ח"כ לשעבר אילן גילאון (מרצ) הלך לעולמו היום והוא בן 65. משפחתו מסרה: "הלך לעולמו האיש עם הלב האדום הכי גדול שיש. מנהיג פועלים שדוגל בשלום, צדק חברתי, וציוני גדול. מצטערים מאד כמשפחה וגם כישראלים".
גילאון היה סגנו של ראש עיריית אשדוד לשעבר צבי צילקר והיה ממונה על החינוך בעיר. בשנת 99' נבחר לכנסת וכיהן בכנסות ה-15, 18-23. בכהונתו בכנסת ובכלל בכל פעילותו הפוליטית היה פעיל מאוד בענייני רווחה וזכויות נכים.
"אילן גילאון, מחברי הכנסת החרוצים שידעה הכנסת ואיש ישר עם לב ענק, הלך הבוקר לעולמו בטרם עת", ספד לו רה"מ נפתלי בנט, "הוא היה עובד קשה על מנת לפתור בעיות פרטניות של אזרחים שפנו ללשכתו. נהג לומר 'חבר כנסת צריך לקבל החלטות כאילו הוא זקן, עני וחולה, ולא כאילו הוא צעיר, עשיר ובריא'. תנחומים וחיבוק גדול למשפחת גילאון".
גילאון בהפגנה במחאת השבת באשדוד. צילום: אילן אסייג
"הצטערתי מאוד לשמוע על מותו בטרם עת של חבר הכנסת לשעבר אילן גילאון", כתב ח"כ דוד ביטן (ליכוד), "אילן היה ח"כ נמרץ שעמד על עמדותיו האידיאולוגיות בנחרצות, למרות שהוא בא מהשמאל שיתפנו פעולה בהמון דברים ובמיוחד בחוק הנכים. יהי זיכרו ברוך".
"'החוק היחיד שאי אפשר לחוקק הוא שצריך להיות בן אדם'. אחד ממשפטיו הבלתי נשכחים של אילן גילאון, שמסביר איך ולמה היה אהוב על כולם", כתבה השרה תמר זנדברג, "הוא שהזכיר לנו שבא לפוליטיקה כדי שאיש לא יצטרך לבחור בין פרוסה לתרופה, נפטר ב-1 במאי. יהי זכרו ברוך. חיבוק ליהודית ולשבט גילאון שהקים ושהיה כל כך גאה בו".
גילאון מפגין עם עובדי טבע באשדוד, 22.12.17. צילום: דור גפני
המשנה לראש העירייה, יניב קקון ספד לו וכתב: "'עלינו להיות תמיד מספיק חלשים כדי להרגיש את זולתנו, ומספיק חזקים כדי לשנות את המציאות' – אילן גילאון. חבר יקר ואהוב. תודה על דרך רצופה מעשים טובים, חברות אמת, אהבת אדם, רגישות ונחישות. אני אוהב אותך אילן. נוח בשלום".
עקב מחלת הפוליו בה לקה בצעירותו סבל גילאון מנכות ברגלו. בשנים האחרונות הוא נפגע פעמיים משבץ מוחי. “אני משתקם, זה לא קל", הוא אמר בריאיון לכאן דרום ב-2019, " אחרי אירוע כזה זה הרבה יותר קשה מהראשון. שכבתי בתחילה ארבעה חודשים, וברגע שיכולתי לבצע את התפקיד, תפקדתי. כל הזמן הייתי או בכנסת או בבחירות, יחד עם השיקום. הייתי מגיע מוקדם לבית החולים ואחרי זה יוצא לעבודה. אני עדיין הולך לאשפוז יומי שלוש פעמים בשבוע, ושם אני עובר טיפול שקומי לפתור את הקושי בהליכה, את היד, את הדיבור. כמובן שהכול בסדר בסך הכול, אין בעיות. זאת מחלה שקשה לצאת ממנה, תמיד יש את התפקיד ואומרים, ‘עוד פעם אחת וזהו’. השאלה היא כזאת: האם אני מועיל יותר ממישהו אחר? האם אני יכול להיות יותר טוב מהנורמה שצריך או פחות? ברגע שאני אהיה פחות ממה שאני דורש מעצמי — אולי. אני אתן לך דוגמה, כשליח ציבור כל אדם שמתקשר אליי בטלפון, אני עונה לו. אני מקבל כ-30 אלף פניות בחודש ואני עונה לכולם לפי התור. הם יושבים ונערמים. זה דבר שהמשכתי גם כשהייתי חולה".
אילן ויהודית גילאון. צילום פבל
הוא התגורר באשדוד כמעט 60 שנה שנים ובשנת 2019 עזב לרמת גן יחד עם אשתו יהודית. בטור שכתבה לכאן דרום הסבירה יהודית: "אילן ואני עוזבים את נוף ילדותנו, את חוף הים המדהים, את אשדוד. חיינו בה כמעט 60 שנה. ליווינו אותה מאז שהייתה רק חולות, ראינו אותה צומחת ומתפתחת למימדי ענק. הקרבה לנכדים הכריעה. אילן לא מוותר על בילוי איתם בשבתות. ורק ההתקרבות אליהם שכנעה אותו שכדאי לעבור".
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
