נוכח התפרצות מגפת הקורונה והטלת הסגר הראשון נדרשה העירייה להיערך לאספקת שירותים מיוחדים לאוכלוסיית הקשישים בני 65 ומעלה. כיוון שכך היא הטילה על המוקד העירוני לבצע איסוף נתונים ראשוני בקרב הקשישים וזאת על מנת לאתר חסרי עורף משפחתי, בעלי מוגבלות פיזית או אחרת, וחסרי יכולת כלכלית שזקוקים לעזרה כל שהיא במצבי חירום.
המבקר מצא כי כבר בתחילת תהליך בניית מסד הנתונים התברר כי ל-5,694 קשישים לא היה טלפון והיה צורך מבעוד מועד לבחון דרכים אחרות לאתרם. זאת מכיוון שהיה חשש כי מדובר באוכלוסייה בעלת סיכון גבוה. בפועל המשימה הזאת לא הוטלה על אף גורם עירוני.
מבקר העירייה שלמה בן עזרא. צילום: אורי קריספין
עוד ציין המבקר כי כבר בחודש אפריל 2020 ציין מנהל המוקד העירוני כי יש להיערך להגעה פיזית לבתיהם של התושבים חסרי הטלפון, אך הדבר לא נעשה עד לסיום מועד הביקורת בשנת 2021.
ספק באמינות דיווחי הסוקרים
בנוסף, בחודשים אפריל-מאי 2020 הוחלט לבצע סקר בקרב הקשישים שכן יש בידם טלפון (26,367 בתי אב). הסקר נועד לקבל מידע על מצבם של הקשישים וכלל שאלות שונות, כגון "האם יש אנשים נוספים שמתגוררים איתך בבית, האם יש לך ילדים המתגוררים באשדוד, האם יש לך חבר הנמצא איתך בקשר קרוב, האם יש לך מטפלת סיעודית, האם אתה מתפקד באופן עצמאי" ושאלות נוספות שניתן ללמוד מהן על מצבו של התושב.
אלא שבמהלך הסקר לא הצליחו הסוקרים ליצור קשר עם כ-7,000 קשישים שהוגדרו "שגויים" כאשר רובם לא ענו לטלפון, חלקם סירבו להשיב, וחלק קטן יותר שנרשם אצלם "קשיי שפה". זאת בנוסף לאותם 5,694 קשישים שאין להם טלפון. כך קרה שמתוך 32 אלף קשישים באשדוד, לא הצליחו בעירייה להגיע לכ-40% מהם (12,606 בתי אב).
מבקר העירייה שבדק את הסקר, הטיל ספק באמינות דיווחי הסוקרים על תקינותם של הטלפונים. זאת לאחר שאגף הגביה של העירייה קיבל לידיו את מספרי הטלפון שהוגדרו "שגויים" ובדק 1,900 מהם ורובם היו תקינים לחלוטין.
לאור זאת, בדק המבקר באופן מדגמי שיחות טלפון שבוצעו הסוקרים במהלך 5 ימי עבודה אקראיים וגילה כי הסוקרים הרבו לציין "קו לא תקין". כך לדוגמא, במקרה אחד ציינה סוקרת "קו לא תקין" ב-40 שיחות טלפון במהלך אותם 5 ימי העבודה שנבדקו, בעוד שסוקרים אחרים ציינו זאת רק במקרים בודדים. "דבר זה מעלה חשש לאמינות עבודתם של חלק מהסוקרים שהרבו לציין כי הטלפון שגוי", כתב המבקר.
ביקשו סיוע ולא טופלו
המידע על עשרות קשישים, שלא היו מוכרים לרווחה ושהוגדרו כבעלי דרגת הסיכון הגבוהה ביותר שאינם מתפקדים עצמאית וחיים בגפם, הועברו למינהל הרווחה אך גם בחלוף שנה לא נקלטו בקובץ הרווחה. התוצאה היתה כי רוב הקשישים שלא היו מוכרי רווחה שביקשו סיוע במסגרת הסקר ושפרטיהם הועברו למינהל לשירותים חברתיים לא טופלו או שלא היה תיעוד על הטיפול בהם.
"למרבה הצער לאחר למעלה משנה שבמהלכה נעשו ניסיונות להקים מאגר נתונים הכולל את כל תושבי העיר בני 65 ומעלה לא היה בידי העירייה קובץ שלם ומעודכן הכולל את כל האוכלוסייה המבוקשת", כתב המבקר וציין כי יש צורך בהשלמת הקמתו של "מחסן" נתונים מרכזי שישרת את כל יחידות העירייה, שכל המערכות התפעוליות יוכלו לשאוב ממנו נתונים.
עיריית אשדוד
רק בחודש אפריל השנה, ארבעה חודשים לאחר תום שנת הביקורת העביר מנכ"ל העירייה קובץ על ביקורי ביתם אצל 4,800 קשישים. מהקובץ עולה כי לא ניתן היה ליצור קשר עם 4,171 קשישים מהם מסיבות שונות. לגבי השאר, חלקם סירבו לשתף פעולה ורק 1% מהם מילא שאלון.
אלא שעל כך כתב המבקר נמצא כי תוצאות ביקורי הבית נרשמו במערכת אך לא הועברו לאגף הרווחה או לגורם אחר, גם במקרים שבהם היה נדרש המשך טיפול. "יש הכרח להעביר לרווחה באופן מידי את תוצאות ביקורי הבית", כתב המבקר.
לצד זאת, חשוב לציין כי רבים מאותם קשישים שהעירייה כן הצליחה להגיע אליהם, קיבלו סיוע נדרש והסעות לקבלת חיסונים, על ידי עובדי העירייה.
תגובת ראש העירייה לפרק הזה בדו"ח מבקר העירייה היא:
בנוגע לסוגיית הקמת מערכת מידע (בני 65+) – ראש העיר הנחה את מנכ"ל העירייה להקים קבוצת עבודה שתכלול את נציגי המינהל לשירותים חברתיים, אגף המיחשוב והחברה העירונית לתרבות, שיוטל עליה לבנות מערכת מידע שתכלול את פרטיהם של התושבים בני 65+ המתגוררים באשדוד.
בנוגע לממשק בין המערכות – ראש העיר הנחה את אגף מערכות מידע לאפיין את קובץ בני 65+ כך שיהיה ממשק בינו לבין מערכת המידע של המינהל לשירותים חברתיים, דבר שיאפשר תקשורת בין המערכות ויצירת התראות. כמו כן, יש לאפיין את המערכת כך שהנתונים בקובץ יעודכנו באופן שוטף.
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
