סנ"צ אילן שושן סיים כהונה בת שלוש וחצי שנים כמפקד תחנת המשטרה באשדוד. קשה לומר שהוא יתגעגע לתפקיד הזה, ואפשר להבין אותו.
מדובר היה בשנים מאתגרות וסוערות במיוחד – תקופה בה חוותה העיר אירועים מורכבים, החל ממגפת הקורונה, דרך הרמת ראש של ארגוני הפשיעה וכמובן ההסלמות הביטחוניות שבראשן המלחמה שעדיין נמשכת – חרבות ברזל.
אירועי השביעי באוקטובר שהחלו את המלחמה הנוכחית, היו אירועים שנחרטו בליבו של כל ישראלי.
סנ"צ אילן שושן ומפקד תחנת רהט סנ"צ ג'י-אר דוידוב ז"ל
אצל שושן זה היה גם ברמה המקצועית וגם ברמה האישית. "האירועים שקרו ב-7.10 היו אירוע משמעותי מאוד במדינה ובתחנת אשדוד בכלל", הוא אומר, "היום, בדיעבד אנחנו יודעים בעקבות התחקירים שמחבלים היו רכובים בדרכם לעיר אשדוד, ובזכות לחימה בצומת יד מרדכי נמנע אירוע משמעותי באשדוד. לצערי גם איבדנו חברים יקרים מאוד שהיו גיבורים שנלחמו והצליחו להציל המון אזרחים בגופם ו-2 חברים מאוד קרובים שלי – סגן ניצב איציק בזוקשווילי מפקד תחנת שגב שלום, וסנ"צ ג'י-אר דוידוב ז"ל מפקד תחנת רהט שאיבדו את חייהם תוך לחימה הירואית, יהי זכרם ברוך".
אך למרות האתגרים שהביאו איתם האירועים הללו, מדגיש שושן: "הצלחנו לחזק את החוסן הקהילתי ולהגביר את המוכנות להתמודד עם אירועים מורכבים. גייסנו 100 מתנדבים לכיתת הכוננות שכבר היום נמצאים עם נשקים, מוכנים לכל תרחיש, והם אלה שיהיו לצידנו במצב חירום ויחד נוכל להגן על התושבים, ובמקביל השקענו בתקציב ובציוד לחירום".
"הבחנתי שאני עם יד שבורה והבנתי שאין עם מי לדבר"
סנ"צ שושן, בן 53, גדל והתחנך בבאר שבע, וב-7 השנים האחרונות מתגורר בכרמית, עם אשתו מיכל ושלושת ילדיו – יובל (26), רז (23) ודניאל (17). לאורך תפקידיו במשטרה הוא בקושי היה שם כשהם גדלו, אבל עכשיו הוא מתכוון לפצות על כל השנים. "הילדים לא ראו אותי הרבה לאורך השנים אבל עכשיו אני מגשר על הפערים", אמר. "למשפחה יש חשיבות מאוד גדולה בהצלחה שלי בתפקיד. ואני נשוי לאישה שמבינה, תומכת ומכילה ומאפשרת במלוא מובן המילה וזה כוח מטורף".
המהומות ברובע ג. צילום: דוברות המשטרה
איך היית מסכם את הכהונה הדי ארוכה שלך בתפקיד?
"הקדנציה שלי כמפקד תחנת משטרה באשדוד הייתה מרתקת ומאתגרת במיוחד. התמודדתי בקדנציה אחת עם מגפת קורונה, אירועי פשיעה חמורה, סבבי לחימה ומלחמת ה-7.10, תוך כדי אירועי שגרה שמתווספים כל הזמן בתוך העיר. זו הייתה קדנציה סופר מאתגרת. התחלתי את הקדנציה בתקופת הקורונה, אז התמודדנו עם אתגרים ייחודיים בקהילה החרדית, כולל הפרות סדר משמעותיות שהובילו למתחים ואף לפציעה שלי תוך כדי הפרות הסדר".
צפו בסנ"צ שושן באחת ההפגנות של החרדים בעיר:
היית אפילו מאוים באותה תקופה על ידי גורמים בקהילה החרדית.
"הייתי מאוים בתחילת הקדנציה, עם פרוץ הקורונה על ידי אנשים מהמגזר החרדי. זה התחיל בהפרות סדר שהיו במהלך ימי הסגר, כשאנשי הקהילה החרדית בעיר סירבו להישמע להוראות המשטרה על איסור התקהלות ולבישת מסכות. הם המשיכו ללמוד בישיבה וכשהמשטרה הגיעה לפנות אותם, הם החלו בהתפרעויות חמורות שהובילו למעצרים".
בהפגנה אתה ספגת נאצות ואפילו שברת את ידך. מה הרגשת אז?
"אני זוכר שבאותו רגע שהבחנתי שאני עם יד שבורה, הסתכלתי על הסיטואציה והבנתי שאין פה עם מי לנהל שיח. עצרנו הכל, וביקשתי לקיים פגישה ולדבר על הדברים. הייתי מאוים במשך חודשיים מצד המגזר החרדי, ולאחר שנאספו ראיות הסתבר שהם פירשו שיש לי משהו אישי נגד המגזר. לי אין באמת שום דבר נגד המגזר, אני גדלתי בבית מאמין ואני אדם מאמין, באתי לנושא הזה מהמקום הכי מקצועי שיש, ופה אמרתי שאולי צומחת הזדמנות למצוא שיח".
ידו השבורה של סנ"צ שושן עם הגבס עליה
אבל שושן אומר כי דווקא מתוך האירועים הקשים הללו והפגיעה הפיזית בו, הם הצליחו להשיב את האמון, "למדנו לבנות קשרים עמוקים עם הקהילה ופיתחנו מנגנוני גישור ייחודיים. יצרנו שני תקנים של מש"קים חרדים שמגשרים בין המשטרה לקהילה. הנושא טופל, ואני יכול לומר ששיתוף הפעולה שלי עם הקהילה החרדית בהמשך היה מדהים. היום אנחנו בתקופה שלמרות שעדיין יש קשיים, יש גם יכולת הכלה לקהילה החרדית כלפינו, ולנו כלפיהם. מינינו חוקרת חרדית ובזכות זה יש גם יותר רצון לשתף פעולה אחד עם השני. בסוף הקדנציה שלי אפילו עשיתי סבב רבנים וברכת חג שמח", הוא אומר.
הרב עובדיה דהן עם מפקד משטרת אשדוד סנ"צ אילן שושן. צילום: מוע"ד אשדוד
זאת הסיבה שארגוני הפשיעה "אוהבים" את אשדוד
מלחמות העבריינים באשדוד, היא דבר שהיה גם לפני כהונתו של שושן באשדוד וכנראה שתימשך גם לאחריו, אך עדיין יש תחשוה כי ריבוי האירועים וסמיכותם, הגיעו לשיא בשנים האחרונות.
אפילו שושן עצמו התייחס לכך באחת מישיבות מועצת העיר אשדוד שדנה בעניין ואמר כי אם יש כמה ימים ללא השלכת רימון בעיר זה חריג.
מטען חבלה שהתפוצץ ברכב באשדוד. צילום: דוברות איחוד הצלה
איך הגענו למצב הזה?
"יש מלחמה בין המשטרה לארגונים האלו והשלכת רימון ראשונה תגרור תגובה. בסוף, אין אירוע שקרה באשדוד והמשטרה לא הגיבה אליו אם זה באמצעות צו מעצר כתב אישום וכד', לכל אירוע כזה הגענו.
"בכל נושא המודיעין יש לאזרחים באשדוד חלק מאוד חשוב בשיתוף פעולה עם המשטרה. הגענו להמון אירועים ומעצרים כי אזרח התקשר ל-100 ואמר מה הוא רואה. יחד עם זאת, גם כשאזרח מתקשר ומודיע לנו שהוא רואה משהו חשוד או שמישהו עומד לזרוק רימון לבית של השכן העבריין שלו, בסופו של דבר, גם האזרח הנורמטיבי נפגע כי אשתו והילדים בהלם ובוכים והם צריכים משטרה חזקה. גם אם זה לא יביא לכתב אישום, אני מצליח להרחיק את העבריין מהעיר".
אייל נגר. דודו בוטרשווילי. צילום: פוסטה
והמשטרה אכן פעלה להרחיק שורה של עבריינים בכירים מהעיר אשדוד לתקופות שונות בין 30 ל-60 יום וזה אכן מביא לירידה במספר האירועים. אבל עד כמה פתרון ההרחקה הזמני הזה הוא באמת טוב? "הפתרון של ההרחקה זה לא אקט ענישתי מצידנו", הוא מסביר, "מדובר בהחלטת בית משפט, ולאחר המלצה של המשטרה ושל עורך הדין של העבריין, כי באמצעות הרחקה שלו אנחנו מונעים פגיעה בעבריין עצמו ובאותה נשימה מקטינים את הסבירות שאזרחים תמימים יפגעו. הרחקה היא חלק מתנאי שחרור".
לתושב הסביר ושומר החוק, קשה לראות שהעבריינים הבכירים אם זה אייל נגר או דודו בוטרשווילי, או כל אחד אחר, מסתובבים בעיר עם רכבי יוקרה, מנהלים חיים לכאורה שגרתיים כאשר מסביבם הכל בוער. הוא מרגיש שהמשטרה לא פועלת מספיק נגדם, אם הם ככה חופשיים. מה דעתך?
"אני מבין את מה שהם מרגישים, אבל זו תחושה, ועל סמך תחושה אי אפשר לעצור אדם. אנחנו מדינת חוק ואנחנו לא יכולים לומר למישהו שמסתובב עם רכב יוקרה 'אתה עבריין', אלא רק על ידי איסוף ראיות לעבירה מסוימת, על בסיס מודיעין.
"תמיד יש לנו את הרצון להוציא עבריינים כאלה מהאזור ולהעביר אותם למקום אחר – כמו כלא למשל, אבל אם אין באמת ראיות שהוא עשה עבירה מסוימת באותה עת, אלא רק מסתובב עם רכב היוקרה ונותן תחושה שהוא עבריין, אין בה כדי שמשטרה תפעל בנושא. אבל אני בהחלט יכול להבין את התחושה הזו".
מה יש בעיר אשדוד שמושך אליה ארגוני פשיעה רבים, שחלקם אפילו אינן מהעיר עצמה כמו משפחת לביא או משפחת ג'רושי?
"יש ארגוני פשיעה בכל עיר בארץ. מדובר בחבורה של אנשים שזה דפוס ההתנהגות שלהם – להרוויח כסף בצורה קלה ואלימה ולהשתלט על עסקים ומקומות בילוי – ובאשדוד יש הרבה כאלה. יש הרבה מקומות שלוקחים מהם כסף – כמו נמלים, חול, אלו דברים שגוררים לסכסוכים, יש המון עסקים שרוצים בהם שליטה, וזו עיר שקרובה למרכז ויש בה רצועת חוף עם מגורים יוקרתיים, וברגע שארגון מסוים יושב שם וארגון אחר רואה את הפוטנציאל בה ורוצה לשלוט בה, אז מתפתח הסכסוך והקרב על השליטה.
"זו הייתה שנאת חיי לראות ארגון כזה שפתאום מרים את הראש ומנהל פגישה במקום עסקי ואזרחים רואים את זה מהצד ומתחילים לפחד. הייתה לנו מלחמת חורמה בזה והצלחנו למגר חלק מהמקרים, נכון שלא הצלחנו למגר את התופעה מהשורש אבל כן הצלחנו להרחיק אותם למקומות שהם לא אשדוד".
מנטרלים מטען חבלה באשדוד. צילום: שחר הננר
איך ניתן לחזק את תחושת הביטחון של התושבים שכל אירועי הפשיעה האלו מלחיצים אותם?
"אני חושב שיש משהו בעידן הזה של התקשורת והרשתות החברתיות שיוצר אשליה שאם פרצו לשני אנשים אז תוך דקה וחצי התחושה היא שפרצו לכולם וצריך להיות ערים לחלק הזה בתחושה של הציבור. ומבחינת חיזוק תחושת הביטחון – אני חושב שהכנסת המש"קים – שוטרים קהילתיים עם נקודת משטרה בכל רובע, מחזקת את תחושת הביטחון והאמון במשטרה".
כך נגדיל את אמון הציבור במשטרה
נקודת שיטור בכל רובע, זה מהלך ששושן סבור כי יכול להביא לשיפור משמעותי בתחושת הביטחון של האזרח וברמת השירות שהוא יכול לקבל מהמשטרה. יש 17 רובעים באשדוד וניסיתי שבכל רובע יהיה מש"ק כזה ואני מאמין שמפקד התחנה הבא ימשיך עם זה כי זה פתרון מדהים", הוא מסביר, "מש"ק נותן שירותים של גביית תלונה, אוכף עבירות של פשיעה, יכול להזעיק תגבור כשצריך, יש לו מתנדבים באותה שכונה. עם פריסה כזאת, יש שליטה ומענה מהיר מאוד.
"שנים לפני שהגעתי לתחנת אשדוד השיטה הזו הייתה מיושמת ובהמשך היא הופסקה. כשהגעתי לתפקיד היה מש"ק אחד, וכשנכנסתי לתפקיד הרחבתי את זה. בנוסף, אני חושב שיש צורך בשיפור מתן תגובה מהירה. צריך להתאים את כלי הרכב של המשטרה לתנועה באשדוד שמאוד פקוקה במרבית שעות היום, לכן אופנוע או קטנוע יכולים לתת מענה טוב יותר וצריך להגדיל את אמצעי התחבורה האלו לצורך תגובה מהירה לאזרחים".
סנ"צ אילן שושן בתפקיד
המסר ששושן חוזר עליו בשיחה הוא שהאזרח הנורמטיבי אמור להיות שותף של המשטרה במלחמה בפשיעה. האזרח לדבריו של שושן, לא צריך לעמוד בפרונט של המאבק הזה, אבל די בכך שהוא רואה דבר מה חשוד ומדווח עליו למשטרה ובכך הוא יכול למנוע אסון. או לחילופין, כאשר התרחש כבר אירוע והאזרח בסך הכל מציין פרט כלשהו שהוא ראה, זה דבר שיכול לתרום לא מעט לקידום החקירה ולמניעת פשיעה עתידית.
"כל שיחה של האזרח למוקד 100 היא תהליך חשוב בהבנה שלנו את האירוע", מסביר שושן, "כאשר אזרח מדווח לנו על אירוע, הוא למעשה הופך לשותף פעיל בשמירה על הביטחון. למרות המשאבים המוגבלים, אנו עושים כל שביכולתנו להגיע לכל דיווח, אך שיתוף הפעולה של הציבור הוא חיוני כדי לייצר תמונה מלאה של המצב בשטח ולהגיב בצורה יעילה.
"צריך שהציבור יעבוד עם המשטרה וימשיך להתמיד בלהתקשר למוקד 100, ולהאמין בזה שגם אם המקרה לא טופל באותו רגע ולא נשלחה ניידת – כי יכול להיות שהיו דברים חשובים יותר בסדר העדיפויות, המקרה נרשם ויטופל. חלק מהעבודה של המש"קים היא להתקשר בחזרה לאזרח שהזמין ניידת, להתנצל שלא הגיעה ניידת לאותה קריאה, ולהמשיך לעקוב מול אותו אזרח אחר המקרה. לכן אני אומר שאם נכפיל את המש"קים בעיר נגדיל את האמון של הציבור בצורה משמעותית ואסור לוותר על זה".
"התפקיד החדש שונה ומאתגר בטירוף"
אז שושן כאמור, סיים את תפקידו כמפקד תחנת אשדוד ואחרי עשור של תפקידים נוספים גם כסגן מפקד תחנת באר שבע וגם כמפקד תחנת דימונה הוא בשל להעביר מניסיונו הלאה לדור הבא של השוטרים.
תסביר על התפקיד החדש שאליו נכנסת.
"מפקד צוות בקורס פו"מ היוקרתי של משטרת ישראל. אני חלק מהסגל של קורס פיקוד במכללה לשוטרים. בתפקיד הזה אני נותן את כל הידע והניסיון שצברתי לאורך השנים וחולק אותו עם חניכים שבסוף יהיו קצינים בכירים. במקביל, אני מתמודד על תפקידים נוספים".
סנ"צ אילן שושן, מפקד תחנת אשדוד לשעבר. צילום: דוברות המשטרה
איך זה מרגיש להיות בתפקיד כזה לאחר שנים כמפקד תחנה?
"זה שונה מאוד ומאתגר בטירוף. צריך לעבור דרך מסוימת כדי להיות בשל ולתת מניסיון שבנוי מהצלחות וכישלונות ואתגרים בדרך, אנחנו לומדים מהכל ואני מעביר את הידע".
"התאהבתי באשדוד ובתושבים שלה"
איך הייתה העבודה שלך עם הרשות המקומית?
"בכל שנותיי כמפקד תחנת משטרה הבנתי שאי אפשר לבד ואם אתה רוצה למקסם יכולות ולהשפיע, אתה חייב שותפים, ואם הם גם חושבים בדיוק כמוך, אז זה הופך את זה לאפקטיבי יותר ואני יכול לומר שזה היה תענוג וכבוד גדול לעבוד עם ראש עיריית אשדוד והצוות שלו, וזה בא לידי ביטוי בשירות טוב יותר לאזרח. את המש"קים – המשטרה מקצה, את המבנים עבורם – העירייה מקצה. אזרח שמתקשר למוקד 100 או 106 מבקש סיוע, וגם פה יש שיתוף פעולה מלא בין העירייה לבינינו. בנינו תהליכים יחד".
סנ"צ אילן שושן, ראש העיר יחאל לסרי ושוטרי תחנת אשדוד
ומה דעתך על תקן השוטרים הנמוך שקיים בתחנת אשדוד – בין הערים הגדולות במדינה?
"אם משווים את כמות השוטרים באשדוד למדינות המתפתחות אנחנו חד משמעית פחות שוטרים ביחס. בנוסף, בשונה ממפתח עליה שיש ברשויות מקומיות למוסדות חינוך ומרפאות ביחס לעליית מספר התושבים, בתחנת משטרה זה לא קורה. לא מגדילים באופן אוטומטי את מספר השוטרים במצבים כאלה, אבל מה שכן אני יכול להעיד עליו הוא ששוטרי תחנת אשדוד הם שוטרים מדהימים שנותנים את הנשמה שלהם. חודשיים שלמים מאז ה-7.10 הם לא זזו מהתחנה. גם כשהסתיימה המשמרת הם נשארו לעוד אחת, לא רצו להתחלף, הם רצו להמשיך ולהיות שם עבור האזרחים. הם באים עם תחושת שליחות לעבודה, הם מבינים ש'צריכים אותי' וזה מדהים וכבוד גדול שאלו השוטרים שלנו".
במשך שנים ארוכות נטען כי תחנת אשדוד, אמורה להיות בתקן כתחנה גדולה עם מפקד בדרגת ניצב משנה, ולא סגן ניצב כמו היום, בדומה לתחנות משטרה בערים גדולות כמו באר שבע וכד'. האם גם אתה חושב כך? מתי זה יקרה?
"יש ערים קטנות יותר כמו פתח תקווה ששם יש ניצב משנה. זו נקודה שאנחנו ערים לה והיא נכונה. אבל בסופו של דבר, עשייה ויכולות באות לידי ביטוי בתקינת תחנת משטרה. וזה לא אני קובע, זה המדינה קובעת".
תחנת משטרת אשדוד ומרחב לכיש. צילום: דור גפני
אז לסיכום, באיזה תחושה סיימת את התפקיד באשדוד?
"אני מסיים את הקדנציה בתחושה ממש טובה. בתקופת הקדנציה שלי באשדוד התאהבתי בעיר, במקום עצמו, בתושבים, וכשאתה אוהב את המקום המסוים שאת עובד בו זה משפיע על המוטיבציה שלך".
מצד שני, הייתה לך תקופה של קורונה, הסלמות ומלחמת חרבות ברזל, מלחמת כנופיות, מאבקי חרדים, אפשר לומר שלא תתגעגע לתפקיד הזה?
"מיציתי את התפקיד. אני לא חושב שיש הרבה מפקדים בארץ שסיימו עשור בתפקיד כזה מאתגר, ובגלל כל התקופה שהייתה, קיבלתי תובנות משמעותיות ואני מעביר אותם הלאה ומתמודד לתפקידים חדשים".
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
