לציפורה מארק, ניצולת שואה המתגוררת באשדוד, מלאו 100 שנים לפני מספר ימים. צוות עמותת חסדי נעמי, המלווים אותה גם במהלך השנה, הגיעו להפתיע אותה עם עוגת יום הולדת מושקעת, בלונים, זר פרחים ותעודת הוקרה.
בנוסף למתנות, חסדי נעמי הביאו לציפורה ערכת חורף חמה ומפנקת במסגרת מבצע 'חורף חם' של העמותה, הכוללת ציוד חם, ביגוד, שמיכה מפנקת, אמצעי חימום, תאורת חירום ועוד.
מארק היא אלמנה שנולדה ברומניה בשנת 1925, ונושאת על זרועה את המספר שקועקע על זרועה במחנה העבודה – עדות אילמת לזוועות שחוותה אותו היא מראה בכל פעם שמגיעים לבקר אותה. היא אחת מהניצולות הבודדות שעדיין נותרו בחיים עם סימן מוחשי מתקופת השואה. המספר שעל הזרוע אמנם כבר דהה עם השנים ואי אפשר לראות אותו בבירור, אבל ישנם דברים שאי אפשר למחוק ולשכוח.
ציפורה מארק והמתנדבות. צילום: חסדי נעמי
את החגיגה שעשו לה צוות חסדי נעמה היא התרגשה מאוד לראות. "מעולם לא חגגו לי ככה יום הולדת. גם לא כשהייתי קטנה" סיפרה בבכי. "אני מודה לכם, אני רוצה לשמוח", והודתה לתשובה כברה, מנהלת תחום רווחה בעמותה. היא תמיד חושבת עליי, שאלוהים ישלח לכם כוח לשמח את כולם".
ציפורה מארק והמתנדבות. צילום: חסדי נעמי
סיפורה של ציפורה הוא סיפור של הישרדות בלתי נתפסת, אך גם של בדידות ומאבק יומיומי בזקנה. כל משפחתה נספתה בשואה, והיא עצמה ניצלה מספר פעמים ממוות בטוח. בעדותה המצמררת לצוות חסדי נעמי, ציפורה מספרת על התעללות נוראית שחוותה: "מנגלה היה מתעלל בי וסוטר לי על הפנים. היו נותנים לי מכות עם מקל באורך שני מטר שהיה שובר לי את הגב". ברגעים הקשים ביותר, ציפורה התפללה וייחלה למות. "הגעתי לגיל 100 כי אלוהים אוהב אותי, הוא הציל אותי מהמוות המון פעמים, רציתי למות אבל בורא עולם חשב אחרת והציל אותי".
ציפורה מארק והמתנדבות. צילום: חסדי נעמי
"סיפורה המרגש של ציפורה מדגיש את החשיבות העצומה של תמיכה בניצולי השואה הקשישים. כמוה יש עוד, וחשוב לזכור את אלה שחוו את התופת ושרדו, ולהבטיח שיוכלו להזדקן בכבוד ובנוחות", מסביר משה כהן, מנכ"ל חסדי נעמי. "אני מאחל לציפורה המון מזל טוב, אריכות ימים וקורא לכל מי שיכול לקבל על עצמו להושיט יד לניצולי שואה – אם בביקור, בסיוע מעשי, או בתרומה כספית. כפי שאומרים פה אחד כל המתנדבים שלנו – לתת זה זכות".
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
