השבוע הלך לעולמו, הילד הראשון שנולד באשדוד ואף נקרא על שמה – דניאל אשדוד רוימי. בחודש האחרון לחייו הוא נאבק במחלת הסרטן שתקפה אותו והיה מטופל בבית החולים אסותא.
רוימי הלך לעולמו כאשר בני משפחתו נמצאים סביבו, " ישבנו איתו בבית חולים באסותא אשדוד, הוא קיבל שם טיפול היה יוצא מן הכלל. ביקשנו שלא יתנו לו לסבול ולא נתנו לו לסבול", מספרת אחותו אלונה לונה חביבי, "עצוב כל כך שהוא הלך. השיחה האחרונה שלנו הייתה, שהייתי אצלו והוא תפס לי את היד ואמר לי 'לונה, תעשי לי עוגה ומרק'. האו היה אוהב עוגת גזר ומרק עדשים. קמתי מוקדם בשעה 6 בבוקר, הכנתי לו וזאת הייתה הארוחה האחרונה שלו".
דניאל אשדוד (משמאל) עם אחותו אלונה (מימין) ובעלה. מתוך אלבום משפחתי
הוריו של דניאל אשדוד עלו לישראל ממרוקו בשנת 56' והגיעו לנמל אשדוד והיו מ-21 המשפחות הראשונות של אשדוד. בני משפחתו מספרים כי בגלל שלאמא שלו היו כבר צירים והנסיעות במשאית היו קשים לה, אז היא ביקשה לרדת באשדוד שאז הייתה ברובה חולות ופחונים.
שמונה ימים לאחר הגעתם, אביו של דניאל הלך ברגל לרחובות כדי להביא רופא שיילד את אשתו וכך נולד דניאל אשדוד שקיבל את השם של העיר בה נולד.
לימים התגורר דניאל ברחוב ה-21 ברובע א' שנקרא על שם 21 המשפחות. "אחי נולד בתור הבן הבכור של אשדוד, הוא היה עם לב רחב מאוד, היה מוכר מאוד באשדוד. חביב על כולם, איש ממש טוב. אהוב, עם לב רחמן. כולו לב", מספרת חביבי.
הוא עסק שנים רבות בדייג, "הוא היה דייג, כולם יודעים מי זה דני הדייג. כשכולם פחדו לצאת כי הים היה סוער דני היה הראשון בים, לא מפחד מכלום. הוא היה איש של ים", מספרת אחותו.
בשנת 2009 פקדה אותו טרגדיה כאשר בנו היחיד, אוהד, התמוטט בפתאומיות במקום עבודתו ולאחר מכן, באמבולנס, בדרכו לבית החולים, הוא נפטר.
דניאל אשדוד רוימי בילדותו. צילום רפרודוקציה: פבל
לפני 24 שנים נשא דניאל את אשתו נועה, "הוא היה בעל אהוב, הכי טוב בעולם, ידע לתת אהבה, אף פעם לא התלונן" מספרת נועה, "הוא הציע לי נישואים עם טבעת בתוך ביצת קינדר. הוא ישב, המיס את השוקולד ויצר ביצת קינדר חדשה עם הטבעת בפנים. ככה הוא הפתיע אותי".
היא מספרת על גבר רומנטי שחגג לה יום הולדת במסיבת הפתעה כאשר לקח אותה לטייל בהר יונה, ופתאום היא רואה שם הרבה נרות ועוגה והאו עם מבט תמים תוהה מי הניח פה נרות. "אני זכיתי בדבר מיוחד, דני איתי לעד. לא יהיה לי מישהו אחר אחריו", היא אומרת.
אבל יש דבר אחד שהמשפחה ממש מבקשת מעיריית אשדוד, "אנחנו רוצים שינציחו אותו", אומרת אחותו, "אני רוצה שעיריית אשדוד תעשה רחוב על שמו או פארק שעשועים או במרינה שלט על הילד הראשון שהוא דייג מוכשר. לא אכפת לי איזה הנצחה, אכפת לי שתהיה הנצחה, כי לאחי מגיע".
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
