בשעה זו נערך מסע ההלוויה של האדמו"ר מפיטסבורג, מחשובי הרבנים באשדוד ובעולם החרדי-החסידי, שהלך לעולמו הלילה בגיל 64 כתוצאה מסיבוכי מחלת הקורונה.
למרות המחלה והסגר המשטרה מאפשרת את התקהלות האלפים בהם צעירים ומבוגרים באירוע. בחסידות ביקשו מראש מנשים שלא להגיע בשל המגבלות אולם לנוכח כמויות המלווים לא ברור מה טיבה של ההנחיה.
לקראת סיום ההספדים והפרידה בחתר החסידות נוצר עימות בין חלק מהמלווים לבין המשטרה. חלק מהקהל ניסה להתקרב לרכב שאליו הוכנסה גופת האדמו"ר כדי להיפרד ממנו, ויתכן שהיו גם כאלה שניתלו עליו, ושוטרים הרחיקו אותם.
טקס הקבורה עצמו נערך כמעט ללא אירועים חריגים, אך מידי פעם השתמשו שוטרים בכוח כדי להרחיק את הקהל לאחר ומיעוט מהמלווים קרא 'נאצים' לעברם.
האדמו"ר, רבי מרדכי לייפער, הותיר אחריו את אשתו, מרים, ארבע בנות ושלושה בנים וקרוב ל-200 משפחות של חסידיו בעיר.
ההלוויה יצאה מבית המדרש של הרב ברובע ג' ועושה את דרכה דרך רחובות הרובע, כיכר אלתא, רובע ז' ותימשך לכיוון בית העלמין.
ויהי בנסוע הארון | שידור מסע ההלוויה של כ"ק מרן אדמו"ר מפיטסבורג זצ"ל
אנשי הקהילה הודיעו שנשים לא תורשינה להשתתף בשל מגבלות ההתקהלות, אולם לא ברור מדוע, שכן גם כך צפוי קהל גדול. המשטרה חסמה כמה רחובות לתנועה כולל שד' משה סנה, עד לאחר סיום טקס ההלוויה.
לאחר תום ההלוויה נמסר מהמשטרה: "עם היוודע דבר פטירתו של האדמו"ר מפיטסבורג נערכה משטרת ישראל בציר הסברתי כלפי הקהילה בכל הנוגע לעמידה בתקנות לשעת חירום וציר מבצעי על מנת לאפשר את קיום הלוויה בכל האמור בשמירה על הסדר הציבורי והיבטי תנועה. היום וכהמשך להערכות משטרת ישראל בלוויית האדמו"ר מפיטסבורג ז"ל באשדוד משהבחינו השוטרים כי המשתתפים אינם עומדים בתקנות בכל האמור בתנאי הריחוק החברתי הופסק שלב ההספדים ומסע הלוויה הרכוב יצא לדרכו ועד הגיעו לבית העלמין. כוחות משטרה אשר נערכו באירוע פיזרו את ההמונים ולא עלה צורך מבצעי בביצוע מעצרים, היבטי אכיפה פרטניים ייבחנו בהמשך".
האדמו"ר עמד בראש קהילה של קרוב ל-200 משפחות באשדוד שחיו בקרבתו בקריית פיטסבורג שברובע ג'.
את החצר ייסדו אבותיו בארה"ב, לאחר נדודים באירופה ולאחר שניצלו ממוראות השואה. אביו, הרב אברהם אבא לייפער, הבן הבכור אשר התמנה לאדמו"ר וביסס קהילה בעיר פיטסבורג, החליט להעתיק את מרכז החסידות לאשדוד ובשנת התש"ל (1970), בא עם קהל חסידיו והקים את הקרייה החסידית של אשדוד.
רבים הרימו אז גבה על הבחירה באשדוד שהייתה "צעירה ורחוקה" ממרכזי הדת בישראל, אך הוא ראה בחזונו כיצד אשדוד תהייה ביום מן הימים לעיר גדולה וחשובה והיה חשוב לו להיות מחובר לכל חלקי העם.
הרב מרדכי לייפער ז"ל, יקיר העיר בדיוק כמו אביו, זכה לבסס ולהרחיב את מפעל אבותיו והיה לאחד האדמו"רים החשובים באשדוד ובעולם החסידות. האדמו"ר מפיטסבורג גדל והתחנך באשדוד ולאחר שקנה ידיעות בכל מקצועות התורה גם בישיבות חשובות נוספות, ירש את אביו בשנת התש"ן (1990) ומאז הנהיג את קהילתו וזכה לאהבה מכל הקהילות.
תמונתו של האדמו"ר ז"ל על קיר יקירי העיר אשדוד. צילום: עיריית אשדוד
ד"ר לסרי והאדמו"ר. צילום: דוברות עיריית אשדוד
ד"ר לסרי שעמד בקשר רציף וחם עם האדמו"ר, התקשה לעכל את הבשורה: "אני מוקיר ומעריך אנשים, פורצי דרך, שמצליחים להגשים את חזונם ולהניח אחריהם מפעל חיים כה חשוב. האבא האדמו"ר ואחריו הבן היקר, הרב מרדכי, היו חלוצים שהלכו לפני המחנה והאירו לבאים אחריהם. קריית פוניבז' שלנו הייתה ציון דרך חשוב בתולדות העיר, בימים שהעיר הייתה בחיתוליה. הם עשו כאן מהפכה ולא לחינם זכו גם האב וגם הבן בתואר יקיר העיר".
