אהרון נאור, תושב אשדוד, עבד במשך למעלה מ-5 שנים במעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים. הוא נכנס לתפקידו בחודש מרץ 2016, לתפקיד אב הבית של המעון.
אלא שכעבור 3 חודשים הוא פשוט ביקש לעבור לתפקיד של עובד תפעול רגיל, כמו העובדים שהוא אחראי עליהם. מדוע? בתביעה שהגיש נגד משרד רה"מ ונציבות שירות המדינה, הוא טען כי עבר "התעמרות קשה" וכי נדרש "למלא אחר מלוא הרצונות של דיירי המעון בכל זמן נתון – גם כאשר לא היה בעבודתו.. והכל תוך כדי רמיסה מוחלטת של כל הפרדה בין חייו האישיים של התובע ועבודתו ורמיסת כבודו האישי… בין שאר הדברים שנדרש התובע לבצע היו פעולות משפילות ומבזות בכל שעות היממה".
בכתב התביעה נטען כי מה שמסופר בה זה רק "קצה הקרחון" של המציאות במעון ראש הממשלה, זאת מאחר "והתובע חתום על הסכם סודיות אל מול הנתבעת".
לאחר שעבר לתפקיד של עובד תפעול רגיל, שכרו כמובן נחתך, והוא נדרש לעבוד גם במעון הפרטי של הזוג נתניהו בקיסריה. זאת למרות שבחוזה הוא נדרש לעבוד רק במעון הרשמי. כך למשל, הוא נדרש לנסוע ולרכוש ולהעביר מזון מהמעון הרשמי לבית הפרטי. וכן לנסוע לבית הפרטי כדי לנקות את הבריכה, להשקות את הצמחים ועוד.
בתיאוריו, הוא אף דאג להפנות את הזרקור לאשת ראש הממשלה ופחות לראש הממשלה עצמו. כך למשל נכתב כי עבודתו של נאור "הייתה דינאמית מאוד לשני כיוונים הפוכים. מצד אחד, ראה התובע החלטות מתקבלות וגורלות נחרצים בחדר העבודה של כבוד ראש הממשלה, ובחדר ממול – התעסקות בעניים שוליים וטפלים משאר דיירי המעון".
והוא אף מביא דוגמה לכך ומספר כי באחת הפעמים שבהן עבד בבית בקיסריה, בסביבות השעה 00:30 בלילה, מסרה לו שרה נתניהו שקית עם בקבוקי שמפניה למחזור וביקשה ממנו לשים אותם במחזורית במעון רה"מ בירושלים. נאור, שכאמור מתגורר באשדוד, ענה לה כי ישאיר את השקית במכוניתו וישים אותה במחזורית במעון, למחרת בבוקר כשיגיע למשמרת במעון. "גב' נתניהו סירבה לבקשתו, והורתה לתובע לנסוע עכשיו מקיסריה למעון ראש הממשלה, לשים את הבקבוקים במחזורית, ורק אז לנסוע לביתו", נכתב.
אלא שנאור סירב לכך ושרה נתניהו התקשרה להתלונן על כך לראש לשכת רה"מ דאז יואב הורביץ ולאב הבית, אפי אזולאי. "מר אזולאי אמר לתובע כי היה עליו לשקר לגב' נתניהו, להגיד לה שייסע עכשיו למעון, אבל לנסוע הביתה. התובע מצידו, סירב לשקר", נכתב בכתב התביעה ועוד צוין כי שעות הנסיעה לא נרשמו כחלק משעות העבודה הוא לא קיבל עליהן שכר.
על פי ההסכם שלו הוא נדרש לעבוד במשמרת בת 8 שעות, אך השעות בפועל היו רבות, והגיעו אפילו ל-16 שעות. אך לדבריו, אם נאלץ לצאת לפני תום המשמרת, "את החלק היחסי שהחסיר הייתה גב' נתניהו דורשת להוריד לו מימי חופש שהתובע, כאמור, כלל לא לקח. גב' נתניהו לא הייתה משחררת את התובע לעולם לפני הזמן, גם לא ב-10 דקות, אך היו מקרים רבים בהם דרשה מהתובע להישאר הרבה אחרי שתמו 8 השעות של המשמרת שלו", נכתב.
לאורך שעות המשמרת שכאמור הייתה נמשכת שעות רבות, הוא לא היה זוכה להפסקות כלל, מאחר ולדבריו היו נעשות אליו פניות ובקשות רבות מצד דיירי המעון. עוד נכתב כי על העובדים נאסר לאכול מהאוכל שהכין השף במעון, וכך פעמים רבות הוא גם לא היה אוכל כלל במהלך המשמרת. לעתים הוא היה מצליח להכין אוכל ממצרכים שנקנו בחוץ, אך אם בזמן הפסקת האוכל הוא היה נקרא על ידי אשת רה"מ, "העובדים האחרים היו אומרים לה שהוא בנוחיות, על מנת למנוע אי נעימות נוספת מולה", נכתב.
המשמרות כאמור היו נמשכות שעות ארוכות מעבר למה שסוכם, אפילו בשעות מאוחרות בלילה, כי את העובד של משמרת הערב היו משחררים רק בני שמפחת נתניהו. גם אם הם היו חוזרים למעון, מתוקף תפקידם, בשעות הקטנות של הלילה. אך אם לרוע מזלו, הייתה לו למחרת משמרת בוקר, אז בסך הכל היו לו רק 3-4 שעות של הפסקה לשינה ומנוחה.
"התנהלות זו גרמה להשתלטות מוחלטת של עבודת התובע על חייו ולשיבוש מוחלט של יכולתו של התובע לתכנן ולבצע את ענייניו האישים, לאובדן האוטונומיה הפרטית שלו וליכולתו לקיים חיים אישיים מחוץ לעבודתו
מאחר ומעולם לא ידע מתי יסיים את עבודתו, מתי יחל זמנו הפנוי ומתי יהיה זמן מנוחתו. התובע גם לא יכל לתכנן – לא כן שכן לצאת – לחופשות ומשך שנים לא יכול היה, ולא אושר לו, לקחת ולו יום חופשה אחד", נכתב.
הוא סיפר עוד כי מנכ"ל משרד רה"מ צחי ברוורמן, נדהם לשמוע שהוא לא יצא ליום חופשה אחד במשך שלוש שנים, ורק לאחר שהתלונן על כך אושר לו לצאת לחופשה בת שבוע ימים.
העומס הרב נגרם, כך לטענתו, בין היתר מהסיבה שאיש לא רצה לעבוד במעון ראש הממשלה הן בגלל השמועות הרבות על אופי העבודה והן בגלל השכר הנמוך ביחס לעבודה. כמה נמוך? נאור השתכר כ-9,800 ש"ח בחודש בלבד.
הוא תבע מהמדינה לשלם לו למעלה מ-650 אלף ש"ח.
במשרד ראש הממשלה הגיבו לתביעה הזאת וכתבו כי חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על עבודתו של נאור, ולכן גם השכר שלו היה בהתאם. "באשר לטענות התובע להתעמרות, התנכלות והעסקה פוגענית, מעיון בכתב התביעה לא ברור כלפי מי התובע מעלה את טענותיו. התובע לא מפרט באופן מפורש מאן דהוא שלטענתו נהג כלפיו באופן פוגעני. כמו כן, התובע לא מציין באופן מפורש אירועים קונקרטיים שבמסגרתם לטענתו התעמרו והתנכלו לו", נכתב ובית הדין לעבודה התבקש לדחות את התביעה כולה.
לבסוף, במסגרת מגעים בין הצדדים הם הגיעו לפשרה ולפני מספר חודשים, קבע בית הדין לעבודה כי נאור יקבל 250 אלף ש"ח, כאשר המדינה אינה מודה בדבר.
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"