חשש: המועצה האזורית חבל יבנה ויתרה לקבוצת יבנה על תשלום ארנונה של מיליוני שקלים

מתחקיר שערך בשבועות האחרונים עיתון “כאן דרום” עולה תמונה מטרידה בכל מה שקשור לגביית הארנונה במועצה האזורית חבל יבנה.

ב-4 בינואר 2016 פנה עו”ד גיל צומן (ממשרד צומן, רוקח, לנקרי, פרידלר ושות’ — המשרד שהעניק שירותים משפטיים למועצה לאורך שנים רבות) במכתב לגזבר המועצה. לפי האמור באותו מכתב, ביום 19 במרץ 2015 התקיימה פגישה בינו ובין גזבר המועצה דורון לוז, ובה ביקש הגזבר ממשרד עורכי הדין להציע למועצה אפשרויות נוספות להרחבת בסיס החיוב בארנונה כללית כחלק ממדיניות המועצה להגדלת הכנסותיה, תוך מיצוי פוטנציאל הגבייה הקיים.

עו”ד צומן ממשיך וכותב כי בעקבות כך בוצעה על ידם בדיקה מקיפה ביחס לחיובי הארנונה של קבוצת יבנה, והיא העלתה כי קבוצת יבנה מחויבת בארנונה בחסר משמעותי בכל הקשור לנכסים מסחריים ותעשייתיים הפועלים בתחום הקיבוץ. הבדיקה, מציין עו”ד צומן, העלתה ”מספר גופים מסחריים הפועלים בקיבוץ יבנה ושהינם בעלי יישות משפטית נפרדת מזו של הקיבוץ — אינם מחויבים בארנונה בצורה נפרדת וכמתחייב מהוראות הדין — כאשר במרבית המקרים שטח הנכסים בהם מדובר לא נכלל בחיוב הארנונה של הקיבוץ”.

כך למשל, כותב שם צומן, “הבדיקה העלתה שקיבוץ יבנה מחויב בגין 109 מ”ר בלבד בסיווג 'משרדים, שירותים ומסחר' ובגין 1,832 מ”ר בלבד בסיווג 'תעשייה'. יתרת השטח מחויבת לפי סיווג 'מבנה חקלאי' ומגורים’”.
צומן המשיך ומפרט כי הבדיקה העלתה שנתוני החיוב של קבוצת יבנה אינם משקפים את המצב העובדתי בפועל.

מפעל השימורים והחמוצים קבוצת יבנה. צילום: דור גפני

בין היתר, פירט צומן במכתבו את הנתונים הבאים: שטחו של מפעל החמוצים בקיבוץ הינו 12,933 מ”ר בנוי ו-19,239 מ”ר של קרקע תפוסה. בפועל, כל החיוב של קבוצת יבנה בסיווג תעשייה הינו בגין 1,832 מ”ר בלבד, כאשר הקרקע התפוסה הקיימת במפעל אינה מחויבת כלל בארנונה. שטח המפעל של שעוני עדי, שהינו 839 מ”ר, אינו מחויב כלל. גם חנות המפעל, אשר שטחה הינו 220 מ”ר, מחויבת בחסר לפי 109 מ”ר. משרד עורכי הדין המצוי בקיבוץ בשטח של 100 מ”ר אינו מחויב כלל. חווה סולארית לייצור חשמל ומים חמים, אשר תופסת שטח קרקע של 9,032 מ”ר, אף היא אינה מחויבת כלל. עו”ד צומן צירף למכתבו שומות ארנונה לשנים 2016-2009 המופנות לקבוצת יבנה וכן לגופים השונים המחזיקים בנכסים האמורים וסיכם את מכתבו בדברים הבאים: “המשמעות של הפרשי הארנונה הנ”ל עבור שבע השנים האחרונות היא למעלה משבעה מיליון שקל, ואנו סמוכים ובטוחים כי לאור העובדה שמדובר בכספי ציבור, ובהתחשב בעובדות שאינן יכולות להיות שנויות במחלוקת — השומות ייחתמו ויישלחו לנישומים בהקדם”.

משרדי קיבוץ. צילום: דור גפני

יומיים לאחר מכן גזבר המועצה לוז השיב לצומן: “לא התבקשתם על ידי למצוא דרכים להרחבת בסיס חיובי הארנונה ועל אחת כמה וכמה לא ביקשתי מכם לבדוק את חשבונות יהישובים שלנו. הרשות מסוגלת לעשות זאת באופן עצמאי ובשיתוף פעולה עם היישובים… על סמך דרישות משרד הפנים, סיימנו לאחרונה הליך לפרסום והכרזת זוכה במכרז המדידות לצורך חישובי הארנונה בשטח יישובי המועצה, ובחודש הקרוב נתחיל במדידת המבנים והיישובים…לאור זאת איני רואה צורך ומקום להסתייע באותן הצהרות שומה הכלולות במכתבך, וצר לי שטרחתם בעריכתן תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי ובלא קבלת הרשאה ממני בעניין זה”.

החצר האחורית

ואכן, במהלך שנת 2016 בוצעו מדידות ברחבי המועצה האזורית חבל יבנה. המודדים עברו בין הבתים והמשקים, מחסנים, משרדים, מפעלים, מגרשים ומבנים אחרים ובדקו איפה התווסף שטח בנוי או קרקע תפוסה ואם בוצעו שינויים בנכסים. עד רמת הפרגולה בבית פרטי הגיעו.

כל זה נעשה כמקובל כדי לעדכן את שומות הארנונה וגם להגדיל את בסיס הגבייה כדי להכניס עוד כסף לקופת המועצה, בדומה לדרך שבה הדבר מבוצע ברשויות המקומיות באופן שוטף או אחת לתקופה.

תושבים ביישובי המועצה קיבלו בראשית 2017 חיובים מעודכנים, וכמה מהם גילו שהבתים והנכסים האחרים שלהם “צמחו” במטרים אחדים ולפעמים גם יותר.

במועצה החליטו להכניס עוד כסף לקופה בדרך נוספת: העלאת תעריפי הארנונה. לשם כך אישרה מליאת המועצה בחודש יוני 2016 העלאת תעריפים ופנתה לשרי הפנים והאוצר בבקשה שייתנו אישור למהלך. ב-15 בדצמבר 2016 אכן אושרה העלאה חריגה בכמה מהסיווגים בהיקף של 3.17 אחוז.

המהלכים שנקטה המועצה עוררו תרעומת בקרב חלק מהתושבים. כך, בין היתר, פנו בתחילת 2017 תושבים ממושב בית גמליאל לראש המועצה משה ליבר והביעו את מחאתם על כך שתחת מסגרת החיוב בארנונה נכנסים גם קרניזים, פרגולות ומחסני 'כתר', שעד עתה לא חויבו. אותם תושבים סיכמו את מכתבם לליבר כך: ”התנהלותך זו מעלה בעינינו חשש כי מדיניות 'בית שמאי' שננקטה כלפינו בנוגע לארנונה היא חריגה ביחס למדיניות 'בית הלל' שנקטה המועצה כלפי יישובים אחרים בתחומי המועצה, בהם קיים שיעור גבוה של תעשייה ועסקים”.

ראש המועצה האזורית חבל יבנה, משה ליבר. צילום: דוברות המועצה

על פי המידע שבידינו, נראה שהיה בסיס לתרעומת מצדם של תושבים בבית גמליאל, שכן במשך שנים לא מעטות המועצה נמנעה מלחייב באופן מלא בארנונה שטחי תעשייה, מסחר, משרדים ושטחים בעלי שימושים נוספים הממוקמים בקבוצת יבנה. ההיקפים מגיעים למיליוני שקלים במשך השנים האחרונות, מה שמעלה סימני שאלה, למשל, ביחס להחלטת המועצה לבקש אישור להעלאת תעריפי ארנונה, בעוד שהיא לא גבתה בעבר חיובי אמת מלאים מקבוצת יבנה.

חשוב להדגיש כי מבדיקה שערכנו עולה כי במהלך שנת 2017 החלה המועצה לגבות מקבוצת יבנה חיובי ארנונה מלאים ביחס לכל שטחי התעשייה והמסחר המצויים בקיבוץ. עם זאת, בהקשר זה קשה להבין את גרירת הרגליים מצדה של המועצה נוכח העובדה שעורכי הדין ממשרד צומן התרו בפני הגזבר כבר בתחילת 2016 על גביית החסר מקבוצת יבנה.

מחויב המציאות

פנינו לעו”ד שימי גולן, מומחה לדיני רשויות מקומיות ומיסוי עירוני, שפנה בשעתו למועצה בבקשה לקבל פירוט על חיובי ארנונה לפי חוק חופש המידע.

“בהתאם להנחיות משרד הפנים”, מציין עו”ד גולן, “כל רשות מקומית מחויבת לבצע סקר נכסים מדי תקופה על מנת לבחון אם שטחי וסיווגי הנכסים בתחומה הינם תואמים למצב העובדתי והמשפטי. הניסיון מלמד כי בשטחי תעשייה ומסחר מתבצעים שינויים רבים במהלך השנים. אין הבדל בין עיריות למועצות לעניין החבות בתשלומי ארנונה”.

עו"ד שימי גולן

האם מהתרשמותך המועצה חייבה כחוק את קבוצת יבנה או שלמעשה ויתרה על מיליוני שקלים שהיו אמורים להיכנס לקופה הציבורית בגין ארנונה?

“בהתאם לחומר שהוצג בפניי, עולות תהיות רבות מדוע המועצה בחרה 'לוותר' על הארנונה המגיעה לה ואשר היא מחויבת על פי דין לגבותה. המצב היחיד בו נכס לא יחויב כלל בארנונה — רק אם מדובר בנכס ריק/הרוס ולתקופה מצומצמת. שנית, בהתאם לחומר שהוצג בפניי, עולה כי השטחים לחיוב בחלק מהנכסים בקבוצת יבנה הינם שגויים וחסרים באופן קיצוני. עם קבלת המידע על ידי יועצי המועצה המועצה הייתה מחויבת לפעול במהירות לתיקון השומות ושליחת שומות עדכניות”.

שעוני עדי

גולן מוסיף: “במהלך השנים ביקשה המועצה העלאת תעריפי הארנונה ממשרד הפנים והאוצר תוך אצטלה כי נוכח ההפחתה מכספי האיזון אותם מעביר משרד הפנים זקוקה היא להעלאה בתעריף לתעשייה. נראה שאם המועצה הייתה דואגת לגבות כדין את כספי הארנונה מהנכסים בקבוצת יבנה, הרי שכלל לא בטוח שהעלאת התעריף הייתה נצרכת, שכן מדובר בכל הפחות במאות אלפי שקלים מדי שנה”.

מה יכולים חברי ותושבי המועצה לעשות בנדון?

“במצב זה ברור שהנפגעים העיקרים הינם משלמי הארנונה ברחבי המועצה אשר מממנים מכספם האישי את השירות המוניציפאלי הניתן לנכסים שאינם משלמים ארנונה כדין”.

דבר המועצה

מועצה אזורית חבל יבנה. צילום: דור גפני

מהמועצה אזורית חבל יבנה נמסר: “עם כניסתו של ראש המועצה משה ליבר לתפקידו בקדנציה הנוכחית, הורה ראש המועצה לערוך מדידות חדשות בכלל יישובי המועצה, ולאחר מכרז מוסדר נבחרה החברה הזוכה (קלימי-אורן) לביצוע מדידות בכל יישובי המועצה — אותן סיימה במהלך 2016. בשנת 2017 השיתה המועצה ארנונה כללית על כלל יישוביה, וזאת בהתאם למדידות החדשות שערכה ובהתאם לצו הארנונה שלה. ראוי להדגיש כי בהתאם לדין ולהלכות המשפטיות, אין המועצה רשאית להשית חיובים רטרואקטיביים, זאת למעט מקרים חריגים שאינם רלוונטיים למקרה דנן. משאין המועצה רשאית משפטית ומוסרית להטיל חיוב למפרע על נישומיה, אזי ממילא אין בידה להיבנות מהפרשי ארנונה תיאורטיים ביחס לשנים קודמות. במצב דברים זה, ומשמחויבת ומוסמכת המועצה לתקן את שומותיה מכאן ואילך, אזי היא נדרשת להיערך תקציבית על פי מתווה זה ולעדכן את תעריפיה כפי צרכיה התקציביים. על כך נוסיף כי הצורך בעדכון תעריפי הארנונה נובע גם מדרישות משרד הפנים המבקש לצמצם את פערי התעריפים שבין התעריפים הנהוגים במועצות האזוריות לבין אלו המוטלים במגזר האורבני. השומות המתוקנות לאחר ביצוע המדידות יושמו והוחלו החל מהמועד בו התקבלו תוצאות המדידות החדשות. חשוב לציין כי הסיווגים שהזכיר הכתב בפנייתו מחויבים אף הם בארנונה כללית בסכומים ובהיקפים מלאים. בכלל זאת מחייבת המועצה בגין קרקע תפוסה במפעל השימורים, בגין מבנה המפעל, בגין מערכות סולאריות וכן בגין מפעל השעונים ומשרד עו”ד. המועצה פועלת מול כל יישובי המועצה בדרך שוויונית ובלא משוא פנים ואפליה. ראש המועצה מרגע כניסתו לתפקיד מקפיד קלה כחמורה ופועל על פי אמות הדין והיושרה המחמירים ביותר, ורק בימים אלה ממש זכה לפרס ניהול תקין מטעם משרד הפנים”.

שדה סולארי בקיבוץ

פנינו לקבוצת יבנה, ושם הפנו אותנו למועצה. מהקיבוץ לא התקבלה תגובה למרות העובדה שפנינו כמה וכמה פעמים. 