הידיעה כפי שהתפרסמה בעיתון 'ידיעות אחרונות' הבוקר:
מה בדיוק אומר החוק?
לפי נוסח החוק, חוקי עזר של רשויות מקומיות שיבקשו להתיר פתיחת עסקים בשבת יהיו כפופים להסכמה של שר הפנים, והסכמה זו תינתן רק אם פתיחת העסקים נדרשת כדי למלא "צורך חיוני" לדעתו.
אבל מה זה אומר בפועל?
זה אומר שמעכשיו, אם עירייה כלשהי תחוקק חוק שיתיר לבית־עסק כלשהו לפעול בשבת — אז שר הפנים יוכל לבטל אותו.
אז מה, עכשיו הכל יהיה סגור בשבת?
ממש לא. בכלל, סביר להניח ששום דבר לא ישתנה — עוד על כך בהמשך — אבל בכל מקרה, גם אם שר הפנים יחליט לממש את החוק עד תום, עדיין בתי־עסק רבים יישארו פתוחים.
אילו בתי־עסק יישארו פתוחים בכל מקרה?
החוק מתיר פתיחה בשבת של בית־עסק שמכין או מגיש מזון ומשקאות לצריכה במקום וכן מקומות של עינוג ציבורי.
כלומר, בתי־קפה ומסעדות יישארו פתוחים?
נכון. בתי־קפה ומסעדות, וגם פאבים למשל, מכינים ומגישים אוכל ושתייה, ולכן הם יכולים לפעול בשבת.
וגם בתי־קולנוע, תיאטראות ואולמות הופעות ימשיכו לפעול כרגיל?
בהחלט. כל בתי־העסק הללו מוגדרים כמקומות של עינוג ציבורי, ולכן לא תהיה להם בעיה חוקית להיפתח בשבת.
וחנויות בגדים או צעצועים?
הן לא מוגדרות כמקומות של עינוג ציבורי, ולכן לא יוכלו להיפתח בשבת.
ומה לגבי פיצוציות?
שאלה טובה. בעיקרון, לפי החוק החדש פיצוציות לא אמורות להיות פתוחות בשבת. חלקן מגישות מזון ושתייה ויכולות לטעון שבשל כך הן רשאיות לפעול בשבת — כמו מסעדה או בית־קפה — אבל ייתכן שזה ייחשב לטיעון קלוש. מה שכן, כבר כיום פיצוציות פועלות הלכה למעשה בניגוד לחוק, ואף אחד לא אוכף זאת. כך שבמידה רבה אפשר לומר שלפחות מבחינה חוקית שום דבר לא השתנה בנוגע לפיצוציות: זה לא חוקי לפתוח אותן היום בשבת, וזה ימשיך להיות לא חוקי.
איך החוק הזה ישפיע על תחנות דלק?
זה אותו סיפור כמו הפיצוציות, למעשה. רוב תחנות הדלק כיום פועלות בשבת ללא היתר חוקי, ומבלי שאף אחד ינסה למנוע זאת. החוק החדש לא מבקש לגעת בהן, כך שלא צפוי שינוי. אם הרשויות המקומיות יחליטו לחוקק חוקי עזר שיסדירו את הפעלתן באופן רשמי וחוקי, שר הפנים יוכל לא לחתום עליו, אבל כל עוד זה לא קורה הן ימשיכו לפעול באותה מתכונת.
אבל את החנויות שבתחנות הדלק כן ניסו להכניס לחוק.
נכון, אבל בסופו של דבר החנויות האלו — "חנויות הנוחות", כפי שהן מכונות — הוחרגו מהחוק, ולכן אין כל מניעה חוקית להמשיך להפעיל אותן.
או־קיי, אז מה לגבי בתי־מרקחת ורשתות פארם?
בתי־המרקחת וחנויות הפארם השונות פועלים כיום בשבת על בסיס תורנויות ומתוקף מעמד חוקי אחר למען בריאות הציבור, כך שהחוק הזה לא נוגע אליהן ומעמדן לא צפוי להשתנות.
אז שר הפנים יוכל מעכשיו לפסול חוקים של עיריות שיאשרו פתיחה של עסקים בשבת — מה, עד עכשיו הוא לא היה יכול לעשות את זה?
כן ולא. רשמית, כל חוק עזר עירוני שעובר דורש חתימה ואישור של שר הפנים כדי להיכנס לתוקף. מעשית, שר הפנים תיפקד עד היום כחותמת גומי, וכאשר השר הנוכחי אריה דרעי ניסה למנוע חקיקה עירונית בעצם החל כל הסיפור הנוכחי.
מה זאת אומרת? ההחלטה של שר הפנים לא לאשר חוק עזר עירוני היא זו שהובילה לחקיקת החוק שמאפשר לשר הפנים לא לאשר חוק עזר עירוני?
זה נשמע מוזר, אבל זה בדיוק מה שקרה. הכל החל למעשה לפני כארבעה חודשים, כאשר בג"ץ אישר את חוק העזר העירוני של עיריית תל־אביב שמתיר פתיחה של 164 מכולות ופיצוציות בשבת. דרעי לא הסכים לאשר את החוק, אבל בג"ץ הבהיר לו שהחוק הקיים לא מעניק לו צידוק שלא לאשר חוקי עזר עירוניים, ולמעשה מחייב אותו לשמש כחותמת גומי בלבד. בתגובה לזה החליטו המפלגות החרדיות ליזום חוק שיעניק לשר הפנים את הבסיס החוקי לפסול חוקים שמתירים פתיחת עסקים בשבת.
ולמה דווקא עכשיו?
התזמון נובע מסיטואציה פוליטית. משבר עבודות הרכבת בשבת יצר אצל המפלגות החרדיות צורך בהצגה של הישג לבוחריהן, כשבמקביל עלו הצעות חוק אחרות מצד שותפותיהן בקואליציה — "חוק ההמלצות" של הליכוד ו"חוק עונש מוות למחבלים" של ישראל ביתנו, במיוחד — שהעניקו לחרדים את הקרקע לדרישה: אנחנו נתמוך בחוקים שלכם, אם אתם תתמכו בחוקים שלנו.
אם תל־אביב התחילה את כל הסיפור הזה, למה החוק לא יחול עליה?
בדיוק מפני שהיא הובילה לו. חוק העזר העירוני של עיריית תל־אביב שמאשר פתיחת עסקים מסוימים בשבת כבר אושר על ידי בג"ץ, שחייב גם את שר הפנים דרעי לאשר אותו. החוק החדש למעשה מתייחס רק לחוקי עזר עירוניים שיועברו מעכשיו.
העיריות של גבעתיים ושל חולון הזדרזו לחוקק חוק כמו בתל־אביב, אז גם אצלן ייפתחו עסקים בשבת?
לפחות מבחינה חוקית, לא. הסיבה לכך היא טכנית: החוק החדש ייכנס לתוקף בתוך שבועיים, ואילו התהליך שלוקח להבאת חוק עזר עירוני לאישור שר הפנים לוקח כחודשיים — כך שעד שהחוקים של גבעתיים וחולון יגיעו אל שולחנו של דרעי, כבר תהיה בידיו הסמכות שלא לאשר אותם.
אז אחרי כל הבלגן הזה, למה הח"כים החרדים והח"כים של הליכוד אומרים שכלום לא ישתנה?
מפני שזה מה שכנראה יקרה. גם כיום רוב הפעילות המסחרית שמתרחשת בשבת לא מוסדרת בחוק, ואף אחד לא מונע זאת. המפלגות החרדיות, מעבר להישג הפוליטי, ביקשו בעיקר למנוע מצב שבעתיד עיריות ינסו לפתוח בתי־עסק נוספים בשבת בצורה חוקית.
אז אף בית־עסק שפועל בשבת לא צפוי להיסגר?
ההערכה היא שלא. ראשית, מפני שמי שאחראיות על האכיפה של איסור העבודה בשבת הן הרשויות המקומיות, ואם הן לא עשו זאת עד כה אין סיבה שהן יתחילו עכשיו. למעשה, גם אחרי ש"חוק המרכולים" עבר, רשות מקומית תוכל להתיר הלכה למעשה הפעלה של בתי־עסק בשבת — היא לא תצטרך לחוקק חוק שמתיר זאת, היא פשוט תצטרך להעלים עין ולא לאכוף את האיסור על כך. מעבר לכך, ההערכה היא שהמפלגות החרדיות מסתפקות בהישג הנוכחי ולא ינסו לייצר בכוח משברים פוליטיים מול עיריות שבתחומן פועלים בתי־עסק בשבת.
אז למה מתנגדי החוק מתרעמים?
מפני שגם אם המצב בפועל לא ישתנה, מבחינת מתנגדי החוק מדובר בהפרה של הסטטוס קוו ובהכשרת הקרקע החוקית לסגירה עתידית של בתי־עסק שפועלים בשבת.
כלומר, היישום של החוק תלוי בעיקר בזהותו של שר הפנים.
נכון, אבל העיקרון הזה פועל לשני הכיוונים — כפי ששר פנים חרדי יכול למנוע פתיחה של בתי־עסק בשבת בזכות החוק הזה, כך יוכל בעתיד שר פנים חילוני, אם וכאשר ייבחר, להשתמש באותו חוק בדיוק כדי להתיר הפעלה המונית של בתי־עסק בשבת.
אז בעצם, החוק נגד הפעלת בתי־עסק בשבת יכול להפוך לחוק בעד הפעלת בתי־עסק בשבת?
כן ולא. עקרונית כן, אבל החרדים דאגו להכניס ב"חוק המרכולים" את הסייג שפתיחת בית־העסק בשבת צריכה לבטא "צורך חיוני" — ואם בעתיד יגיע שר פנים שיתיר פתיחה של חנויות בגדים וצעצועים בשבת, הם יוכלו לטעון שהתנאי הזה לא מתקיים עבורן.
