כשהם לא באירוע או בהופעה, ייתכן שתוכלו למצוא את אריאל ויהונתן למהוט, שני אחים מוזיקאים תושבי אשדוד, מתאמנים בחדר החזרות שלהם, בדירת המשפחה ברובע החרדי בעיר. אל דאגה, הם מרגיעים, יש בידוד אקוסטי, וההורים, וכן השכנים, לא מתלוננים.
אריאל, המתופף, בן 30, ויהונתן, נגן גיטרת בס, 26, נולדו למשפחה חוזרת בתשובה שנמנית עם היהדות החרדית-ליטאית. יש להם עוד אח צעיר יותר. ההורים עברו לאשדוד עם ילדיהם לפני קצת יותר מ-20 שנה והשתקעו ברובע ז’, ושם מתגוררת המשפחה גם היום.
מתאמנים יחד, מופיעים לחוד
שני האחים לבית למהוט, שמופיעים בנפרד, מוכרים בציבור החרדי אמנם, בעיקר בז’אנר החסידי-מזרחי, אך גם מחוצה לו. הם מנגנים בשמחות, בהופעות ובווידיאו קליפים. הם בדת, אמנם, אבל לא בטוח שהם עונים לטייפקסט החרדי הממוצע.
“גדלנו בראשון לציון להורים חוזרים בתשובה בקהילה החרדית ליד היקב”, סביר אריאל. “למדנו במוסד חרדי וכחלק מתכנית הלימודים הכניסו אותנו לכל מיני חוגי מוזיקה ושלל פעילויות פעם בשבוע כל הכיתה. בתור ילד הבנתי שיש לי הבנה וידיעה במוזיקה ורצון לממש את זה ולא משנה באיזה תחום במוזיקה כי פשוט הרגשתי שזה אני. כשהייתי בן 9 ויהונתן בן 5 עברנו דירה לאשדוד, לרובע ז’, שם המשכנו ללמוד במוסדות חינוך תורניים, והבנתי שאני חייב להמשיך את מה שכל כך אהבתי לעשות. הלכתי למורה של אורגנית שתלמד אותי פעם בשבוע עד גיל 12. התקדמתי, אבל הרגשתי את המשיכה לתופים יותר מכל דבר אחר במוזיקה, ואז הפסקתי להתאמן אצלה” .
אז מה באמת הביא למעבר לתופים?
“הייתי לפני גיל בר מצווה, ואבא שלי אמר לי שזה כבר לא מתאים ללמוד אצל מורה, ולכן הפסקתי ללמוד אורגן. חיפשתי את עצמי. עד כדי כך שבאותו זמן חיפשתי ללמוד אמנות לחימה ולא היה לחרדים, אז לא הלכתי, ומפה לשם הגיע סוכות, ואני רואה מודעות של שמחת בית השואבה עם תזמורת. אמרתי לעצמי: יאללה, אני הולך לשמוע מוזיקה, וכשאני מגיע אני רואה תזמורת, והמתופף דניאל שוקרני האשדודי עושה בלנס.
“באותו רגע אמרתי לעצמי: זה מה שאני אהיה, ולא שום דבר אחר. נקודה. ואכן, ניגשתי אליו בסוף הערב, שאלתי אם הוא מלמד, אמר לי שכן והתחלתי ללמוד אצלו. כך במשך שנה. משיעור לשיעור חיכיתי ללמוד. זה היה בדם שלי. מאז אני רק חושב תופים”.
אריאל למהוט על התופים
יהונתן, איך אתה נכנסת למוזיקה?
“גם בגלל אחי, שראיתי את התופים שלו שהיו נמצאים בבית, אז גדלתי עם קצב ואווירה מוזיקלית ברקע. נמשכתי לזה. ת'אמת, רציתי ללמוד גיטרה לב,ד ותוך כדי אתה נוגע בעוד כל מיני כלים ופתאום שמתי תשומת לב יותר לבס, והבנתי כמה שהבס זה דבר חשוב ובסיסי במוזיקה, לכן מאז אני מנגן עם הכלי הזה”.
אריאל מוסיף: “בזמנו הרגשתי שעוד לא הגעתי למקצוענות הרצויה, ולכן הלכתי וחיפשתי שמות של מתופפים גדולים ללמוד אצלם, אם זה דני אבידני והאשדודי ברק בן צור, ואחרים”.
יהונתן למהוט על הגיטרה
יהונתן, כמה שעות ביום אתה מתאמן?
“אני מתאמן שעה עד שעתיים, יותר בשעות הערב, כי אריאל נמצא בבוקר, שזה הזמן להתאמן. ומתי שאין לי אירוע בערב, אז אני נכנס לאולפן ומתאמן בד בבד, בלי להפריע לאחי”.
מי הדמות הכי חזקה שהופעת איתה?
“זה היה מזמן הייתי עם עומר אדם בבת מצווה בתל אביב עוד לפני שהוא היה כוכב, אבל ראיתי אהדה כלפיו וידעתי שהוא יהיה זמר ענק, והנה היום אנחנו רואים מה הוא עשה רק בשבוע האחרון בפארק הירקון. בכלל עשיתי מוזיקה עם גדולי הזמר החרדי כמו נמואל הרוש, איציק אשל ואחרים”.
מה מקור השם למהוט?
“מקורו פולני-גרמני”.
יש לכם מחשבה להקים הרכב משותף לשניכם?
“כן, יש מחשבה על הרכב מוזיקלי משותף”.
לפי התמונות שלך באינסטגרם, אריאל, אתה מתעמל ועושה כושר. מה לגבי קריירת דוגמנות או משחק?
“היו מחשבות. היום אני מתמקד בתחום המוזיקה, אבל לא שולל מראש”.
ומה לגבי זוגיות?
“כן, יש לי זוגיות”.
מה החלום?
אריאל: “לפרוץ בקנה מידה בינלאומי”.
“אין היתר — לא נעשה”
האח הבכור אריאל השתלב בהרכב של דביר כהן, שהוא שם דבר במוזיקה הדתית והחרדית. “בתופים מתאמנים עם פלייבקים”, אומר אריאל, “וכשיום אחד הרגשתי שכבר נגמרו, הכרתי חבר שאמר לי שיש לו חבר שמנגן אורגן, והוא יכול לעשות לי פלייבקים. ואכן, הכיר לי את דביר כהן, שגם הוא היה תושב אשדוד. ומאז אנחנו בקשר ועובדים יחד כבר 17 שנה. ואני לא אשכח בתור ילדים היינו מנגנים שעות ביחד, והוא הרגיש טוב שכבר יש לו מתופף. אגב, היינו עם עוד כמה ילדים מהשכונה שמנגנים, והיה לנו הרכב מוזיקלי מגיל קטן, ועם הזמן ברוך השם זכינו להצליח ברמה גבוהה, כאשר דביר החליט שהוא פותח להקה, והוא בעצמו הלך ותלה שלטים ומודעות, ולקחנו לאירוע אז 800 שקל, שזה בקושי מחיר של נגן היום באירוע”.
אריאל ויהונתן למהוט מנגנים יחד. צילום פבל
יהונתן, אתה עובד עם הרכב קבוע?
“כרגע לא, כי אני מתעסק בעוד דברים. אך בד בבד אני וחבר מנסים להקים משהו ביחד. הרבה שנים הייתי בלהקה של איציק אשל, מופיע בקליפים, ומתי שקוראים לי מהרכב כזה או אחר, אני מגיע”.
יש לך ולאריאל מחשבה לעבוד יחד בהרכב משלכם?
“יש מחשבות, אולי זה יקרה”.
מישהו במשפחה בא מהמוזיקה?
“אבא שלנו”, מספר אריאל, “כשהיה קטן היה מנגן אורגן, ואימא וסבא היו מציירים, אז ככה שהייתה הרבה אמנות במשפחה שזה כנראה מה שעבר עלינו. אני יכול להגיד לך שמגיל קטן ראיתי את עצמי שם כמובן עם הרבה תפילות, ואכן, עם הזמן הגעתי לזה. ומאז יש מטרות חדשות להגיע כמה שיותר רחוק בתחום, ואני יכול להגיד לך שאני משקיע שעתיים עד שלוש אימון אצלי באולפן, אך גם לומד עדיין בסטודיו בסיטי עם מתופפים אחרים”.
אריאל, איפה הרגשת שאתה בקדמת הבמה?
“בוא נתחיל אם זה שכבר בגיל 17 ניגנתי חתונות וכמובן התדירות גדלה מיום ליום כשבהתחלה ניגנו אצל החבר’ה עם כיפות סרוגות עם הזמר אילן חביב, שעד היום אנחנו מנגנים עם ההרכב שלנו 10 שנים ביום העצמאות בבמה המרכזית באשדוד ביחד איתו ובהקפות שניות, ומאז בלי עין הרע אנחנו מופיעים בכל מקום בעולם ובכל המקומות הכי גדולים שיש בין היתר צרפת, רוסיה, איטליה ומרוקו”.
יהונתן, אם לא מוזיקה במה היית עוסק?
“תשמע זו שאלה קשה (צוחק). מוזיקה אצלי זה הכול בחיים. אני חושב שאי אפשר אחרת, אני יכול לשמוע מוזיקה ולהיזכר בדברים שקרו. אך הייתי שמח להתעסק גם עם אמנות עץ, שזה מה שעושים בבתי כנסת להיכל קודש”.
אריאל, עם איזה זמר הכי טוב הופעת?
“הופענו עם הזמר אברהם פריד לארגון ‘לב אחד’. בכלל ניגנתי עם כל זמר כמעט, ככה שזה די מעניין לשמוע את כל הסגנונות ואת כל הסוגים בכל מיני במות, אם זה יניב בן משיח, מידד טסה, מנדי ג’רופי, שלמה כהן… הייתי כמעט בכל מעמד, אם זה הכתרת רבנים, הכנסות ספר תורה, ומבחינתי חתונה זה הדבר הכי מרגש. לראות חתן וכלה ברגע הכי שמח שיש להם בחיים ואתה מנגן להם מוזיקה חסידית שזה נשמה, אין יותר מרגש מזה. זה הדבר האמיתי”.
איפה עומדת המוזיקה בציבור החרדי?
“אין ספק שהמוזיקה עוברת מהפכה ליותר מודרנית. נפתחו יותר, המוזיקה הולכת אחר המודה, ואין ספק שהיא רק תשתפר. לפי דעתי כל הדי—ג’יים לא נכנסו לתחום החתונות החרדיות כי זה לא מוזיקה אמיתית. אנשים אוהבים את החי, את האנרגיות, ולכן אנחנו נמשיך להתחזק עם הזמן”.
אתם מנגנים גם באירועים מעורבים של נשים וגברים יחד?
“לא, יש לנו כללים ברורים בלהקה, וכל זמן שאין לנו היתר, לא נעשה זאת, כי זה לא אנחנו”.
אריאל, מי הדמות המוערכת עליך במוזיקה?
“מבחינתי המתופף אבי אבידני, שהוא עושה עבודה כמו שצריך ונותן את הכול על הבמה”.
מה הבמה הכי מכובדת שהיית רוצה להופיע בה?
“מבחינתי בארץ אין לי איזה מקום מיוחד חוץ מחתונה, שזה מכובד ויש פה ענין ערכי. מה שכן אשמח להיות בבמות הכי גדולות בעולם שזה ואוו אצלי”.
יהונתן, מי הדמות הנערצת עליך?
“אני מעריץ מאד את אחי אריאל. גדלתי איתו ביחד, והוא השלים לי דברים חסרים במוזיקה, תמך בי ונתן לי יד עוזרת כמו אח גדול אמיתי. ובכלל, אני שמח להיות אח של המתופף מספר אחת בארץ לדעתי, ואין מישהו במגזר החרדי שלא יודע מי זה אריאל למהוט”.
אריאל, יש משהו שאתה מתכנן לחדש בתחום?
“כן, בימים אלה אני מפתח שיטה ייחודית ויש לי כבר רשימות ותרגילים, וזאת עבודה יום—יומית, ואני יודע שיום אחד אני אלמד את החבר’ה הצעירים, כמו שכריס קולמן לימד אותי ושינה לי את הגישה — לא לעשות קיצורי דרך אלא לעבוד קשה".
אריאל ויהונתן למהוט. צילום פבל
אריאל ויהונתן למהוט. צילום פבל
אריאל, איך זה להיות שני אחים מנגנים באותו בית?
“אני יכול להגיד לך שחוץ מזה שאנחנו רבים על האולפן, הכול טוב ואני שמח שאני כאח גדול עזרתי לאחי לקבל ביטחון במוזיקה ואני שמח בשבילו שהוא מצליח היום והוא מלמד אותי סגנונות חדשים, כי אני מכור לתופים זה כמו סם אצלי, לכן אני רוצה תמיד לשמוע סגנונות אחרים”.
מה תאחלו אחד לשני?
“שנמשיך להיות מוצלחים ולהתקדם עוד בלי לחשוש ולעשות הרבה שמח לעם ישראל”.
