על רקע העסקה המתגבשת לשחרור חטופים וההיערכות של בתי החולים לקבלתם, מפרסמת נורית טמסוט, מנהלת האגף לעבודה סוציאלית בביה"ח אסותא אשדוד – לה 40 שנות ניסיון בבתי חולים עם אירועי טראומה וטיפול בנפגעי טראומה, דרכים כיצד לטפל בשבויים שחזרו.
"מדובר באירוע שלא הייתה התמודדות איתו בעבר, אלו חטופים שאינם חיילים שחוזרים לאחר שהיו בשבי", אומרת טמסוט. "והחוויה של חטופים שהיו בשבי 466 ימים, שונה משל אלו שחזרו לאחר 55 ימים".
טמסוט מסבירה על קבלת השבויים על ידי צוותי הרפואה ועל הטיפול הראשוני בהם. "אנשי הרפואה, כולל עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ורופאים, אחראים להעריך את מצבם הפיזי והנפשי של החטופים, להדגיש בפניהם שהם במקום בטוח, להיות נוכחים ורגישים בפנייה אליהם, לשאול, להציע ללא לחץ כלל, לאפשר להם את המקום והקצב שלהם על מנת שלאט לאט תחזור להם תחושה של שליטה".
לאחר הבדיקה של צוותי הרפואה שהוכשרו לטפל בשבויים לאחר חזרתם, הם ירצו להתאחד עם קרובי המשפחה והחברים. "המשפחה היא מקור הכוח העיקרי עבור החטופים", אומרת טמסוט. "חשוב שהמשפחה תיצור סביבה בטוחה ותומכת, תהיה סבלנית ותאפשר לשב להתקדם בקצב שלו. גם המשפחה זקוקה לליווי מקצועי כדי להתמודד עם האתגרים החדשים".
נורית טמסוט, מנהלת האגף לעבודה סוציאלית בביה"ח אסותא אשדוד
ראוי לעדכן גם את החברים הקרובים כיצד יש לפנות אל חבריהם שחזרו מהשבי. "חשוב להימנע מלחץ לשתף פרטים על החוויה שעברו. יש לאפשר לשבים להרגיש שהם שולטים במה שהם בוחרים לספר, ולכבד את הצרכים שלהם למנוחה ולפרטיות. לשמור עליהם ולכבד את רצונם לא להיחשף להרבה אנשים ולהיות קשובים לדברים שעולים".
גם על השכנים והמכרים יש לשים לב לרגישות יתר בעת המפגש. "הקהילה יכולה לספק תמיכה רבה, אבל חשוב לעשות זאת ברגישות. עלינו לזכור שמדובר באנשים פרטיים, לא רק בסמלים לאומיים. כדאי להימנע משאלות חטטניות ולתת לחטופים להוביל את האינטראקציות. פשוט להיות שם, להציע עזרה בסיסית, ולהראות אכפתיות".
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
