להקת הילדים “פרחי החיים” מאשדוד סוגרת עשור. בראש הלהקה עומדים יעקב ביטון, שבעיסוקו היום-יומי הוא ראש מינהלת רובע ג’ בעיריית אשדודף ואשתו עדי, שמוגדרת המנהלת של הלהקה. הלהקה, בעלת הצביון הדתי, מורכבת מבנים ומופיעה בשמחות ובאירועים מגוונים.
בעוד שיעקב הוא האיש עם הרקע המוזיקלי, שעובד עם הילדים ויוצא איתם למופעים, עדי היא הדמות הניהולית, שפעילה בעיקר מאחורי הקלעים. היא גם סירבה בתוקף להתראיין ולהצטלם.
לשיר כל הדרך
“תמיד אהבתי לשיר”, אומר יעקב. “זה מתחבר לי כיום עם העשייה הציבורית, כשהמשמעות של שתיהן זה לשמח את התושבים בכל מיני צרכים, שחלק מהם זה שירים. וכבר ידוע מה שכתוב בגמרא, שאם לא ניתנה תורה, אז השירה היא תהיה התחליף”, הוא מסביר.
המפגש הראשון של ביטון עם עולם המוזיקה היה עוד בילדותו במרוקו. “זה התחיל כשהייתי בן 10 ולמדתי במקהלה של בית הכנסת המקומי בקזבלנקה. קיבלתי הרבה מרץ וביטחון לשיר ועם הזמן לקחתי את זה לידיים והתפתחתי.
בד בבד אבא שלי דחף אותי לשיר, ובשנת 1994, כשהייתי בן 18 אחרי שסיימתי בגרויות, עליתי לישראל מתוך ציונות, אף על פי שהייתי צריך ללמוד מתמטיקה בפריז, אך הארגון הזה מטעם הסוכנות שעודד לעלות דיבר אליי.
“כולי הייתי צמרמורות, ובאותה תקופה הרגשתי שאני לא חוזר לצרפת. כשלאחר מכן, כשחזרתי להוריי שגרו במרוקו, סיכמתי איתם שאני עולה לארץ, וזה מה שקרה. השתקעתי בחיפה, ובעקבותיי הוריי החליטו שגם הם עולים. הם הגיעו לאשדוד, ובעקבותיהם אני הגעתי לאשדוד”.
ביטון סיים תואר ראשון במדעי המחשב ומתמטיקה והשתחרר לאחר 12 שנים כרב סרן בשירות קבע. את עדי הוא הכיר עוד כשהיה בצבא והשאר היסטוריה. יש להם שתי בנות ובן.
יעקב, איך קמה הלהקה?
“הגעתי לאשדוד והייתי מתפלל אצל הרב פינטו ברובע ה’, שם הייתי לוקח ילדים ומלמד אותם קטעי שירה ותהילים, כשבכל הזדמנות בבית כנסת כמו מסיבת חנוכה וכולי היינו מופיעים ומחלקים פרסים לילדים. יום אחד פנה אליי בחור מבית הכנסת, שמואל תורג’מן, היום ספר ברובע י”ב, ואמר לי, ‘אני חולם שתיקח את הילדים המובחרים שלך ותביא אותם לשיר בחתונה אצלי’.
"ואכן, לקחתי חמישה ילדים והתכוננו עם שני שירים 'אם אשכחך' ו'שבחי ירושלים' אחרי עבודה באולפן. קראנו ללהקה ‘פרחי אוצרות חיים’ על שם בית הכנסת. משם הכול התחיל. ואכן, הייתה חתונה מצוינת, ומשם אנשים שראו אותנו ככה מפה לאוזן הזמינו אותנו להופי,ע עד כדי כך שאשתי אמרה לי, 'בוא נרים את זה'. ואכן, זה מה שקורה עד היום”.
השם של הלהקה השתנה.
“נכון, עם הזמן אחד מהרבנים הציע לי לשנות את שם הלהקה למשהו יותר קצר כמו שאר הלהקות בארץ. ואכן, לאחר כמה שנים השתנה השם ל’פרחי החיים אשדוד’”.
איפה אתם מתאמנים היום?
“אז עד לא מזמן היינו מתאמנים במוסדות של בית הכנסת של הרב פינטו, אך לאחרונה מצאנו ברובע הסיטי מישהו שהחליט שהוא עוזב את האולפן שלו והחלטנו שאנחנו לוקחים אותו. מאז המקום הזה נהפך למקום שבו אנחנו עושים חזרות והקלטת שירים”.
איך מצליחים בלי שום פרסום ללהקה?
“אני מאמין בעבודה הצנועה שלי ושל אשתי. הפשטות שלנו בלי יותר מדי רעש היא זאת שנותנת לנו להצליח”.
כמה ילדים יש כיום בלהקה?
“היום יש 15 ילדים בלהקה בני 13—7. אם זו עלייה לתורה בבוקר, אני לוקח ארבעה ילדים, אך אם מדובר בחתונה, אז יותר. ומתי שיש לנו שני אירועים, יש לנו עוד בחור שלוקח אותם, וכך אנחנו מסתדרים”.
איך מסתדר לילדים הלהקה עם הלימודים? זה לא מפריע להם?
“קודם כול — בשביל הילדים זה חוג, דבר שני — אני נותן להם אפשרות להופיע מול קהל כשבין היתר אנחנו מהבודדים בארץ בלהקות שנותנים שכר לילדים על המופע שלהם. כמובן שהכול מסודר אצל רואה חשבון. יש היום הרבה בטלה במערכת החינוך, ואני חושב שזה דבר מצוין לתת לילדים האלה את הרצינות ואת המשמעת, ולכן אני לא חושב שזה מזיק להם ללימודים, אלא זה נותן מוטיבציה”.
היום, אחרי עשור, אתה יכול לומר שיש זמרים שצמחו מהלהקה?
“כן. יש לי תלמידים בשם סעדיה שריקי ונעם שהרבני שהם מופיעים היום ועושים כבוד גדול, ואני שמח שנתנו להם את הבמה בגיל צעיר שיוכלו להאמין בעצמם”.
מהם רגעי השיא בלהקה בעשור הזה?
“היו הרבה שנים יפות בלהקה. מה שכן, שמחתי שפרצנו למקומות בין לאומיים. הופענו בצרפת, ספרד, רוסיה ועוד. המופע האחרון בחו”ל היה ברוסיה בחלאקה של בן של איזה אוליגרך שראה אותנו באיזה אירוע בארץ ולקח אותנו אליו. טסנו במיוחד הלוך ושוב 50 שעות. באותו אירוע לא ידעתי מה אני עושה בין כל הזמרים הגדולים שהופיעו שם, שהם היו בין לאומיים. זה בהחלט היה רגע שיא. עוד רגע יפה שהיה זה שהופענו בבימות של יום העצמאות כאן באשדוד, שזה גם היה שיא בעיניי, אך כשהוזמנו לרוסיה זה היה וואו מבחינתי”.
נערי להקת פרחי החיים. צילום פבל
אתם עובדים על סינגלים משלכם היום?
“את האמת שלא, אך תמיד שולחים לנו לחנים, ואת האמת אני מרגיש שאנחנו פחות מוכנים לזה, שהרי בסופו של דבר אנשים רוצים לשמוע שירים קיימים באירועים שלהם, ולכן כל שיר להיט שיוצא היום, אנחנו עושים לו קאבר ומוציאים אותו החוצה באירועים”.
לא שווה להוציא אפילו סינגל אחד כדי להתפרסם?
“יש אצלי עורך מוזיקלי, אדם משכמו ומעלה בעל שם עולמי בשם גדעון ריקרדו, שעורך לנו, והוא בעצמו מלחין. אז איתו התחלנו איזה מהלך שאולי בקרוב ייצא לאור ונתקדם. אך אחרי הכול אצלי זה בעדיפות נמוכה מהסיבות שאני הזכרתי לפני. כשאני ארגיש שזה זה, אנחנו נוציא”.
אצל מי אתם מופיעים בעיקר?
“אצל כל עם ישראל, אך רוב המופעים הם בציבור היותר חילוני, באירועים כמו חתונות, בר ובת מצוות, בריתות, עליות לתורה”.
הלהקה במופע סולו לחתן וכלה
הלהקה עם מיקל אורן
הלהקה במעמד הר סיני בבר מצווה
למה הם לוקחים אתכם יותר? כי אתם מופיעים מול קהל מעורב של נשים וגברים?
“אנחנו מאוד מקצוענים, שהרי אני ואשתי החלטנו בהתחלה על איזה קונספט הולכים, החלטנו שאנחנו עושים ביצועים הכי מרגשים וטובים של השירים. וצריך לומר שאנחנו להקה מסורתית-דתית, ולכן לא משנה לי שאנחנו שרים בפני גברים ונשים, אך אם יש ריקודים, אז לא נשיר, אלא אם כן הריקוד הוא בנפרד. בלי קשר, הרבה מהשירים שלנו הם שירי רגש שאין טעם לרקוד, אז ככה שאנחנו פחות נתקלים בריקודים, וזה תנאי שלנו להופיע, וזה בחירה של אנשים לפני שלוקחים אותנו. ודרך אגב, זה בחירה גם של ההורים של הילדים שלא יהיו מול ריקוד מעורב, שהרי הם לומדים בבתי ספר דתיים”.
מה תאחל ללהקה שלך ושל אשתך?
“שנגיע לשמח את מי שמזמין אותנו הכי טוב ובכלל את עם ישראל, וזה הכיף שלי לראות אותם מתרגשים ובוכים, שדרך אגב אני מתרגש איתם ולפעמים גם בוכה איתם פתאום, ושנמשיך לעשות טוב לעם ישראל”.
יעקב ביטון. צילום פבל
הדבר הבא
באולפן נפגשנו עם האחים ידידיה ומרדכי ליפשיץ. ידידיה הוא הדמות הבכירה בלהקה כבר שלוש שנים. בן 13 וחודשיים שבא מבית ספר נעם והתגלה באירוע של בית הספר, ששם נכחה עדי אשתו של יעקב שלקחה אותו ללהקה. בעקבותיו בא גם אחיו מרדכי. השאיפה של ידידיה להתקדם בתחום.
להקת " פרחי החיים" ויעקב ביטון. צילום פבלמצאנו עוד זוג אחים — מיכאל ויונתן אבן חיים — שגם הם התגלו בעקבות האח הצעיר יונתן ששר בבית ספרו, וחברו הציע לו לשיר בלהקה ואחיו הלך בעקבותיו. עוד זוג אחים הם עמית וירין רווח ששואפים להגיע כמה שיותר רחוק ומתכוננים לפרוץ בהמשך.
נפגשנו גם עם הכוכב של הלהקה שישב בצד והצטנע: יונתן לנקרי, שעוד נשמע עליו רבות במוזיקה. השאיפה שלו להיות מוצלח ולפרוץ כבר בהיותו ילד. מי שלא היו איתנו הם יוסף אלפסי ואחיו אריאל, אביאל נהון ,יהודה סבח, רון אזולאי, דביר טל, אביאל נאור, שאיחלו ללהקה להמשיך לשמח את עם ישראל על הצד הטוב ביותר.
