“ההתנהלות המתוארת של המשכן איננה עומדת בכללי השוויון וההגינות, החלים עליו בהיותו גוף ציבורי שנועד לשרת את הציבור. היות והחלטת המשכן פוגעת בשוויון ללא כל בסיס, הרי שהיא איננה יכולה לעמוד על כנה”.
כך פסק ביום שלישי השופט יהודה ליבליין מבית משפט השלום באשדוד בעקבות תביעה שהגיש המקומון “השבוע באשדוד” בבעלות מנחם גלילי נגד המשכן לאמנויות הבמה, ובה נטען לאפליה במתן פרסום לעומת מקומונים אחרים. בית המשפט הטיל על המשכן לשלם הוצאות ושכר טרחה בגובה 20 אלף שקל.
התביעה הוגשה בשנה שעברה נגד המשכן וגם נגד המקומון “המגזין”, ידיעות תקשורת ורשת שוקן מקבוצת הארץ שהיא, גילוי נאות, בעלת “כאן דרום”. אלה הן נתבעות 4—2 שהודיעו לבית המשפט כי אין להן כל עמדה במחלוקת וכי יכבדו כל הכרעה של בית המשפט.
השופט קיבל את התביעה והורה למשכן לחדול “לאלתר מלהפלות לרעה את התובעת בכל הקשור ברכישת מודעות”. הוא קבע שהמשכן יבסס “לאלתר את מדיניות הפרסום במקומון של התובעת ובמקומונים של הנתבעות 4—2 על בסיס קריטריונים ענייניים ושוויוניים”.
על פי פסק הדין, חברת המשכן, שבבעלות מלאה של עיריית אשדוד, טענה להגנתה שתי טענות מרכזיות כנימוק לכך שאיננה מפרסמת ב”השבוע באשדוד”: 1. לתובעת אין רישיון כדין בהתאם לפקודת העיתונות. 2. מטעמים עניינים שקשורים בין השאר לקהל היעד ולתפוצה.
השופט ציין ש”אין מחלוקת שהמשכן, אשר פתח את שעריו בחודש יוני 2012, לא פרסם מאז מועד הקמתו ולו מודעה אחת במקומון, אשר מתייחסת לאירוע כלשהו שהתקיים בתחומו. מנגד, לפי תצהיר שהוגש על ידי עמי כלפון, מנהל 'השבוע באשדוד' באותה עת, ולא נסתר על ידי המשכן, בין מאי 2014 למאי 2015 פרסם המשכן במקומון 'המגזין' “בבעלותו של ג’קי בן זקן, מקורבו של ראש העיר יחיאל לסרי” (כך בתצהיר) 33.5 עמודי פרסום; במקומון “ידיעות אשדוד” 31 עמודי פרסום, במקומון “כאן דרום” 30 עמודי פרסום ובמקומון “היי קיו” שני עמודי פרסום.
באשר לטיעון בנוגע לרישיון, ציין השופט: “המשכן משתמש בנימוק זה ככסות למניעים פסולים”, וזאת “גם אם אני נכון לקבל את הטענה כי ביחס לתקופה מסוימת פעלה התובעת שלא בהתאמה מלאה להוראות פקודת העיתונות”.
השופט הזכיר בפסק הדין את אמירתו של מנכ”ל המשכן מוטי מלכא, ולפיה במקומון “השבוע באשדוד” הוא מצפה לראות רק פרסומות למוסכים ומספרות. לדברי השופט, זוהי אמירה חסרת בסיס עובדתי.
“המשכן”, קבע השופט ליבליין, “בהחלטתו בכל הקשור לחלוקת תקציב הפרסום, חייב היה לשקול שיקולים ענייניים, בהתבסס על תשתית עובדתית מתאימה, ותוך חובה לשמור על שוויון. בכל אלה הפר המשכן את חובותיו”.
השופט ציין שהמשכן גם לא העביר זימונים וחומרים עיתונאיים לתובעים. הוא התייחס גם להנחה שלפיה המשכן נמנע מלפרסם במקומון זה על רקע הביקורת שהוא משמיע נגד המשכן וציין: “ככל שהביקורת חורגת מגבולות התרופה היא בפנייה להליך משפטי, ככל שאיש הציבור סבור שראוי כך לעשות, ולא בעשיית דין עצמי משל היה גם התובע וגם השופט”.
מהמשכן נמסר בתגובה: "פסק הדין התקבל רק אתמול אצל המשכן וטרם נלמד לעומקו. טרם התקבלה החלטה בדבר הגשת ערעור".