כשניר פלס ושמעון בר קמא רכשו את חברת סולבר באשדוד היא הייתה חברה על סף פשיטת רגל, חברה ישראלית עם היסטוריה בת 60 שנה בידיים אמריקאיות. פלס מעיד כי 15 שנה קודם לכן סולבר הייתה ספקית ויצרנית בינלאומית של איזופלבון, מולקולה שמקורה בסויה, המחקה את תפקוד האסטרוגן וקריטית לתרופות שונות. עם זאת, ההצלחה הובילה להקמת מפעלים בסין ובארצות הברית שביצעו את התהליך שפותח באשדוד בסדר גודל רחב הרבה יותר. הבעלים בזמנו איבדו עניין במפעלים בארץ, ואלו עמדו להיסגר.
כאן נכנסים לתמונה פלס ובר קמא, שזיהו את הפוטנציאל בחברה תעשייתית ותיקה. היום סולבר שוב חברה רווחית, אך האוצר האמיתי הוא החברה שנולדה מתוך אותה רכישה — חברת קנאשור (הלחם של המילים – cannabis assurance), המשתמשת בידע ובטכנולוגיה שהורישה לה סולבר למיצוי ויצירת תרופות על בסיס קנאביס.
ששש זה סודי
קנאשור יושבת בתוך מפעל סולבר שברחוב הבושם באשדוד. מדובר בסטארטאפ בשווי של 70 מיליון שקל שעוסק בפיתוח וייצור של תרופות המבוססות על קנאביס בדרכים חדשניות. בסולבר יש כיום כ-100 עובדים ובקנאשור 17.
החידוש הגדול של קנאשור בתוך מבול חברות הקנאביס למיניהן הוא שגידול הצמחים נעשה במתקן סגור ולא בשדה. לאחר השקעה של כ-20 מיליון שקל בהקמת המתקן (Indoor) של קנאשור באשדוד, החברה קיבלה לפני כמה ימים אישור ממשרד הבריאות לגדל 180 צמחי קנאביס כדי לצאת לדרך.
בקנאשור מתגאים בכך שנכון להיום הם היחידים בעולם שמשתמשים בטכנולוגיית גידול קנאביס באוויר. התרופות שהחברה מפתחת וצפויה להתחיל לשווק בקרוב מיועדות לחולים שהטיפול אושר להם על ידי משרד הבריאות. יו”ר קנאשור הוא מפקד חיל האוויר לשעבר עידו נחושתן והמנכ”ל הוא רן עמיר.
פלס, בן 46, נשוי ואב לשלוש בנות, בעל תואר ראשון בכלכלה וראיית חשבון מהאוניברסיטה העברית ותארים שניים במנהל עסקים ומשפטים מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר אילן. שמעון בר קמא (סגן אלוף במיל’) בוגר מניר בכ-20 שנה.
זאת אינה השותפות הראשונה של השניים. הם נפגשו לראשונה עוד כשעבדו בהנהלה של חברת בלופניקס סולושנס, ומשם המשיכו למסלול עצמאי ורכישת חברה בשם גלעם אריזות מזון. השניים הכניסו את החברה אל תחום ייצור תוספי תזונה וייצור מזון ללא גלוטן, ובמספר שנים מועט הפכו אותה לחברה מובילה בתחום.
מפעל סולבר ברחוב הבושם באשדוד. צילום פבל
“מה שבעצם הוכחנו פה זה שאפשר לקחת עשייה מסורתית מאוד משעממת עסקית ולהביא אותה לטריטוריות חדשות באמצעות פיתוח והשבחה”, מסביר פלס, ”כמובן שזה לא היה פשוט לביצוע, אבל זה בהחלט אפשרי”. את חלקם בחברה הם מכרו ב-2017 לשותף שלישי לאחר שהחליטו להתקדם על עבר היעד הבא. “ראינו שאנחנו מנהלים יותר מדי דברים, וזה לא נכון להיות בעל שליטה בחברה בלי להיות ברמה התפעולית השבועית”.
גידול אירופוני של קנאביס רפואי – הדמייה
אף על פי שזיהו את הפוטנציאל הרב של חברה כמו סולבר, הרעיון לקחת את הידע והאמצעים של החברה הוותיקה ולהשתמש בהם למיצוי ועיבוד קנאביס רפואי לא היה מיידי ונולד דווקא רחוק מכל הלב התעשייתי, אי שם בהרי אילת.
“יצאתי לטיול בערבה עם חבר קרוב”, מספר ניר, “הוא במקור מבריטניה, ויש לו חנויות של תוספי תזונה ברחבי האי. אחד הדברים שהיו לאג’נדה בטיול היה לחשוב על סולבר. עשינו טרק מספר ימים בהרי אילת, ובזמן הזה עשינו בינינו אנליטה לסולבר. הגענו לתובנה הבאה: ביוני 2016 הושקה בישראל, בלי פרטים עוד, הרפורמה של הקנאביס. כלומר יצרו מסגרת חוקית לעולמות הקנאביס הרפואי. היה לנו ברור שמוצרי הקנאביס על המדפים באירופה לא איכותיים, לא יציבים ולא עקביים.
“לקוחות מתלוננים הרבה פעמים שהם ב'היי' או בכלל לא מרגישים כלום. במקביל הבנו שסולבר, לעומת זאת, היא חברה עם 60 שנות ניסיון במיצוי חומר בוטני לא אחיד למוצרים מאוד אחידים, מסויה לחלבון סויה, שמן סויה ולציטין. תהליכי המיצוי בקנאביס לצורך העניין מאוד דומים. כמו כן, הבנו שיש שני מפעלים ומעבדות שעומדים ריקים ורק מחכים לפעילות. כמה ימים אחרי הטיול הצעתי את הרעיון בישיבת צוות, וכולם נורא אהבו את הרעיון. בדקנו מה הפרוטוקולים בספרות הקיימת למיצוי קנאביס וגילינו שכרגע פשוט אין כאלה. אנחנו חברה שכל מהותה היא ליצור באופן אחיד פרוטוקולים, ופה נולדה קנאשור.
בונים את משטחי הגידול בקנאשור
“בדצמבר 2016 הגשנו בקשה למשרד הבריאות להקים מפעל למיצוי קנאביס,” ניר ממשיך לספר, “במקביל התחלנו ללמוד ולבצע מהלכים של עבודה פנימית והכנה. באוגוסט 2017 קיבלנו הודעה שיש אישור. הסתכלתי על המסך וידעתי שבאותו רגע החיים שלי השתנו. בגלל הניסיון של סולבר בבניית מתקנים עבדנו עם הספקים הקבלנים והיועצים הכי נכונים. במקביל פנינו לתכנית החדשנות לקבל מימון ליצרת פרוטוקול ייצור ומיצוי של קנאביס. קיבלנו את התקציב, כחצי מיליון שקל. זה כמובן גם נותן לך לגיטימציה, כי זה המדינה שנותנת לך מימון,” הוא מוסיף בהתלהבות. “הדבר הבא של מה שחיפשנו זה שותף אסטרטגי טוב, וחברנו לבית החולים הדסה בירושלים. הגענו איתם להסכם שנותן לנו שיתוף פעולה בפיתוח ואת הזכות לשימוש במותג הדסה מדיקל לשמני קנאביס. בית החולים שם עלינו חותמת שהוא סומך עלינו בשלב שאין עוד מפעל ובקושי יש מעבדה. הם נתנו בנו אמון וכנראה שכנענו אותם שאנחנו רציניים”. ההכרה המהדהדת בקנאשור מגורמים שונים ללא ספק עודדה את מקימיה שהם צועדים בכיוון הנכון, ובשנת 2018 הוחלט להנפיק את קנאשור בבורסה, והיא והפכה לחברה ציבורית.
את גידולי הקנאביס שקנאשור מעבדת היא כעת עדיין קונה ממגדלים ישראלים, אך התכנית לטווח הארוך כוללת גידול מלא של צמחי הקנאביס במפעל עצמו במתקן גידול פנים בשיטה אירופונית — גידול צמחים באוויר ללא מצע אדמה מתחת. ההשקיה והדישון מתבצעים באמצעות בקרת מחשב ישירות לשורשי הצמח, במנות קטנות ובתדירות קבועה. גם בתחום המחקר קנאשור לא ישבה על זרי דפנה.
המעבדה הישנה של סולבר חולקה לשניים, מעבדת סויה ומעבדת קנאביס, ששם פותחה שיטת אנליזה למדידת שבע מולקולות קנבינואידים שונים בקנאביס המוכרים, אך גם קנבינואידים נוספים. “אפשר למדוד תפרחת או שמן קנאביס ולעמוד כל מדד בפרט שנדגם”, ניר מפרט, “ברור לנו שהדיון הוא לא רק CBD ו—THC, שכרגע מדברים עליהם. עם הזמן הרגולטור והלקוח ידרשו יותר ויותר שכלול. לכן ברור שחשוב שהיתרון שלנו יהיה בטכנולוגיה, אנליזה וייצור, לא בטונות”. עובדים רבים בקנאשור עבדו בעבר בסולבר, ומי שלא, הגיע מתעשיות מתקדמות. “בעצם יצרנו חברה שמשלבת אנשים מעולם המזון, הפארמה והאגרו טק, כי קנאביס רפואי מערב את הדרישות מכולם”.
גם המוצרים הרפואיים שמתוכננים להיות מופקים על ידי קנאשור יהיו פורצי דרך ושונים מאוד מדרכי השימוש שעד כה המטופלים הכירו — פורמולציה למתן אוראלי או פומי (בליעה), פורמולציה אבקתית מסיסה במים ופרומולציה אבקתית למתן קנאביס רפואי במשאף.
אוטוטו בבתי המרקחת
לגבי ההמתנה, כנראה שייקח עוד קצת זמן עד שמוצרי קנאשור יימכרו בבתי המרקחת. “הודענו לציבור על תחילת מכירות ברבעון הראשון 2020, זה ממש מעבר לפינה, עד סוף מרץ לכל היותר”, מבטיח ניר ומוסיף, “את שוועתם של המטופלים רואים בכל מקום בתקשורת, יש חוסר בקנאביס רפואי בישראל. עם זאת, הרפורמה מאוד נדרשת. היא הביאה לדרישות איכות מאוד גבוהות שקודם פשוט לא היו. היא נקבעה במטרה להגן על המטופלים ונעשתה עם המון חשיבה קדימה, ואני חושב שהיא מבריקה. הבעיה היא שהיום אנחנו במצב ביניים. מצד אחד העלו לשחקנים את דרישות האיכות באופן קיצוני, ומצד שני מספר המטופלים גדל דרמטית, מ-26 אלף בשנת 2016 ל-64 אלף כיום. במצב כזה נוצר חוסר. חוץ מזה, אנחנו נכנסים לחורף, בחורף אין גידול, בגידול חוץ אם אין שמש, הצמח לא מצליח לגדול. לעומת זאת, לגידולים פנימיים שיש להם שישה מחזורים בשנה. בסופו של דבר, משרד הבריאות בנה מסגרת רגולטורית למחקר ופיתוח בקנאביס בישראל. בארצות הברית חוקית בכלל לא ניתן לפתח תרופות על בסיס קנאביס. בישראל הרגולטור הגדיר את זה כבטוח, מה שמאפשר לבצע פיתוח של תרופות. זה חריג מאוד וזה מאפשר לחברות לעבוד ולהשתמש בכל היתרונות בתעשייה הישראלית”.
תכשירים של קנאשור שייצאו בקרוב לשוק
מה יהיו המחירים של תרופות המיוצרות בתו תקן כה גבוה? האם מטופלים בקנאביס, שרבים מתלוננים כבר עכשיו שהם לא יכולים לקנות את הכמות המומלצת להם, יוכלו לעמוד בעלות?
פלס: “היום אתה קונה אנטיביוטיקה מסונתזת. לפני 80 שנה ד”ר פלמינג מצא עובש בצלחת הפטרי שלו, בין העובש והאנטיביוטיקה יש 80 שנה של פיתוח ותעשייה. הקנאביס כתפרחת נמצא טכנולוגית היום באותו שלב של ד”ר פלמינג, והוא חייב להגיע בסופו של דבר לרמה של הפארמה. התהליך הזה לא ישאיר אותו באותן עלויות אפסיות. המחירים לפני הרפורמה היו פשוט מספר שרירותי שמישהו זרק למספר לא מוגבל של גרמים, בלי דרישות איכות ובלי פסילות (למשל פסילה של גידולים עם עובש). עכשיו רוב המטופלים נמצאים ברפורמה החדשה, כלומר דרישות איכות גבוהות והפצה מסודרת כמו כל תרופה בבתי מרקחת. לכן בטווח הקצר אני מניח שתהיה עליית מחיר. אני לא יודע לנבא. כרגע יש חוסר שנובע מזה שהשחקנים הוותיקים לא מצליחים לספק כי השוק מאוד גדל. המטרה שלנו זה לתת מוצרים במחירים נגישים וברמה מאוד מאוד גבוהה”.
- רוצים לדעת ראשונים? הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשדוד":
