ביום רביעי 10 ביולי הסתיים בבסיס חיל האוויר עובדה שבדרום הרחוק קורס קציני בקרה. בין 16 בוגריו של הקורס היוקרתי (מספר 107) נמצאות שתי אשדודיות, סגן משנה ל’ וסגן משנה נ’.
בקרי אוויר הם קצינים שאחראים על מעקב אחר כלי הטיס וניהול משימות אוויריות. למעשה, הם מנהלים בפועל, יחד עם גורמים אזרחיים, את שמי המדינה. הם גם מהווים את הגורם המקשר בין כלי הטיס בשמיים לבין השולטים על הקרקע ושותפים פעילים למשימות של חיל האוויר בשגרה ובחירום. במסגרת תפקידם הם גם מסווגים ומאתרים כלי טיס עוינים ומזניקים את מטוסי ומסוקי הקרב במידת הצורך.
סג”ם ל’, 21 וחצי, סיימה כמצטיינת הקורס. היא התגייסה תחילה לתפקיד מדריכת סימולטור ושובצה בבסיס חצור. אחרי כמעט שנתיים החליטה שהיא רוצה לצאת לקצונה.
“באופן טבעי, מדריכות סימולטורים שיוצאות לקצונה בדרך כלל הופכות לקצינות סימולטור, אבל השירות יחד עם בקרים וטייסים עשה לי חשק לצאת לקצונת בקרה, ולמעשה הייתי היחידה בהשלמה החילית שבאה מרקע כזה”, היא אומרת.
סגן משנה ל', מצטיינת קורס. צילום: דובר צה"ל
“אחרי בה”ד 1 עשינו השלמה חילית בבסיס עובדה שנמשכה חצי שנה”, מתארת ל’. יחד איתה היו עוד שלוש בנות. כולן, מלבד ל’, שירתו כעוזרות בקר לפני היציאה לקצונה, ואילו הבנים במסלול הם נושרי קורס טיס.
קציני הבקרה יושבים בעמדות ביחידות הבקרה של חיל האוויר, יב”אות, וגם מדברים בקשר עם הטייסים. בואי ונסי להסביר בשפה פשוטה מדוע הטייסים לא יכולים להסתדר?
“למדינת ישראל יש מרחב אווירי מאוד צפוף, יש המון גורמים שרוצים לעלות לאוויר — צבאיים ואזרחיים — וצריך מישהו שינהל ויסנכרן את התעבורה בשמיים. כשיש מישהו ששולט על כל הסיפור הזה, אז הדברים נעשים בצורה הרבה יותר בטוחה”.
ל’ סיימה את מסלול ההכשרה בשבוע שעבר ושובצה ביב”א הדרומית. כעת לפניה שלושה חודשי הסמכות לפני שתהפוך לקצינה מבצעית. היא חתומה לחמש שנים בקבע.
את חושבת על קריירה ארוכה בצבא?
“תמיד חשבתי להיות קצינה, עוד לפני שהתגייסתי. רציתי לעשות תפקיד משמעותי ומאתגר. תמיד חושבים על אפיקי קידום, אבל עד שנגיע לחתימה שנייה יש עוד זמן”.
אני מבין שנבחרת למצטיינת הקורס.
“כך יצא. אני מאוד שמחה על זה, השקעתי המון. למעשה, הקורס עצמו בוחר את המצטיין, נדרשים גם הישגים גבוהים במבחנים ובעבודות, אבל מה שהכי חשוב זה הקטע החברתי”.
ל’ גרה באשדוד מגיל חצי שנה. למדה בבית הספר אשכול ובמקיף ה’, הרחיבה פיזיקה, אלקטרוניקה ומחשבים. יש לה אח תלמיד תיכון, אימה מנהלת חשבונות, ואביה, שעלה לארץ מסרביה, יוגוסלביה, עמיל מכס.
היא הייתה חניכה בצופים, שבט אביב, לאחר מכן הפכה למדריכה, ראש גדוד ורכזת ובסיום הלימודים יצאה לשנת שירות בתנועה בירוחם.
עושה רושם שאת "ראש גדול".
“אני אוהבת להיות מעורבת בהרבה דברים. לא להיות סטטית, לעשות דברים מאתגרים שחשובים לי”.
עוד נשמע עלייך?
“אני מקווה. כמו שאמרתי, אני לא אוהבת לשבת בלי לעשות כלום. כרגע אני בצבא ויש לי שאיפות שכרגע מתמקדות במסגרת שבה אני נמצאת”.
כל כמה זמן את יוצאת הביתה?
“סוגרים שבתות אחת לשלוש. יש לי בן זוג שגם הוא בחיל האוויר, הוא משרת בבסיס אחר. הכרנו במקרה בזמן חופשה באילת. הוא טייס, ואנחנו יחד כמעט שנה”.
ממש זוג מהאגדות, מה גם ששניכם בסרבלים.
“כן, אני בקרית, והוא איש צוות אוויר. אולי ביום מן הימים אדבר איתו בקשר מהעמדה ביב”א, והוא יהיה חייב להקשיב ולעשות מה שאני אומרת”, היא מוסיפה בחיוך.
את אוהבת את הצבא, את חיל האוויר?
“מאוד, ואת חיל האוויר עוד יותר אפילו. העובדה שהייתי מפעילת הסימולטור היחידה שיצאה לקצונת בקרה בהצלחה גם הוכיחה לי שאם אני רוצה משהו והוא מספיק חשוב, אז אצליח. זה נשמע קלישאתי, אבל אני חושבת שזה נכון לכל אחד ובכל דבר, וזה מסר שחשוב לי להפיץ”.
חברתה לקורס סג”ם נ’ למדה בתיכון מקיף ג’ באשדוד והרחיבה ביולוגיה ומחשבים. היא התגייסה בחודש דצמבר בשנת 2017 לתפקיד מש”קית בקרה, סיימה קורס ייעודי במשך שלושה חודשים ושובצה ביחידת הבקרה הצפונית. לאחר כמעט שנה בתפקיד החליטה לצאת לקצונת בקרה.
סג"ם נ'. צילום דובר צה"ל
“מאוד רציתי להיות בקרית אוויר ונלחמתי לצאת לקצונה”, היא מספרת. “בתור מש”קית בקרה הבנתי את האחראיות שיש על הכתפיים של בקרי האוויר, ומה הם מסוגלים לעשות במסגרת תפקידם, ולכן מתוך מקום לעשות שירות משמעותי ומספק יצאתי לקצונה, ואני מאוד שמחה לסיים את המסלול”.
