פרחים בקנה ופלמ"ח בצריח: חריגות תקציביות הובילו לשינויים בתוואי תכנית התחבורה הירוקה באשדוד (REWAY). אך כעת, מגלים בעירייה, הוסרו החסמים מהשלב הבא בפרויקט – הציר המזרחי, שעלות הקמתו נאמדת בכ-100 מיליון שקלים. לפי התכנון, תחילת העבודה בחלק הזה תתבצע בינואר 2019 והסיום — תוך 9—12 חודשים מאז.
עבודות בכביש: צומת ז'בוטינסקי/ הרצל בשבוע שעבר. צילום: אורי קריספין
“היה חוסר התאמה בין הדרישות בקול הקורא לבין התוצאות של המכרז שבפועל הראו עלויות הרבה יותר גבוהות”, אמר השבוע ל”כאן דרום” ראש העירייה ד”ר יחיאל לסרי.
בחודש שעבר נועד לסרי עם שר התחבורה ח”כ ישראל כץ, ובמהלכה ביקש ראש העירייה לתקצב את המשך הפרויקט, והבקשה אושרה.
לסרי: “הבקשה המשמעותית ביותר בפגישה שלי עם השר כץ הייתה לעגן את הציר המזרחי, וההחלטה שהתקבלה הייתה — הקטע הזה יהיה קיים, מה שירד בהתחלה משיקולי תקציב יבוצע בהמשך עם תום השלב הראשון של הפרויקט. הציר המזרחי נמצא בפנים — הפרויקט יהיה מלא לגמרי”.
ראש עיריית אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי. צילום: דוברות עיריית אשדוד
עוד כמה מהנקודות שעלו וסוכמו בישיבה:
* משרד התחבורה מתכנן את מחלוף כל ארבעת הצמתים על כביש 4: שדה עוזיה, אמונים, בית עזרא, ניצנים
* הקמת גשר הולכי רגל לבית החולים אסותא אשדוד
* תוספת תחנת רכבת צמוד למחלף צפוני עתידי ותוספת תחנת רכבת למטענים צמוד ולמרגלות גשר לסקוב
דרך חתחתים
מיזם “הגל הירוק” המלא יתפרס בסופו של דבר על פני 20 קילומטר ויעבור בצירים הרצל במערב, מנחם בגין בדרום, הפלמ”ח במזרח וז’בוטינסקי בצפון.
אורכו של הציר המערבי הוא כשבעה קילומטר ואורכו של הציר המזרחי, שעבודתו תחל מיד עם תום שלב א’ בפרויקט, הוא כ-3.6 קילומטר. הציר המערבי כולל את שדרות הרצל-מנחם בגין ושדרות הרצל-ז’בוטינסקי.
הציר המזרחי, שתוקצב זה עתה על ידי משרד התחבורה בכ-100 מיליון שקלים, יעבור דרך שדרות הפרחים שברובע ח’, רחוב מילמן, רחוב שלמה בן יוסף שברובע ו’ ושדרות הפלמ”ח שברובע ג’.
הרבעים בתוואי המזרחי — ג’, ו’ וח’ — הם רבעים ותיקים המתאפיינים באוכלוסייה מהגיל השלישי, משפחות קשות יום ואוכלוסייה חרדית. על פי סקר התחבורה שנערך בשנת 2012, תושבי הרבעים הללו משתמשים בשירותי התחבורה הציבורית תדיר. כך שחיבור הצד המזרחי לצד המערבי — הלוא הוא המרכז הפועם של העיר — הוא הכרחי ונדרש, ולפיכך הועלה על סדר היום הציבורי. כאמור, בקשת ראש העירייה בפנייה ישירה לשר התחבורה ישראל כץ לתקצוב התוואי התקבלה.
מפת פרויקט "הגל הירוק" באשדוד
כזכור, תכנית התחבורה באשדוד מבוצעת תחת השם REWAY. היא כוללת בתוכה כמה פרויקטים: REBUS בתחום התחבורה הציבורית, REBIKE לרוכבי האופניים ו-REWALK להולכים בשבילי העיר.
פרויקט REBUS הוא רשת של נתיבי תחבורה ציבורית, שבהם ייסעו אוטובוסים חכמים. המשנה למנכ”ל העירייה וראש המינהל הכללי דינה בר אולפן מספרת כי במסגרת פרויקט זה ייעשה שימוש במערכת האוטובוסים המהירה BRT, שאמורה לכלול 130 אוטובוסים חדשים ו-120 תחנות חדשות שיוקמו. התחנות אמורות לכלול שירות Wi-Fi חינמי, לוחות מידע דיגיטליים, עמדות כרטוס והטענת רב—קו, קיוסק מידע ומצלמת ביטחון. כמו כן, יבוצע שדרוג של כבישים ומדרכות ברחבי העיר.
הדמייה: כך אמורות להיראות שד' ז'בוטינסקי בסיום העבודות. באדיבות עיריית אשדוד
במסגרת פרויקט REBIKE תיווצר רשת של מסלולים לאופניים, שאמורה לחבר בין הרבעים השונים בעיר למרכזים העירוניים ולאזורי התעסוקה. “בשלב מסוים הייתה שאלה אם נבצע את שבילי האופניים או לא, גם בעקבות חריגות בתקציב. אך גם פה ‘השר הנחה לפעול לתקצוב שבילי האופניים בתקציב העירוני’ (לשון הפרוטוקול)”, מבהיר לסרי כשהוא מצויד בהוכחות לכל הספקנים. רשת שבילי אופניים תתפרס לאורך 23 קילומטר. מדובר במרחב ציבורי מעודד רכיבה קלה, בטוחה ונוחה. באותו עניין, לאחרונה פורסם מרכז חדש של העירייה להפעלת שירות “אופניים שיתופיים” בעיר. על פי פרטי המרכז, מדובר בכ-500 זוגות אופניים מכניים שיהיו פזורים ברחבי העיר להשכרה לטווח הקצר.
פרויקט לא פחות מסקרן הוא REWALK, שכולל יצירת רשת שבילי הליכה באורך של 13 קילומטר ונטיעת כ-1,000 עצים חדשים לאורכם.
“אנחנו שואפים לעירוניות”
“אנשים זוכרים את התחלת הפרויקט, והכניסה שלנו אליו לא הייתה חלקה, והיו פקקים, אבל השתפרנו תוך כדי והכשרנו עובדי עירייה להכוונת תנועה, אין עוד עירייה כזו”, אומרת בר אולפן.
דינה בר אולפן. צילום: אורי קריספין
“בסופו של דבר, אנחנו שואפים לעירוניות, שאנשים ילכו ברחובות”, היא מסבירה. “תחשבי”, היא מוסיפה, “כמה מדהים זה לראות אנשים בתנועה, מרכזים הומי אדם, כמו שמתקיים ברחוב אבן גבירול בתל אביב. המטרה היא לראות אנשים בחוץ. יש לעיר הזו כל כך הרבה מה להציע: טיילת חדשה וחידוש החיבור של שדרות הרצל יחד עם מרכזים מסחריים כדי שיהיה עניין. בשנה האחרונה אנחנו מאוד משקיעים בפעילויות במרחב הציבורי וברבעים עצמם”.
דינה, בואי ברשותך נחזור שש שנים אחורה. מדוע היה צריך את זה? רבים מתושבי העיר שואלים: "היה פה טוב לפני זה – למה לגעת?"
“זה נובע מהתפיסה של ראש העיר שכבר לפני כמה שנים הורה להתחיל לתכנן את הצעדים הבאים בעיר מבחינה תחבורתית כדי לתת מענה להתרחבות שלה. הוא למעשה צפה פני עתיד וראה מהם האתגרים שעומדים בפניה בעשור הקרוב: בניית נמל חדש נוסף לזה הקיים, פתיחת בית החולים החדש שנבנה בעיר, קריית ההיי טק ומפעלי תעשייה חדשים. אמנם הסכם הגג עדיין לא עמד על הפרק, אבל בהחלט ידענו שיהיה פינוי-בינוי מואץ, פרויקטים של תמ”א 38 בהיקפים גדולים — כל אלו הובילו למסקנה הבלתי נמנעת שכמות כלי הרכב תגדל ונגיע לרמה שלא יהיה ניתן לנסוע בעיר. ולראיה, ניתן לראות שאכן אשדוד מדורגת במקום הראשון בארץ מבחינת מחזיקי רכב נוסף, זה בדיוק לצפות את הבאות. הייתה אופציה של לשבת ולא לעשות, וזה היה מתפוצץ לנו בפנים, או אופציה נוספת אמיצה: ללכת ולטפל בעניין בבחינת ‘להקדים תרופה למכה’. היום ניתן לומר: בלי פרויקט התחבורה לא היינו יכולים לבנות עוד יחידת דיור אחת”.
אבל הסכם גג שצפוי להכניס לעיר כ—100 אלף תושבים, כך שסך כל התושבים יהיה כמו תל אביב. זה לא יחזיר אותנו שוב לנקודת ההתחלה?
“אשדוד ותל אביב הן בדיוק באותו הגודל, על הקילומטר, במדויק. תל אביב לא עמוסה בגלל התושבים שבה אלא בגלל שכל יום מגיעים אליה עוד 700 אלף איש ביוממות שעובדים בעיר, לכן העומס. לגבי הסכם הגג, כרגע התכנית להסכם הגג היא מתחמים רעיוניים מבוססי הנתונים שיש לנו על השולחן. אף תכנית עוד לא נכנסה לרמת תכנון מפורט. בכל מתחמי הרבעים השונים בודקים בדיוק לרמת הכבישים, נסיעה, חנייה, כל הפרמטרים שמאשרים או לא מאשרים את ביצוע העבודה. יכול להיות, לגמרי יכול להיות, שכשיגישו תכנית של רובע מסוים מומחי תנועה שיבדקו את הנושא יגידו, 'אתם תכננתם 1,000 יח”ד? אפשר רק 550' או הפוך, 'אפשר 1,500'. בהחלט יכול להיות, ומה שיכתיב את זה זה תחבורה. בירושלים הרכבת הקלה הורידה את מספר כלי הרכב ב-15 אחוז. אנחנו גם שואפים שהתחבורה הציבורית תהיה תחליף ראוי לכלי הרכב הפרטיים”.
אפרופו ירושלים, יש ערים שבהן שינויי התחבורה לא היטיבו עם התושבים, ראי ערך ציר ז’בוטינסקי בפתח תקווה.
“לא. שם, בז’בוטינסקי בפתח תקווה, הייתה תקלה תכנונית, ואת כל הפקת הלקחים של פתח תקווה ומקומות אחרים עשינו לפני שיצאנו לפרויקט בהתחייבות מלאה. אנחנו עיר המודל, ולכולם יש אינטרס שזה יצא בצורה הטובה ביותר. אם אנחנו מצליחים, כל מדינת ישראל מתרוממת יחד איתנו. רשויות מהארץ והעולם באות לראות ומחכות לראות את התוצר המלא”.
עובדים בכביש, צומת ז'בוטינסקי/ הרצל בשבוע שעבר. צילום: אורי קריספין
מה לגבי מסוף מרכזי נוסף, מלבד התחנה המרכזית?
“יש חידוש: יש מסוף תחבורתי חדש שעכשיו בבנייה. בספטמבר הקרוב אנחנו מצפים לחנוך אותו, הוא יהיה סוג של תחנה מרכזית נוספת, כאשר המיקום הוא על בני ברית מול מקיף ב’. המטרה היא לקצר טווחים, במקום שאנשים ייסעו עד לתחנה מרכזית כדי לקחת אוטובוס מקשר, יש אופציה נוספת עם כל השירותים הנלווים לתחנה מרכזית”.
מתחילים לראות את האור בקצה הכביש
מאז תחילתו סופג פרויקט התחבורה הציבורית באשדוד ביקורת קשה מצד התושבים. כמה מהם הגישו תביעה לבית המשפט וביקשו להכיר בה כתביעה יצוגית שהיקפה מאות מיליוני שקלים. ברור כרגע שזה צפוי להיות גם אחד הנושאים המרכזיים במערכת הבחירות המוניציפאליות שתסתיים בהצבעה בקלפיות לראשות העירייה ולמועצה ב-30 באוקטובר 2018.
ד”ר יחיאל לסרי כבר אמר שהוא יודע שלקח על עצמו סיכון פוליטי ביציאה לפרויקט, אך הוא נחוש להמשיכו ולהשלימו.
דינה, את גם ראש לשכתו של לסרי. שנה וחודשיים לאחר תחילת הפרויקט, מתחילים לראות תוצאות?
“בוודאי. אנחנו מודדים את הקווים החדשים, כך לדוגמה קו 21 שלוקח מהשכונות הדרומיות יוצא מחוף הים בט”ו ונוסע ישירות לתחנת הרכבת. אפשר לראות את פרק הזמן שלוקח לאוטובוס לעשות את מסלול הנסיעה, זהה לחלוטין לנסיעה ברכב פרטי, אני עוקבת אחרי הקו הזה באופן אישי. הקו הזה מלא, כמות הנוסעים בו עצומה. אנשים נוסעים עליו לאורך כל שעות היום כך שניתן מענה תחבורתי לרבעים שאמרו עליהם ‘בשביל מה צריך קווי תחבורה משם?', ועובדה שהקו מלא, תמיד. וכש—REWAY ייכנס לפעולה מלאה ויהיה הנתיב הייעודי לנת”צ, זה יהיה אפילו עוד יותר מהר. דוגמה נוספת ומאוד משמעותית היא נסיעה על ציר בגין, לא רק שלא הפסדנו נתיב, אלא שהנסיעה עוברת שם חלק, התנועה זורמת. הכניסה הדרומית? ת—ע—נ—ו—ג, אני נוסעת שם בכל יום, התקצרו הזמנים בוודאות, לא בהרגשה, במדידה יום—יומית. אני מגיעה ממועצה אזורית באר טוביה לבניין העירייה כל יום, עוד לא חציתי 13 דקות מבית לבית”.
הרציונל הוא לסיים את הפרויקט כמה שיותר מהר, אך בקרוב בחירות. נראה הפוגה בעבודות בכבישים?
“אני יכולה לומר בוודאות: ראש העיר המכהן נכנס לפרויקט הזה מתוך ידיעה ברורה שהציבור בשלבים הראשונים לא יאהב את הפרויקט, כי אף אחד לא אוהב את תהליך השיפוצים. זה קטליזטור של עצבים ,וכולנו נוסעים על הכבישים הללו, גם אני וגם ראש העיר חווים את התחושות שהתושבים מדברים עליהן. אבל קבלת ההחלטות פה נעשית לטווח הארוך, זה פרויקט ארוך טווח, וכך צריך להסתכל על זה. וגם כשיצאנו לבחירות, ידענו שזה לא ייגמר תוך שנה-שנתיים ונגיע לתקופת בחירות, וזה האומץ. אבל זה האני מאמין של ראש העיר, וזו צורת ההסתכלות”.
כמו ששואלים בצבא — עד מתי? — מה הצפי לסיום העבודות בכבישים?
“אם מדברים על שלב א’ (הציר שכולל את בגין-הרצל-ז’בוטינסקי), אני מאמינה שבסביבות אוגוסט–ספטמבר 2018 אנחנו נגזור את הסרט לפרויקט, אלו ההערכות. יש את שלב ב’, שהוא הכניסה לרבעים המזרחיים וטיפול במקטע של רובע הסיטי בגין-בני ברית ועד הרצל, שדרש חשיבה מחודשת לטובת בעלי העסקים המקומיים. הם חשובים לנו, ולכן ביקשנו לבחון מחדש את המקטע הזה”.
אפרופו בעלי עסקים, היו טענות על פגיעה קשה בפדיונות של חנויות שעל תוואי צירי עבודות התחבורה.
“אנחנו קשובים לצורכי בעלי העסקים. העבודות בכבישים הן עובדה קיימת, אך תוך כדי אנחנו מאוד משתדלים להקשיב לבקשות העסקים, כך למשל ביקשו לפתוח פניית פרסה בהרצל כדי שלא ייקלעו לפקקים — פתחנו, עוד כניסה לחניון — עשינו, עיקוף מפה — היה. כל מה שהיה בר ביצוע וביקשו שנעשה — נעשה. להתעלם מההפרעה? אי אפשר. צמצמנו אותה למינימום ההכרחי, גם כשזה לא היה טוב לקבלן. אנחנו לא פה בשביל הקבלן, אלא בשביל התושבים. ערבי חג, שבתות, חול המועד — העבודות לא מתקיימות, רק בחנוכה האחרון אמרנו לקבלנים להפסיק את העבודות ועצרנו הכול. זה לקחת סיכון, אחרי חנוכה יש גשם, וכך גם עשינו בראש השנה וסוכות. מה שאפשר — ואנחנו מקבלים כל הזמן הצעות — אנחנו נעשה. הנחה בארנונה? זה כבר משרד הפנים לא מאשר, בדקנו”.
כאן מקימים מסוף אוטובוסים חדש, צומת מורדי הגטאות/ בני ברית. צילום: אורי קריספין
אנחנו מדברים הרבה על ירוק, אבל כבישי אשדוד דורגו בצמרת הכבישים האדומים והמסוכנים במדינה.
“באחריות המצב ישתנה, וכמות נפגעי תאונות הדרכים תרד. ואני אומר למה: עיקר הכבישים שבהם יש תאונות דרכים הם בדיוק הכבישים שאנחנו מטפלים בהם במסגרת הפרויקט. REWAY לוקח בחשבון טיפול בליקויים שנובעים מתשתיות רחבות שמאפשרות לאנשים לשעוט על הכבישים ולתפוס מהירות שלא מקובלת בערים. עניין נוסף הוא ריבוי הפניות שמאלה כאשר פנייה שמאלה היא מלכודת. מבחינה בטיחותית זה המפגש הכי בעייתי מבחינת שטח מת עצום, לכן יהיו ביטולי פניות כאלו וארגון מחדש שייטיב הן עם הנהג והן עם הולך הרגל. וכמובן הבשורה הגדולה היא שיתוף פעולה עם מובילאיי, חברת טכנולוגיה העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות סיוע מתקדמות לנהג. כך למשל על האוטובוסים החדשים יש משדרים שמאותתים לנהג על השטחים העיוורים שלו. זו מהפכה בתחום צמצום תאונות דרכים”.
מה לגבי התחבורה הבעייתית בקרבת בית החולים החדש?
ראש העיר התייחס לטענות: “מערך התחבורה סביב בית החולים הוא לא מיטבי בגלל אופי הכבישים שהם דו—מסלוליים, שלושה נתיבים בכל כיוון, כמו גם מיקום תחנות האוטובוס באמצע הכביש מהיר יחסית הוא לא מספיק טוב. בנוסף, בכיוון המזרחי אין גישה טובה. לאור כל הדברים הללו ביקשנו הקמת גשר להולכי רגל, הגשר אושר. השר אמר שיהיה שם גשר שיאפשר מעבר בין הרובע הסמוך לבית החולים. ואכן, יהיה שם כזה. כעת נבדקת ההיתכנות הכלכלית לנושא. בנוסף, אני מקווה שייבנה בעתיד גשר נוסף בצד השני. כמו כן, עם סיום העבודות בכביש בגין תתווסף תחנת אוטובוס נוספת לבית החולים”.
כמה זה עולה ומי מממן את התענוג?
“התקציב הכולל לפרויקט הוא חצי מיליארד שקלים — זה לשלב הראשון — השלב השני מוערך בכ-100 מיליון שקלים. משרד התחבורה מממן את מרבית הפרויקט, מי שעוד מממן זה תאגיד יובלים להחלפת הצנרת מים. פתחנו את הכביש — לא נפתח שוב עוד חמש שנים — וזו ההשקעה הנוספת”.
