי שבסוף הגשים אותו והלך עם זה באומץ היה ראש העיר ד”ר לסרי, שראה את הפוטנציאל”, מסביר לוי. “אתמול בלילה הלכתי ללמד בירושלים וחזרתי דרך הקשתות כי התחילו להרכיב את פלטות העץ על הרצפה. ראיתי במקום את החלום שלי שמתגשם, כי כל פלטה שמונחת, זה חלום שמתגשם שוב ושוב ושוב. היה לי קשה לעזוב את המקום”.
מזל טוב, אבי
אבי לוי. צילום פבל
לוי, כוריאוגרף מוערך ומוכר בתחומו, מי שייסד את להקת המחול המקומית “אביבים” מתרגש כשהוא מדבר על “אשדודאנס”. הוא בן 51, נשוי בפעם השנייה ואב לשלושה. ממש לאחרונה נולד לו בן.
הפסטיבל יפתח השנה את שעריו במופע ייחודי בשם “מזל טוב”, שבו ישתתפו כ-1,000 רקדנים, וייסגר במופע ענק נוסף הנקרא “קצוות”, שבו יופיעו מיטב אמני ישראל על במה אחת בהפקות מקור מיוחדות עם כ-1,500 רקדנים.
“במופע הפתיחה תופיע מירי מסיקה, והמופע יתייחס לכל השמחות של העם היהודי”, אומר לוי. “לקחנו מסורת ומודרניזציה: אם יש ברית — יש גם בריתה, אם יש בר מצווה — יש גם בת מצווש, ואם יש חינה — יש גם מסיבת רווקים. את הערב ינחו אריק משעלי והדר לוי. מופע הסיום ‘קצוות’ מביא חיבורים מיוחדים, כמו ריקי גל עם אורית אטל, שירי מימון עם רבקה זוהר, ברי סחרוף ואבנר גדסי, ותחת המעטה של השירה ירקדו מאות רקדנים שייצרו תמונות לדבר הזה. פה בא לידי ביטוי מופע המחול. זה לא מופע מוזיקה, זה מופע מחול שאליו מתווספים אמני זמר”.
נוסף לשני המופעים הגדולים, במהלך ארבעת ימי הפסטיבל יפעלו תשעה מוקדים שירקידו ויפעילו עשרות אלפי מבלים שיגיעו מאשדוד, מכל הארץ ומכל העולם. לוי, אגב, כבר מתכנן את הפסטיבל של 2020.
“כמה שהראש שלי בפסטיבל, הזה אני מאוד מתרגש לקראת פסטיבל 2020 — אנחנו כבר בתקשורת עם איגוד של להקות המחול הייצוגיות בעולם של למעלה מ-100 מדינות, והם ביקשו להביא 15 להקות מ-15 מדינות בעולם ל'אשדודאנס', ושיהיה הבית שלהם בישראל”.
מי שמפיק את הפסטיבל הוא יוסי עטר, אשדודי נוסף, שהחל להפיקו כבר מהשנה הראשונה ואחראי להרבה מאוד מההפקות העירוניות של אירועים ופסטיבלים. “התפקיד שלי הוא לקבל את החלום של המנהל האמנותי ולפרוט אותו לשטח, מהשלב של לוגיסטיקה ותכנון ועד הפרטים הקטנים ביותר. אנחנו המוציאים לפועל”, מסביר עטר, 48, נשוי ואב לחמישה.
יוסי עטר. צילום פבל
“יש צוות גדול מאוד של מפיקים, כי הפסטיבל פועל בתשעה לוקיישנים שונים, ולכל לוקיישן יש מנהל”, הוא מחדד. מפיקי האירוע אמורים להיות גם ערוכים לקליטה של אלפי רוקדים ומבלים בארבעת הימים הללו באשדוד.
מטורף מה שהולך פה
“הפסטיבל השנה עלה על כל הציפיות שלנו”, מספר עטר. “בשנה שעברה הייתה פריצה מטורפת עד כדי כך שהיה אחד הפסטיבלים הגדולים במחול. הפסטיבל גדל כל שנה — בשנה הראשונה הגיעו בסך הכול 20 אלף איש, בשנה שעברה נמכרו 13 אלף כרטיסים והגיעו לאירועים הפתוחים עוד כמה עשרות אלפים, והשנה אנחנו ערוכים לכמות גדולה יותר”.
לוי: “לצורך ההשוואה, בפסטיבל הראשון היו 16 להקות מהארץ, בפסטיבל השני 25 להקות, ולפסטיבל הזה יגיעו 42 להקות מהארץ ומהעולם”.
מה בעצם היה הטריגר לפסטיבל כזה באשדוד?
לוי: “אחרי כל כך הרבה שנים שאני מסתובב בפסטיבלי מחול בארץ ובעולם, הבנתי שאשדוד היא המקום הפוטנציאלי הטוב ביותר לארח פסטיבל מחול. אין משהו יותר טוב — לוקיישנים מדהימים, חוף ים, עיר קולינריה, המקום הזה משלב בתוכו %100 פוטנציאל, ואני יודע שהפסטיבל הזה, ככל שהזמן יחלוף, ילך ויתרחב כי הוא פסטיבל נושם”.
מה מייחד את "אשדודאנס"?
לוי: “הרעיון הוא שאתה קם באחת בלילה, יכול לפתוח את התוכנייה ולהחליט לאן ללכת. לדוגמה מתנהלות טברנות עד שתיים בלילה בפארק הסלעים בפארק אשדוד ים, ובכלל אלו יהיו ארבעה ימים שהפסטיבל יפעל מהבוקר עד חמש בבוקר למחרת. זה הייחוד של 'אשדודאנס', שמגיעים אליו משוגעים של מחול. הם לוקחים חופש בימים האלו לרקוד נון סטופ ולראות מופעי מחול ובאים להתארח באשדוד”.
בנוסף, לוי מסביר על הקורלציה עם החברה לתיירות ועל הפוטנציאל לתיירות פנים וחוץ של הפסטיבל. “אנחנו מתחילים עכשיו מסלול של טיפול בתיירות פנים, והמטרה היא לעשות לבאי הפסטיבל סיורים מודרכים להכיר את העיר המדהימה שלנו. בשנה שעברה למשל הלכנו לאחת ההרקדות ההמוניות, וראיתי קבוצה של חבר’ה אסיאתים ושאלתי מאיפה הם. סיפרו לי שהם מהונג קונג. שאלתי איך הם הגיעו, והם סיפרו שהם ראו פרסומים ושציינו את הפסטיבל הזה כיעד. הם אמרו שאחרי מה שהם ראו, הם יגיעו לכאן כל שנה”.
מה עלות הפסטיבל?
“באופן יחסי לפסטיבלים מקבילים בארץ ובעולם ההוצאה לא גדולה בגלל שהמערכת העירונית עובדת בקורלציה מדהימה. אנחנו מצליחים לעשות עם חצי מתקציב של פסטיבלים הרבה יותר. זה גם בעזרת המשכן ומוטי מלכא בראשו”.
עטר מסביר כי החזון של לוי היה לקחת את כל החסכים שיש במחול העממי ולתת להם מענה ב”אשדודאנס”: “חסך ראשון הוא שאף אחד לא התייחס עד כה לאלו שייסדו את המחול. ואבי הוא הראשון שהחליט לתת להם במה”.
לוי: “יש 30 מייסדים, והצעיר מביניהם הוא בן 85. צריך לתת להם את הכבוד שמגיע להם. אנחנו מנסים להביא אישה בשם איילה גורן, היא בת 94, והיא הבת של המייסדת האמיתית לפני קום המדינה גורית קדמן. זה בשבילי הפרויקט הכי חשוב”.
לוי מסביר כי במשך 30 השנה האחרונות התקיימו פסטיבלי מחול רבים בארץ, אבל הם לא היו חלק מאותה התרחשות. “האנשים האלה ייסדו את כל מה שקורה בארץ במחול העממי. כיום הם לא מקבלים פנסיה, אין להם מקור פרנסה, ואני יכול לומר שיש כאלה שבקושי חיים. אז לפחות לתת להם את הכבוד הראוי”.
בין המייסדים יש גם מי שהביאו את המחול לאשדוד בפעם הראשונה. “מי שהתחיל באשדוד את בית הספר למחול הראשון, ודידי דוש ז”ל היה התלמיד שלה, הייתה אישה בשם רעיה ספיבק. חיליק כרמלי זה האדם הראשון שפתח בית ספר מחול בבית ספר מקיף א’ לפני 50 שנה. הם בנו את כל נושא המחול העממי, ריקודי העם, והיום הרבה מאוד אלפים של אנשים רוקדים בזכותם ולא מכירים אותם אפילו ולא יודעים על קיומם. וזה מוזר לי לא לכבד אנשים כאלה. מה כבר נשאר להם?”.
ובדיוק כפי שלוי מעוניין לשים את המייסדים תחת אור הזרקורים, הוא גם רוצה לגעת בלהקות מחול מוכשרות ומוצלחות מאוד שלא מקבלות את הבמה הראויה להן, לדעתו.
“חשוב לי לתת במה לאנשים שפחות קיבלו ביטוי במקום אחר, לדוגמה להקת ‘קמע’, שאני ממש חסיד שלהם. זוהי להקת מחול מבאר שבע שהיא סופר מקצוענית. בשביל להסביר, כשתמיר גינץ מנהל הלהקה עושה אודישנים בחו”ל, יש תורים של מאות מטרים של נבחנים, וכאן פחות מכירים אותו. בנוסף, הם דרומיים, ובשבילי זה הכי כיף בעולם. הם ייתנו שתי הופעות לנוער ולבוגרים”.
עוד מופע מחול ייחודי הוא מופע על גלגלים שיתקיים בהיכל הקריה, והכניסה אליו חופשית. “כמעט כל להקות המחול על גלגלים יבואו להופיע — זה מחזה מרגש, שאי אפשר לתאר אותו. אני מבקש להזמין את כל האשדודים שיבואו לראות את המופע הזה. מופע מרגש של עשרות רקדנים על כיסאות גלגלים שמלווים ברקדנים רגילים. זה מחזה באמת מרגש ושווה”. לוי מסביר כי תמיד אהב לגעת בלא קונבנציונלי, בקצוות. “תמיד הלכתי על הקצה”.
מה החלום שלך?
לוי: “החלום שלי שהפסטיבל יהווה אולימפיאדה של מחול — שמכל רחבי העולם יגיעו ונהיה מוקד עלייה לרגל. השאיפה לעשות זאת צעדה של כל הלהקות בעולם מאזור רוגוזין ועד הכניסה לאמפי — ממש כמו שעושים בחו״ל ושיהיה הכי מרשים בעולם”.
אבי, מצד אחד אתה מאוד רגיש ומצד שני מאוד קשוח בדרישות שלך.
“אני חושב שעם השנים זה התפתח לנוסחה שאני מרוצה ממנה. זה כמו עבודה עם רקדן — מצד אחד אני רוצה להשיג תוצאות מרשימות כמו ש’אביבים’ יודעים לתת עם סדר ומשמעת, אבל יחד עם זאת ליצור אמנות, להכניס אמוציות לתוך סדר ומשמעת — החיבור הזה מייצר נוסחה נכונה”.
יוסי, איך זה לעבוד עם אבי?
עטר: “מי שאומר שלעבוד עם אבי זה קל, זה לא נכון — אדם שהוא טוטאלי, זה או להיות איתו ולזרום איתו או לא להיות שם. אבי ואני מכירים ועבדנו בעבר ביחד וברגע שמכירים את אבי באמת אפשר לראות שהוא אדם שהולך עם האמת שלו עד הסוף”.
ואתם רוקדים
פסטיבל “אשדודאנס” בשנה שעברה. צילום אורי קריספין
אך מי שנמצא בראש מעייניו של לוי הם האשדודים, אלה שחיים את העיר יום—יום. חשוב לו לשתף את מרקידי העיר בפסטיבל ולחשוף את תושבי העיר בכלל ואת הרוקדים בפרט למופעי מחול. “המרקידים האשדודים הם הראשונים שמקבלים במה, וכתוצאה מזה גם הרקדנים שלהם מגיעים וככה באמצעות זה אנחנו חושפים אותם למופעי מחול. חשוב לי שהמרקידים באשדוד ידעו שיש להם בית שנקרא פסטיבל 'אשדודאנס', והם הראשונים שמשובצים, כמו ז’ק ומוטי מרזוק, יוליה, איציק, ערן ביטון וארז טובול”.
לוי קורא לכל תושבי העיר להיחשף למופעי מחול שהם מקבלים במחירים נמוכים. מחירי הכרטיסים למופעים בתשלום יהיו מסובסדים ונעים מ-30 שקל ומעלה. הכניסה למופעים רבים תהיה חינם. “החלטת ראש העיר הייתה להנגיש את הפסטיבל לכל הקהלים שאוהבים מחול וגם כאלה שנחשפים למחול לראשונה”.
יש אשדודים שלא היו במופע מחול עד ש"אשדודאנס" פתח שעריו?
“אני שומע על המון אנשים בעיר שהגיעו למופעי מחול בפעם הראשונה במסגרת הפסטיבל. הציטוטים שאני שומע הם: ‘מעולם לא האמנתי שאוכל ליהנות ממופע מחול ככה’. כשאתה בונה קונספט שהייעוד שלו זה לעשות פאן לאנשים, זה לא משנה באמצעות מה — מחול, זמר או תיאטרון”.
בפרספקטיבה של שנה שלישית, הפסטיבל הפך לשם דבר בתחום? והאם הוא עלה על פסטיבל כרמיאל?
לוי: “לא מתייחס למה שקורה בפסטיבלים אחרים, בטח ובטח לא בכרמיאל. אני שם את כל הכוח להתקדם קדימה ובמקצועיות”.
באשדוד יש יותר מ-20 פסטיבלים בשנה. אין חשש שפסטיבל ייחודי כזה קצת “הולך לאיבוד” בין כל שאר האירועים?
לוי: “אני לא חושש שהפסטיבל ייעלם בתוך הפסטיבלים האחרים כי יש לו ייחוד של שוחרי מחול, ובעיקר ברחבי העולם, אז אין לי חשש שייעלם. ההפך, אני יודע שזה רק ילך ויגדל ויצבור שם תאוצה, וככל שיהיה יותר מקצועי, יביא יותר תושבים”.
לסיום אומר לוי בהתרגשות: “אני יודע שזאת גאווה לעיר — נתקלתי בהרבה אשדודים ברחבי הארץ, ובשבילם 'אשדודאנס' מנפח להם את החזה, הם אומרים בגאווה שיש לנו את הפסטיבל שלנו. וזה מרגש אותי”.
“כשאתה בונה קונספט שהייעוד שלו זה לעשות פאן לאנשים, זה לא משנה באמצעות מה — מחול, זמר או תיאטרון”. לוי. צילום אורי קריספין
