"כל מי שמכיר אותי יהיה מופתע": המג"ד האשדודי נחשף בספר חדש

בינואר 2024, חודשים ספורים לאחר שהחלה מלחמת 'חרבות ברזל', ומיד לאחר שסיים סבב מילואים ראשון מאז ה-7.10, התראיין סא"ל מעוז שוורץ, מג"ד 7007 בחטיבת המילואים הראל ל'כאן דרום' וסיפר על הלחימה. כעת, שנה אחרי, הוא מוציא לאור ספר שכתב 'כי קרא הקול' – החושף את הדרך שעשה, מתלמיד חרדתי שלא סיים בגרות, למפקד שמוביל לוחמים בשדה הקרב, וגם לא מהסס לשתף על הכישלונות שהיו בדרך.

בשגרה, מעוז הוא מורה מחנך בישיבת אמית יגל באשדוד. בשנה האחרונה הוא בקושי נכח בכיתה, דבר שלא מנע מהתלמידים שלו לקבל שיעור אמיתי לחיים – השראה חיה מאיש דגול. כזכור, הנאום שלו לחיילים רגע לפני הכניסה לעזה הפך לוויראלי, כי מעוז הוא אדם של מילים. "אני כותב הרבה עוד מאז שהייתי ילד", סיפר השבוע בראיון ל'כאן דרום'. "לא חשבתי שאוציא ספר אי פעם, אבל זה היה משהו שבער בי. לפני המלחמה התחלתי לכתוב ולא ידעתי לאן זה יוביל. וכשפרצה המלחמה גיליתי שיש הרבה מה לכתוב עליה – חוויות אישיות ומשפחתיות, חוויות פיקודיות ומנהיגותיות. להוביל מאות לוחמים לשדה הקרב במשך יותר משנה זה אתגר לא קטן. והייתי צריך לכתוב את זה".

איפה היה לך זמן באמצע מלחמה לכתוב?
"יש לי אפילו תמונה שצילמו אותי כותב בעומק ג'באליה, בתוך חדר ילדים. כל זמן שהיה לי לכתוב את המילים שהיו לי בראש, הייתי עושה זאת. זו גם הייתה תרפיה עבורי".

סא"ל במיל' מעוז שוורץ בעזה. צילום: אלבום אישי

מדובר בספר מלחמה?
"יש בו לא מעט פרקי מלחמה, אבל זה לא ספר מלחמה רגיל. הוא מגולל מסע מהלוח בכיתה אל החולות בעזה. כאיש חינוך ביומיום עזבתי כיתה למשך שנה, והחלטתי לחבר אותו אל אותו מעוז שהיה תלמיד חרדתי וסיים בלי תעודת בגרות".

סא"ל במיל' מעוז שוורץ בעזה. צילום: דו"צ

כתלמיד שסיים בלי תעודת בגרות והגיע לאן שהגיע, איך אתה משכנע את התלמידים שצריך לסיים תיכון עם בגרות?
"דווקא בגלל המקום שהגעתי ממנו בילדות – אני נמצא במצב של אפס שיפוטיות כלפיי התלמידים. אני לא מסתכל על הציונים שלהם, אלא רק על האישיות.

"אפס שיפוטיות כלפי התלמידים"

"באחד הפרקים בספר אני משחזר את הפעם שבה הגעתי עם אבא שלי לאסיפת הורים בכיתה י', והמחנך אמר לאבא שלי שאני 'תלמיד על הפנים'", הוא מספר, "קצת נעלבתי, כי הייתי ילד טוב, אבל הציונים שלי לא היו טובים. הרגע הזה נצרב אצלי, ועם השנים קיבלתי שתי החלטות. האחת – שאהיה מפקד, והשנייה – שאעבוד בהוראה ואהיה מחנך, וכל הורה שמגיע לאסיפת הורים יקבל ממני לפני הפגישה הודעה שלא משנה איך הילד שלו, הוא יצא מהאסיפה עם כנפי נשר.

"באותם רגעים שכתבתי את הסיפור הזה בספר, קיבלתי הודעה שאחד הבוגרים שלי מהישיבה – עומרי כהן שלחם בגבעתי, נפל בלחימה בעזה. זה היה מאוד קשה, והחלטתי להוסיף סיפור על עומרי ז"ל. כתלמיד, הייתי מכנה אותו 'ברדקיסט עם מידות', וכשראיתי שהוא מגיע לאסיפת הורים ידעתי מראש שזה לא הולך להיות האירוע הכי טוב שלו בחיים, אבל אמרתי לו שהוא עוד יגיע רחוק. ואכן כך. עומרי פרס כנפיים, נהרג בג'באליה, והפך למלאך".

סא"ל במיל' מעוז שוורץ בעזה. צילום: אלבום אישי

המפגש באסיפת ההורים ליווה את הדימוי העצמי של מעוז לאורך שנים. "לא דמיינתי שאהיה מג"ד. כשהגעתי לגולני אמרו לי שאני חייל מצטיין אבל ללא נתוני קצונה, אז גם קצין אני לא אהיה. אבל הקול הפנימי שלי כילד, גרם לי להתקדם. לימים, עם הקול הפנימי הזה כבשתי מוצבים של החמאס בעזה. וזה גם קהל היעד של הספר – כל מי שרוצה להקשיב לקול הפנימי שלו ולהמשיך במסע החיים. מנוער מתבגר, אנשי חינוך, ועד מפקדים בצה"ל. כל מי שקרא את הספר עד כה אמר לי שזה הרים אותו".

סא"ל במיל' מעוז שוורץ בעזה. צילום: אלבום אישי

איזה עוד תגובות קיבלת עד כה?
"שתי התגובות הכי נפוצות הן שבספר ניכרת הכנות שלי לכתוב על כשלונות וגם על הצלחות בלי לצייר תמיד תמונה ורודה. והשנייה היא ההצלחה בספר לקשר בין תקופת הילדות לפיקוד בצבא שזה חיבור מאוד מעניין, אפילו עבורי".

בדיעבד אתה גם חושב ככה?
"כולנו אנשים שעוברים כישלונות והפסדים, ואין ספק שמי שמכיר אותי יהיה מופתע מהקריאה של הספר: הייתי תלמיד גרוע והשלמתי את כל הבגרויות; לא נתנו לי סיכוי לקצונה ובסוף הפכתי למג"ד; היה רגע בעזה שכמעט נהרגו לי 8 חיילים בגלל טעות בשיקול הדעת שלי; הייתה לי היתקלות בשכם מתווך אפס. קפאתי מפחד באותו רגע אבל כמה דקות לאחר מכן הסתערתי על המחבל והרגתי אותו. אף אחד לא חף מטעויות ואני רוצה שילמדו מזה. גם אני חווה משברים ודברים שתוקעים אותי, וכל אחד יכול להזדהות עם זה. זה מסע שאני לוקח את הקוראים וזה חשוב לדבר על הכישלונות והחולשות כי זה חלק מהמסע של כל אחד".

"אנחנו צריכים לעשות מצעד ניצחון"

בעוד מספר ימים יחזור מעוז לעוד סבב מילואים בעזה שצפוי להימשך יותר מחודשיים. כמעט שנה וחצי מאז נפתחה המלחמה, מספר מעוז כיצד הוא רואה את ההישגים לצד הכישלונות של ישראל מאז. "מלחמות מנצחים לא רק בסיסמאות, אלא גם בתודעה".

"אני מעביר הרבה הרצאות בארץ סביב תודעת המלחמה. אצל האויב ראיתי תודעת אויב משמעותית. יש להם מפות של ישראל בגנים וברחובות, ואצלנו למרבה הכאב זה לא. תלמידים לא יודעים לצייר את המפה ובבתי ספר אין מפות של ישראל. ההיבט הלאומי שלנו כעם לא נוכח בכיתות. אמנם מדברים על דמוקרטיה, שייכות וכבוד אבל לא על המולדת, ואצל האויב זה אחרת. לפני כמה ימים נפגשתי עם מנהלת מקיף ה' באשדוד והבאתי לה ספרים לחלק לצוות. היא הראתה לי את התעודות שחילקו לתלמידים והתרגשה לספר לי שבעקבות השיחה איתי היא הדפיסה את מפת ארץ ישראל וצירפה לתעודה. ועל זה אני מדבר – זה להתחיל לנצח בתודעה.

סא"ל במיל' מעוז שוורץ בעזה. צילום: דו"צ

"וגם לראות את מה שקורה בפועל. 70 אחוז מהמבנים בעזה נהרסו. שני מיליון עזתים חוזרים הביתה לחורבות, ללא קורת גג. בכל הקרבות צה"ל ניצח והאויב ברח. מערך המילואים הוכיח את עצמו עם רוח לחימה שלא נראתה שנים בצה"ל. לוחמים עזבו את חו"ל ובאו להילחם. האויב חשב שמדינת ישראל תתפרק במלחמה עקב המצב החברתי שהיה לפני שהחלה, ובפועל לא נראתה אחדות כזאת במדינה שנים רבות. כל צמרת הפיקוד של האויב הושמדה או ברחה, ציר הרשע נפגע קשות.

"התקשורת היא זו שאוכלת אותנו וגורמת לנו לראות את הדברים כפי שהיא רוצה שנראה אותם. הכל זה עניין של זווית ראייה. אני חושב שאנחנו צריכים לעשות מצעד ניצחון עם טנקים ומטוסים בשמיים".

הספר 'כי קרא הקול' זמין לרכישה כאן.

סא"ל במיל' מעוז שוורץ. צילום: אלבום אישי

רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"