ערב מחווה למשוררי העיר אשדוד התקיים השבוע במרכז מונארט בעיר אשדוד, כהוקרה לאומנותם וליצירתם. המשוררים שהשתתפו באירוע וקיבלו הוקרה על עבודתם היו חנן הראל, אשר כנפו, סמדר שרת, מירה קדוש, יצחק לושי, יניב קקון, כוכבה כהן, רבקה פישביין עמנואל ודר פיקרסקי.
העיר אשדוד ידועה כמעודדת יוצרים ויצירה מקומית, ועל כך יעידו שלל האירועים והמופעים שהיא מפיקה במהלך השנה. אתמול, במסגרת שבוע הספר, הצטרף אירוע נוסף לנדבך התמיכה ועידוד היוצרים המקומיים- אירוע הוקרה למשוררי העיר.
את פני הבאים לאירוע קיבלה תערוכת שירים נבחרים של המשוררים שהשתתפו באירוע. במהלך האירוע הציגו המשוררים את שיריהם הנבחרים והסבירו מה עומד מאחורי כל מילה, ביניהם הייתה המשוררת רבקה פישביין עמנואל, שחלתה בסרטן השד, ושיתפה את הסיפור באמצעות שיר שכתבה "בת מזל סרטן": "כַּמָּה מוֹרָא נוֹשֵׂאת עִמָּהּ מִילָה, גִּזְרַת כָּרֵת וְחָדַל, שָׁד אִשָּׁה מֵינֶקֶת חֶלֶד מְצַלֵּק, מַאְדִּים בְּלֹבֶן קַרְנֵי בִּעוּר וּבָעֲרָה, וָרֹד עֲטַרְתּוֹ כֵּהָה כָּווּי, אַל גַּעַת בָּהּ".
בכנות ובאומץ סיפרה רבקה, שעברה להתגורר בעיר לפני כחמש שנים, על גילוי מחלת סרטן השד ועל הדרך הייחודית שלה להתמודד עם המחלה. "לשיר קראתי 'בת מזל סרטן', מכיוון שגם לחלות זה עניין הכרוך במזל: הייתי בת מזל בעצם העובדה שהמחלה התגלתה בשלב ראשוני ושהסיכויים שלי להחלים היו גבוהים באופן יחסי, והייתי 'בת-מזל' בעובדה שהייתי עטופה באהבתם ובדאגתם של בני משפחתי וחברותיי". בניה היו אלה שהעניקו לה מתנה לאחר שעברה את טיפולי ההקרנות- הוצאת ספר השירים שכתבה.
גם אשר כנפו, המוכר בעיר כחוקר, סופר ומשורר, היה באירוע ההוקרה והיה לוותיק ולמבוגר שבחבורת המשוררים באירוע. כנפו, שכיהן כמפקח בכיר על החינוך החברתי-ערכי של משרד החינוך במשך שנים ארוכות התפנה לכתיבה רק לאחר שפרש לגמלאות. הוא מייסדו ועורכו של כתב העת "ברית", העוסק בחקר ההיסטוריה והתרבות של קהילות יהודי מרוקו, וסופר פורה שהוציא שורה ארוכה של ספרים.
המשנה לראש העיר והממונה על פעילות הנוער והצעירים בעיר, יניב קקון, השתתף גם הוא בערב ההוקרה. קקון גם זכה בפרס רמת גן לספרות לשירת ביכורים לשנת תשע"ב על ספר שיריו "שכונה", והוא מוכר כפעיל חברתי ואיש חינוך, המספר בשיריו ובמאמריו על תחושת הניכור של עדות ומגזרים בחברה המקוטבת בת זמננו, וכך הוא הקריא באירוע מתוך שירו "שתיקה": "בָּאוֹטוֹבּוּס אֶחָד בֵּין אַשְׁדּוֹד לְתֵל אָבִיב, הִתְקַבְּצוּ הָאֲרָצוֹת וַאֲנָשִׁים סָבִיב, צָהֹב כְּחוֹל לָבָן שָׁחֹר כָּתֹם וְחֹם, מִשְּׁחָקִים בְּכִסְאוֹת לְשַׁבָּת וְלָקוּם". בסיום השיר בחר באופטימיות: "בְּרֶכֶב כָּל אַשְׁדּוֹדִי סוּג חָדָשׁ/יָשֵׁן, מְעַרְבְּבִים דֵּעוֹת קְדוּמוֹת עַם לֹא מְעַט עָשָׁן, רַק בַּסַּפְסָל הָאֲחוֹרִי יֵשׁ חַלּוֹן פָּתוּחַ, יוֹשְׁבִים שָׂם יַחַד יְלָדִים שֶׁמְּשַׂחֲקִים בְּרוּחַ."
בהמשך שיתף יניב כי נסיעה באוטובוס היא אחת החוויות האהובות עליו. "בעבודה שלי אני יוצא מאשדוד פעמיים שלוש בשבוע לנסיעות ארוכות בכל רחבי הארץ. במהלך הנסיעות אני נכנס לשיחות ארוכות של הכרות עם מי שיושב לידי או סתם יושב ומתבונן מה קורה בין 99 ארצות המוצא של אשדוד שממלאות בעושר תרבותי את חלל האוטובוס המשותף שלנו. בתקופה בה המחלוקות נוכחות בעוז בחיינו, אירוע ההוקרה שידר תקווה לעיר שטובה לכלל תושביה. החיים באשדוד מאפשרים מפגש מתמשך של עולמות ואנשים: חגיגה של העושר, השורשים, המסורות והמגוון האנושי של כולנו".
את האירוע הנחתה הסופרת ורדה גנזך, ועל התוכנית האמנותית הופקדו הפסנתרן אופיר פרס והזמרת שירלי שמחי.
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"