נשא איידס הורשע באונס נשים ללא אמצעי מניעה

בית המשפט המחוזי בבאר שבע (הרכב השופטים נתן זלוצ'ובר, דניאל בן טולילה וטל לחיאני שהם) הרשיע היום את הנאשם דקל ששונקר בשורה של עבירות מין קשות הכוללות אינוס מעשים מגונים כלפי 6 מתלוננות, וכן בעבירה של הפצת מחלה שביצע כלפי מתלוננת קטינה כבת 13 בעת ביצוע העבירה. בנוגע לשלושה אישומים אחרים הנאשם הורשע בניסיון לביצוע עבירה של הפצת מחלה.

במקרה של הקטינה בת ה-13, הוא הכיר אותה בפייסבוק והיא שיתפה אותו בכך שחוותה בעבר פגיעה מינית. הוא הציג עצמו כמי שיכול להעניק לה טיפול שיעזור לה להתגבר על הפגיעה המינית.

באחת הפעמים היא עדכנה אותו שהיא לבד בביתה, והוא באמצעות מניפולציות הגיע לביתה, ולמרות חששה ממנו, היא הסכימה שהוא ייכנס. הוא אמר לה לשכב במיטתה והיא לא רצתה אז הוא אמר לה "תירגעי, הכל בסדר, אני לא אעשה לך שום דבר. אני רק רוצה להרגיע אותך ולהשכיח לך את מה שעברת". הוא החל לשוח יד למכנסיים שלה ואמר לה "את לא יודעת מה את רוצה מעצמך, אני יודע מה אני עושה". לאחר מכן הוא הכניס את ידיו מתחת למכנסיה ואמר לה אני "אני המושיע שלך".

בשלב הזה הוא אמר לה שהדבר הבא שהוא עומד לעשות יהיה הדבר הכי טוב שיקרה לה בעולם ושזה יגרום לה לשכוח את האינוס שעברה לחלוטין "אני אעשה לך חוויה מתקנת" ואז אנס אותה בעצמו למרות התנגדותה ולמרות שאמרה לו שהוא מתנהג כמו האנס הקודם. גם כאן הוא ביצע את המעשה ללא אמצעי הגנה למרות שידע שהוא נשא איידס.

לאחר שבית המשפט שמע את המתלוננות והתרשם מהן באופן בלתי אמצעי,הוא  קבע כי הוא רוחש לגרסאותיהן אמון ומעניק להן את מלוא המשקל.

מנגד, דחה בית המשפט את גרסתו של הנאשם מכל וכל לאחר שזו הותירה עליו רושם שלילי עז, וקבע כי הנאשם פעל באופן שיטתי לאתר נשים מוחלשות תוך שהוא הציג עצמו כמשפטן; מדריך קרב מגע; מטפל רגשי או מי שבידו לסייע להן כלכלית ובלבד שיהא בכך כדי ליצור עבורו הזדמנויות להימצא ביחידות עם אותן נשים ולפגוע בהן.

דקל (נתנאל) ששונקר

ששונקר אמנם נשא של נגיף ה-HIV (איידס), אך הבשורה הטובה למתלוננת הייתה כי הן לא נדבקו במחלה. בלי קשר לכך שעבירות המין נעשו, כמובן, שלא בהסכמת המתלוננות, הנאשם הורשע גם בעבירה של מעשה העלול להפיץ מחלה ביחס למתלוננת הקטינה ואילו ביחס לשלוש מתלוננות אחרות הוא הורשע בעבירה של ניסיון להפצת מחלה.

מחמת הספק, הנאשם לא הורשע בעבירה המוגמרת בשלושה אישומים, מאחר שהסתבר שבאוהת התקופה הוא לא היה מדבק. כמו כן, הוא זוכה באישום 7 לכתב האישום לא יוחסה לנאשם עבירת מין. בית המשפט זיכה את הנאשם מביצוע עבירה של הפצת מחלה מסכנת חיים בנוגע לאישום 7 וזאת מחמת הספק אם יחסי המין היו מוגנים.

בית המשפט התרשם לאחר ששמע את עדות המומחית מטעם התביעה, כי: "הנאשם נשא של מחלה מסכנת חיים, שבהיעדר טיפול עשויה להיות קטלנית לנאשם ולאחרים… העובדה כי בדיעבד, התגלה במהלך ניהול המשפט כי הנאשם לא היה מדבק בתקופה שצוינה לעיל – היא במובנים רבים בבחינת חוכמה שבדיעבד, שהוא לא ידע עליה ולא יכול היה לדעת עליה בזמן אמת".

בית המשפט דחה את טענת ההגנה לפיה היה במעורבות העיתונאית, ליאור שלו, כדי לפגוע בחקירה או לשבש הליכי משפט. אדרבא, בית המשפט עמד על חשיבותו של התחקיר העיתונאי בחשיפת עבירות פליליות. התיק נדחה לשמיעת הטיעונים לעונש.

בתום הדיון ציינה עו"ד מורן גז, מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) שניהלה את התיק: " בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות לפיה הנאשם פעל באופן שיטתי להפצת המחלה תוך ביצוע עבירות מין קשות במתלוננות. מדובר במתלוננות שרובן מוחלשות כלכלית ונפשית ואחת מהן אף הייתה קטינה במועד ביצוע העבירות בה. במקרה זה מלבד ההתמודדות עם השלכות האונס, נאלצו המתלוננות להתמודד גם עם החשש כי הן נושאות את נגיף האיידס בעקבות מעשיו של הנאשם. בית המשפט השמיע היום את קולן של המתלוננות שלא פעם קולן לא נשמע. אנו תקווה כי הכרעת הדין תסייע למתלוננות להתחיל ולשקם את חייהן".