משלחת מיוחדת של אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון ואגף כוח האדם בצה"ל נסעה השבוע לפראג, בירת צ'כיה, על מנת להביא לקבורה בישראל את עצמותיו של חלל צה"ל, טוראי מרטין דוידוביץ' ז"ל. דוידוביץ' נהרג במהלך אימון בשנת 1948, כאשר קצין צ'כי ירה בו מטווח אפס.
למחרת, נקבר מרטין דוידוביץ' ז"ל בסתר בשולי בית קברות יהודי בצ'כיה, בלי טקס צבאי שיכבד אותו. בשנת 2001 הוא הוכר באופן רשמי כחלל צה"ל, וחלל חיל הצנחנים הראשון.
לבקשת משפחת החלל, שהוגשה לאגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון ולצה"ל, ובאישור המועצה הציבורית להנצחת החייל, יצא המבצע לדרך. המבצע המשותף של צה"ל ומשרד הביטחון תוכנן בקפידה בשלוש השנים האחרונות, בשיתוף נספחות צה"ל בצ'כיה, שגרירות ישראל בצ'כיה ומשרד ההגנה הצ'כי.
ארונו של דוידוביץ' מועלה למטוס. צילום: דובר צה"ל
ביום שני השבוע, הוצאו עצמותיו של חלל צה"ל טוראי מרטין דוידוביץ' ז"ל והועברו לארון קבורה. על קברו הישן, במקום הקבר הנוכחי, תוצב אנדרטה שאותה הביאה במיוחד המשלחת מישראל.
אתמול נחת בשדה התעופה הבינלאומי בפראג מטוס חיל האוויר הישראלי עם לוחמים ומפקדים מחטיבת הצנחנים, בניהם סמ"ר שי חיים אלימלך, לוחם בגדוד 890 שיישאו את ארונו של טוראי מרטין דוידוביץ' ז"ל. בנמל התעופה בצ'כיה התקיים טקס צבאי בהובלת החזן הצבאי הראשי, סגן-אלוף (מיל') שי אברמסון, ולאחריו טסה המשלחת חזרה לישראל.
היום יובא מרטין דוידוביץ' ז"ל למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, בנוכחות בני משפחתו, המגיעים במיוחד מארה"ב לישראל. הלווייתו תתקיים בשעה 16:00.
אחד המשתתפים במשלחת המיוחדת הזאת, הוא סמ"ר שי חיים אלימלך, לוחם בגדוד 890 ותושב אשדוד. "אני מודה על הזכות, אני מרגיש שקיבלתי מתנה על תרומתי למדינה", אמר אלימלך, "ההשתתפות באירוע היסטורי זה מילאה אותי במוטיבציה להמשך, כבוד עצום להיות חלק מנציגי צה"ל בהעלאת עצמותיו של החלל הראשון של החטיבה בה אני משרת להר הרצל".
ארונו של דוידוביץ'. צילום: דובר צה"ל
אלימלך, בן 20, נולד וגדל באשדוד. בילדותו לקח חלק בתנועת הנוער "מש"צים", בזמנו הפנוי אוהב לשחק כדורסל, להתאמן ולהאזין למגוון סוגי מוזיקה. הוא התגייס באוגוסט 19' לחטיבת הצנחנים ומספר כי הגיוס לחטיבה היה הגשמת חלום עבורו.
כאשר שאלנו אותו אודות חוויה משמעותית אשר עבר בשירות האו השיב: "אחת החוויות המשמעותיות ביותר אשר חוויתי בשירותי הצבאי הייתה לפני שנה, היינו בדיוק לאחר מסע הכומתה, עלינו לקו בעזה ובדיוק התחיל הסגר הראשון בצבא בעקבות התפרצות נגיף הקורונה. זו הייתה סגירה ארוכה מאוד, מעל חודש, הארוכה ביותר שחווינו, היה קשה לא לחזור הביתה כל כך הרבה זמן אבל זה עשה לנו המון טוב לצוות, התגבשנו, חווינו חוויות עוצמתיות, לא אשכח זאת בחיים".
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
