רבים ברחבי הארץ שמעו על מותה הפתאומי של יובל רינה סרי, בתו של איש התקשורת ברק סרי והסיבה לכך לא פורסמה. עד שברק החליט שהוא מפסיק להס,יר זאת והוא חושף באומץ את מה שעבר על בתו ומה שגרם לה לשים קץ לחייה.
יובל סרי ז"ל
הוא עשה זאת מכמה סיבות אחת מהן כי הוא רוצה להעביר מסר שאין סיבה להתבייש בכך ושחייבים לטפל בכך גם אם האדם מרגיש שהuא בריא וסיבה נוספת זה לעורר מודעות לכך שבישראל אין תורים לטיפול במחלות נפש ברפואה הציבורית.
ברק הגיע לאולפן של "אופירה ולוינסון" ושם דיבר על כך בגלוי.
"הגעתי לספר על יובל שהוסיפה את השם רינה שזה השם של אמא שלי", פתח ברק, "היא הייתה רגישה ומיוחדת וכל כולה נתינה ואהבה. יש לי עוד 3 ילדים ואני, אנחנו לא כאלה, אbחנו מחוספסים ונלחמים, אבל היא הייתה מקטנות משהו אחר, רגישה לכל מצוקה ורגישה לכל כאב. בצבא המשבר הגדול פרץ. עד גיל 19 כלום.
"היא התקשרה אליי והתחילה לבכות בכי ללא הפסק. ביקשה לעזוב בסיס שמאוד אהבה והיה לה מאוד טוב. היום לצערי, אחרי 10 שנים של התמודדות אתה יודע יותר טוב איך לvתמודד. הלכנו לפסיכולוג והפסיכולוג לא ידע איך להתמודד כי מתחילת המפגש ועד סופו היא בכתה. הלכנו לפסיכיאטרית והיא גם כן לא ידעה. לא הייתה סיבה ולא היה טריגר. כן היה גל של עזיבות של חברים מהצבא וזה כנראה נגע לה במקום מאוד רגיש כי היה לה קושי מפרידות והרצף הזה כנראה נגע בה והיא התמוטטה והיה טיפול קשה והיא התעקשה לחזור לצבא והיא חזרה ואחר כך יצאה אל העולם.
"מה הייתה הבעיה הגדולה של יובל? שהיא התכחשה למחלה. אני וסביבתה הקרובה שמענו ממנה 'אני לא חולה והפרופ' טעה ובבי"ח טעו לגביי'. וכשאתה ממש מתכחש למחלה זה כי אתה רוצה להיות כמו כולם ואתה לא רוצה סטיגמה. היא התכחשה גם. כשאתה מתכחש זה לא סתם, זה כי אתה מתבייש ואז אתה מסרב לקחת כדורים ואתה מסרב לטפל בעצמך כי אתה בריא. וכל פעם שאתה לא לוקח כדורים אתה מרגיש טוב והנה גושפנקה שאתה מרגיש טוב. והיו 2-3 משברים מאוד קשים. זה 3 חודשים בחדר לבכות מבוקר עד לילה והראש מלא במחשבות אובדניות".
הלוויתה של יובל רינה סרי ז"ל
בנקודה הזאת היא לא מבינה שהיא חולה?
"היא מבינה אבל כשהיא יוצאת היא מרגישה בטוחה. כל השנים האלה כשהיה טוב היה מצוין, אהובה עם מלא חברות וחברים, שטותניקת וצוחקת ורוקדת. אבל כשהיה רע זה היה הכי רע בעולם. אני באתי לכאן כדי להגיד לאנשים. אני 10 שנים שמרתי את זה בתוכי, כי רציתי לשמור עליה מסטיגמה. היא לא רצתה ואני מכיר את החברה ויש סטיגמות".
כשאני יצאתי מהשבעה אמרתי לעצמי שאנחנו לא בסדר. כי אדם שחולה בה הוא לא אשם זה כמו שיש לו סכרת. זה שאתה לא יכלת להגיד להגיד לאנשים כי רצית לשמור עליה. לשמור עליה מפני מי?
נכון. ניסיתי להגיד לה שזה כמו לחץ דם או אפילפסיה ודברים אחרים, אנשים שחולים בזה מקבלים טיפול וגם את. לפני שנתיים היא החליטה שוב שהיא בריאה ואיזה 3 שבועות לא לקחה כדורים וכתבה לפסיכיאטר שלה, פסיכיאטר שהוא מאוד נחשב, שהיא כבר 3 שבועות לא לוקחת כדורים והכל בסדר. הוא כתב לה 'להחלטתך'. משהו שנתן לה גושפנקה שהיא בסדר. היא רצה אליי עם הטלפון ואמרה לי 'להחלטתך, זאת אומרת שאני יכולה להמשיך לא לקחת כדורים'. אמרתי שאני יכול להתערב והכל אבל עד כדורים".
ברק סרי באולפן של "אופירה ולווינסון"
אתה כועס עליו?
אני כעסתי. ואמרתי לו את זה והוא התקשר אליי אחרי זה והוא הגיע אליי הביתה לשבעה ואמר שהוא לא ישן כל הלילה והסביר שליובל כל השנים הייתה הכחשה של המחלה והיא סירבה בכל תוקף לדבר על זה וזה היה בבסיס העניין. סיפר לי פסיכולוג קליני, שהיא לקחה את כל הכאב עליה והרגישות וזה שהיא לא טיפלה בעצמה. היא מאוד הזדהתה עם הסיפור של עמית בוסקילה שנרצחה ב-7 באוקטובר. היא שמעה את אמא שלה ונסעה אליה והתפללה שתחזור. היו הרוגים והחיילים זה רק החמיר והכביד עליה, היא הייתה מראה לי חללים וחיילים שנהרגו".
איך הצלחת כל השנים להסתיר?
"הילדים גדלו ועזבו ואני הייתי איתה לבד ואני הבנתי שהמחלקות הסגורות זה לא בשביל מישהו שוסבל מדיכאון. אני יושב לידה ואין הרבה מה לעשות. אנשים שחולים גם במחלות הקשות יש מורפיום שיכול לשכך את הכאב וכאן אין משהו שיכול לשכך את הכאב. ואתה יושב יום ולילה עם הבת שלך שבוכה מיום ועד לילה ואין שום דבר שיקל עליה".
בילדותה. יובל ז"ל וברק סרי
היה לך פחד שהיא תשים קץ לחייה?
"גם בפעם האחרונה שהיא הלכה היא אמרה לי 'אבא אני מתנצלת', ואמרתי לה 'אני מתחנן תחזרי'. היא אמרה לי 'אבא אני רוצה למות. תבין אותי. קצתי בחיי. אני רוצה ללכת לעולם אחר שיהיה יותר לי טוב'. היא יצאה ממרפאה שהיא הייתה שם להתכנון לטיפול. אבל היא כבר קיבלה החלטה ועשיתי טלפונים לבעלי מקצוע והם אמרו לי שכשאדם מקבל החלטה לעשות את זה אף אחד לא יכול לעצור את זה. היה בה גם שקט. זיהיתי בקול שלה גם שלווה. סוג של השלמה, היא לא בכתה ולא צעקה".
מה היו המילים האחרונות שלה?
"אני רוצה ללכת לעולם שיהיה לי טוב. אני לא מסוגלת יותר להיות כאן".
יובל ז"ל וברק סרי
אתה מבין אותה?
"היו לי הרבה ישחות איתה ויובלי הייתי איתה 97% מהזמן והשאר עם הילדים. היא כל הזמן פלירטטה עם המוות ודיברה על אנשים שנהרגו והתאבדו. היא אמרה לי בשנים קודמות, אני לא יכולה לעשות לכם את זה כי אני יודעת כמה מוכי צער תהיו ובגלל זה אני לא עושה את זה".
יש בישראל טיפול לזה?
"אמר לי בכיר במערכת הבריאות שאם מישהו פונה אליו ומבקש טיפול הוא קובע לו טיפול לאוגוסט 25, משהו כמו 1 וחודשיים. מה עושים? איך אתה מתמודד? זה המצב זה הטיפול".
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
