אמש נערכה הלוויתו של הלוחם סמל עמרי כהן ז"ל, והוא רק בן 19. עומרי ז"ל, תושב אשדוד ובוגר ישיבת "אמית יגל", היה לוחם בגדוד שקד של גבעתי ונפל אתמול בבוקר ממארב של מחבלים בעזה, כאשר נערך לצאת לחופשה בביתו.
בהלוויה השתתפו מאות רבות של תושבים, מכרים, וחיילים מהגדוד שלו. הכומתות הסגולות בלטו מאוד מסביב לקבר הטרי, וקולות הבכי של חבריו לנשק נשמעו היטב ברחבי בית העלמין הצבאי באשדוד.
נפרדים מעמרי ז"ל
האב יואל כהן
לאחר אביו יואל אמר עליו קדיש, עמדו רבים ספדו לו, ובהם גם מפקד המחלקה שלו ששלח הספד מוקלט. "אני זוכר שבאת אליי עם החיוך שלך ואמרת לי שתפסיק לעשות טעיות ותתאפס על עצמך. ברור שהטעויות המשיכו אבל הבאת איתך הרבה אור למען המחלקה. בחרת בדרך לא פשוטה, בחרת להתגייס ולהיות לוחם בצבא להיות שותף לשמירה על הבית מתוך תחשות שליחות למען המדינה. חייל מצטיין ואהוב על מפקדיך. היית דוגמה אישית לחבריך. אתה אדם בעל לב טוב ורחב. עמרי היקר אני אוהב אותך אהבת נפש".
אחותו הודיה ספדה לו אף היא בקול שבור ואמרה: "עומרי אחי הגדול, זה לא נתפס לי בשום מקום בגוף. תודה על האח הטוב שהיית בשבילי, אני מקווה שעוד מעט תצא ותגיד שעבדת על כולנו. כי אני לא יודעת איך מסתדרים בלי אח גדול ששומר ואוהב אותי. שעל הכל ידע להגן עליי ולהיות בשבילי. ותמיד התעצבן עליי על דברים לא טובים עשיתי ותמיד דאג להראות לי מה הדרך הנכונה באמת, לדאוג לי לתמוך בי.
האחות הודיה סופדת לעמרי
"תמיד שחשבתי עליך ועל הצבא משהו לא הסתדר לי, תמיד קיוותי שתרד מזה ותעשה טובה לכולנו. אתה כל כך חסר לנו בארוחות משפחתיות, ביציאות המשפחתיות, שאמרתי לעצמי 'מה ככה 3 שנים?'. הרגיש לי לא בסדר שאתה כל כך נקרע בצבא למען המדינה. תמיד הסתכלתי על מקרים שקרו לאנשים שנהרגו ואמרתי 'לי זה לא יקרה בחיים' ואני עדיין לא מעכלת שזה אמיתי. אני כותבת לך בהכחשה מוחלטת. גאה בך ברמות על האח הטוב שאתה, על מי שאתה היית, האח הכי טוב בעולם. תמיד שאמרתי לאנשים שאני אחות של עמרי כהן, כולם היו מתלהבים והיו אומרים כמה אתה הכי טוב בהכל וכמה אתה גבר. כמות הטלפונים שקיבלתי מראה כמה אהבו אותך באמת כמה היית בן אדם טוב שמוכן להוריד מעצמו רק בשביל שלכולם יהיה טוב.
"אני רוצה להגיד לך סליחה, אם לא הייתי אחות טובה מספיק, ולפעמים רבתי איתך על הרכב וניצחתי ולא הלכת ליהנות עם חברים שלך. הגיע לך הכי טוב בעולם, אני לא מעכלת שלא יהיה לך המשך, שהילדים שלנו לא ישחקו וייהנו. שלא ניקח אותם יחד לבתי מלון, שלא נשים אותם באותו בית הספר. שלא יהיה לי מישהו שהוא אח גדול להתייעץ איתו על דברים, ואין לי עם מי. לא מאמינה שלא תזכה לראות את החבר הראשון שלי ולאשר אותו. אוהבת אותך באמת ותמיד חשבתי שאם יקרה משהו כזה, אני לא אתמודד איתו. אז בהצלחה לי. אשמח שתבוא לבקר בחלומות, אתגעגע מאוד".
האמא איריס סופדת לבנה
האמא איריס ספדה בדמעות אומרה: "אני לא מצליחה לעמוד על הרגליים, אבל בשבליך אני אעמוד. אני גאה בך, 'מאמו, מאמו' הוא היה אומר לי. בפעם האחרונה שבאת אמרת לי 'מאמו, יאללה בואי נצא למסעדה, עכשיו אני רוצה'. אמרתי 'אין בעיה'. לא חזרתי הביתה, הלכתי אליו, ישבתי והוא דיבר איתי, דיבר על אחותו, על כולם, על אבא שלו. אמרתי לו 'עמרי, זהו מספיק. התעייפתי'. אמר לי 'אמא, אם אני אומר מספיק, מה נעשה? מישהו צריך לשמור על כולם'. הוא לא ויתר, אבא שלו לא הצליח לבוא באותו יום, למחרת הוא ישב גם עם אבא שלו. לפני שהוא הלך, הוא היה צריך לארגן את הבגדים והוא אמר 'לא, אני חייב לראות את סבתא' והלך לראות את סבתא. מה אני אספר על עמרי? הכי חרוץ, מגיל 3 הוא ידע כבר לקרוא ספרים. הילד הכי חכם. הגאווה הכי גדולה. איפה שאמרתיש אני אמא של עמרי, כולם הרימו את הראש. אני אמא של עמרי ואני גאה להיות אמא של עמרי, אני אוהבת אותך עמרי, ואני גאה בך הכי בעולם".
האח ינון ידידיה סופד לעמרי ז"ל
ואז עלה האח הקטן ינון ידידיה, ואמר: "עמרי, כל מה שלימדת אותי בחיים, כל הדברים שלימדת אותי אני אלמד. תמיד אעשה כל מה שעשית. אני רוצה להגיד שאני רוצה שתבוא לחבק אותי".
הסבא עמרם כהן ספד: "גם בחלמותי הכי גרועים לא האמנתי שאני אספיד את הנכד שלי. נורמלי זה בן שקובר את אבא שלו. מה שלא נורמלי כאשר האבא קובר את הבן שלו. ועוד גרוע זה כשהסבא קובר את הנכד שלו. זאת מכה כפולה, גם האבא וגם הסבא קוברים את הילד. הנחמה היחידה היא שהמקום שלו בעולם בעליון הוא מתחת לכיסא הכבוד, כמו שאומרים הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם. עמרי היקר, תנוח על משכבך וכשיבוא משיח צדקנו תחזור לתחיה".
הסבא עמרם כהן סופד לנכדו עמרי ז"ל
משפחת כהן בהלוויה
חבריו של עמרי לנשק סופדים לו
הרב שלום מלול סופד לעמרי ז"ל
מטח כבוד לזכרו של עמרי ז"ל
נפרדים מעמרי ז"ל
