איזהו גיבור: חייו ומותו של יוחאי אלקיים

“הקשר שלנו היה מיוחד. היה מבוסס על הבנה אחד כלפי השני ואהדה. היינו יכולים לא לדבר ולהבין זה את זו. היו שיחות על חתונה וחשבנו שזה יקרה בקרוב כי המשפחות ממש לחצו. הכרנו לפני כחמש שנים בפייסבוק. יוחאי שלח לי הודעה, עניתי ומשם הכול התחיל”.

כך סיפרה ביום רביעי אווה בן לולו, 27, בת הזוג של יוחאי אלקיים ז”ל שהפך השבוע לגיבור. אלקיים זינק לים הסוער בחוף המצודה כדי להציל אישה שלא הכיר, שהחלה לטבוע וזעקה לעזרה. היא ניצלה, ואילו הוא שילם על כך בחייו.

היו דיבורים על חתונה. יוחאי ז"ל ואווה עם שני הכלבים שיוחאי כל כך אהב – מאיה וסטיץ'

האסון קרה ביום ראשון אחר הצהריים. אלקיים הגיע לחוף עם חבר, יניר סויסה, כדי לשחק מטקות כפי שכה אהב. בשלב מסוים פנתה אליהם עוברת אורח ואמרה שיש במים צעירה שנקלעה למצוקה ונסחפת.

“היינו בחוף, שיחקנו, ניגשה אלינו מישהי דתייה ואמרה שיש אישה שטובעת בים”, שחזר סויסה. “נכנסנו לים בריצה, המים היו מאוד סוערים, הוא שאל אם אני יודע לשחות, התקדמנו פנימה, כנראה שכבר עברנו את הטובעת, מצאתי את עצמי בין אותה בחורה ליוחאי, שהתחיל לטבוע בעצמו. היא הצליחה להתקרב לחוף וגולש שהגיע ניסה לעזור. חשבתי שאני לא אצא משם, נכנסתי לתוך בור ובלעתי מים. מציל על אופנוע ים הוציא אותי ומשם מיהר לחפש את יוחאי. כשמשכנו אותו לחוף הפנים שלו כבר היו לבנות”.

חוף המצודה אסור לרחצה. אין בו שירותי הצלה, והוא ידוע כחוף עתיר טביעות. אלקיים היה מדריך כושר, צעיר בריא וחסון, ספורטאי וצוללן שהכיר את הים היטב וכיבד אותו. אך כשנכנס למים בניסיון להציל את חייה של אישה שלא הכיר, גם הוא לא יכול היה לזרמים החזקים.

ניסיונות ההחייאה של יוחאי אלקיים בחוף. צילום: איחוד הצלה

באותו יום הגיעו לחוף גם זוג החברים הקרובים של יוחאי ואווה, אדווה סייר ויניב רויבסקי. גם הם לא באו להתרחץ, והתמקמו על החול במרחק מה מיוחאי וחברו למשחק המטקות.

“הרבה זמן לא ראיתי ים כזה, גם למציל על אופנוע הים היה קשה מאוד להגיע”, אומרת אדווה סייר. “כשהוציאו אותו, התקרבתי, ובהתחלה לא הבנתי מי זה הבחור שטבע. כשזיהיתי שזה הוא, לא חשבתי שהוא לא ייצא מזה. הוא היה כל כך חזק ואחראי, לא האמנתי שאנחנו מאבדים אותו”.

אדווה סייר ויניב רויבסקי חבריו של יוחאי שהיו על החוף. צילום: דור גפני

“כל כולו נתינה”

“שוחחתי איתו שעה לפני המקרה”, סיפרה ביום רביעי חברתו של יוחאי, אווה. “תכננו ללכת לאכול ולראות סרט אחרי אימוני הערב שהוא מעביר, יוחאי אמר שהגיעו לים ובדיוק מתמקמים”, הוסיפה.

“תמיד דאגתי כשהוא הלך לצלול, כי אני יודעת כמה הים מסוכן. אני אישית מאוד נרתעת ממנו, אבל סמכתי על ההחלטה של יוחאי בעיניים עצומות. הוא תמיד ידע שאם הים על פניו נראה רגוע ואחרי שנכנס הוא מגלה שהוא סוער – היה יוצא. הוא אף פעם לא חי על הקצה, אלא מאוד אחראי. כשהלך למטקות זה היה השקט שלו. הוא יכול היה לשחק ארבע—חמש שעות או רק שעתיים כי זה החלון היחיד שיש לו. לא דאגתי לרגע במטקות כי הוא אף פעם לא נכנס למים”.

יש בך כעס?

“יש איזה כעס קטן, אבל זה ממקום של האובדן שלי, מהמקום שהוא עשה מה שתמיד עשה — קפץ להציל אותה בלי לחשוב פעמיים. הידיעה שהיא ניצלה מכפרת על זה. הוא היה רוצה לדעת את זה והיה הכי גאה בזה, היה גאה לדעת שזה הגיע לכל כך הרבה אנשים, לדעת שהצליח לרכז את כל החברים שלו מכל התחומים בחיים ביחד, שוב, כי זה מה שהיה עושה. היה מלכד את כולם ודואג שכולם ייפגשו ויהיו בקשר”.

את כועסת עליו באיזשהו מקום?

“אין לי כעס כלפיו כי זה מה שאפיין אותו. הוא כל כולו היה נתינה. רק רצה לעזור, להעניק ולתת מעצמו. הדבר היחיד שאני כועסת עליו זה שלא אזכה לחבק אותו שוב”.

“יוחאי ייזכר כגיבור. ואם יהיה עוד אדם שמחליט להתחכם ולהתמודד עם הים במצב שהוא סוער ועם דגל שחור – שיזכר ביוחאי, שהוא ספורטאי ושחיין והכיר את הים, ואפילו אותו הים לקח”.

“יוחאי, אחי הגיבור”

יוחאי הותיר אחריו הורים יוסי וחנה אלקיים — שבזמן האסון שהו במרוקו — ושישה אחים ואחיות. בצעירותו היה בחור ישיבה. בהיותו נער חזר בשאלה ולמד באנקורי. הוא היה חובש קרבי בדוכיפת, מאמן כושר, מאמן קבוצת כושר קרבי, איש של עקרונות ויעדים. “בן אדם שדואג לצאת ממעגל הנוחות ולהתפתח בפן האישי כל הזמן”, כפי שאווה מגדירה.

יוחאי ואווה

בהספד שנשאה בהלוויה אמרה אווה: “אהוב שלי, אני לא מאמינה שככה הלכת לי. שהשארת אותנו לבד, שבורים וכואבים. אני לא מאמינה שאני צריכה לחשוב מה לכתוב בהספד שלך. אין לי מילים ואני לא יודעת איך להתחיל. אני לא יודעת לסכם חמש שנים של זוגיות, של אהבה. איך מסכמים את כל החוויות שלנו, הצחוקים, הים, הבילויים, השיחות, התכניות לעתיד? אני לא יודעת איך לספר בכמה משפטים את כל מה שאתה עבורי.

מי יגדל איתי עכשיו את מאיה וסטיץ’, הכלבים שכל כך אהבת? מי ירוץ וישחק איתם? אני לא יכולה לדמיין אותם בלעדיך, או אותי בלעדיך. הלב הענק שלך, הרצון שלך להציל ולהיות גיבור הוא שהכריע אותך — רצית להציל חיים, והים לקח לי אותך. אבל אתה תמיד תהיה שם בשבילי — אני יודעת. אגשים בשבילך את כל החלומות שרצינו. את כל החוויות והתכניות שתכננו. כתבת לא מזמן 'החיים קצרים מדי בכדי לעסוק במה שאתה לא אוהב' — אני אחיה כמו שרצית שנחיה. תמיד תהיה העוגן שלי, המגדלור שלי. אוהבת אותך המון”.

סנדי, אחותו של יוחאי, אמרה בדברי ההספד שלה: “יוחאי אחי האהוב. אחי הגיבור. כל חייך פילסת את דרכך בגבורה. בחרת בחירות גיבורות מגיל צעיר — להיות אתה. ללמוד בדרך שלך, לשרת את המדינה באופן בו רצית בשירות קרבי, לעסוק במה שאתה אוהב.

במהלך השירות הצבאי שלך, ליוויתי אותך מהצד, יודעת כמה רצית להצליח. והצלחת! שירתת שירות משמעותי, מוקף בחברים לדרך. רק לפני חודשיים ביליתם אצלי כולכם, כל החברים מהמילואים, מגובשים ושמחים. כמה אהבה הייתה שם. כמה אהבו אותך.

גם הם יודעים לספר על טוב הלב שלך, ועל הרצון שלך מעל לכול לתת. לתת בטוב לב נדיר, תמיד עם רצון לסייע לכולם, גם כשזה על חשבון עצמך. לתת למשפחה, לאחיינים, לאווה, לחברים בצבא, למתאמנים שלך. ולי באופן אישי.
תמיד האמנתי וידעתי שתגדל להיות גבר יפה מבחוץ ומבפנים. ובאמת הפכת להיות גבר מדהים, אחראי, מקצועי. כמה אני גאה באיש שהפכת להיות: איש משפחה, בן זוג אוהב, דוד אהוב ומסור – 'הדוד המגניב', שכל האחיינים מעריצים ואוהבים. האח המגניב שלי. כל השישי—שבת בילינו ביחד, מנהג שסיגלנו לעצמנו: כשההורים בחו”ל, אתה אצלי. אוכלים ביחד, ואתה משחק עם הבנים.

הרב חיים פינטו מספיד בהלוויה של יוחאי אלקיים. צילום: דודו חן

"היה לנו כל כך כיף שוויתרת על התחביב האהוב שלך, לשחק מטקות בשבת, כדי להיות איתנו. גם בזה היית אלוף, במטקות, ואין מישהו שלא עמד בתור לשחק איתך משחק מקצועי במטקות. כמה אירוני, שדווקא שם, דווקא בים — הכול נגמר. הים שכל כך אהבת, שהיה מקור לשמחת החיים שלך, לקח לך את החיים עצמם.

"יוחאי אחי הצעיר — היית כמו בן עבורי. היית שם בשבילי ולצדי במשך כל התקופה החשוכה שלי, מנסה למלא חור שקשה היה למלא. ועכשיו? עכשיו נשארתי שוב עם חור ענק יותר, ואתה לא כאן למלא אותו. כולם אומרים שזה לא מפתיע שמסרת את חייך בניסיון להציל אחרים — כולם צודקים. מי שמכיר אותך מקרוב יודע את העוצמות הנפשיות האדירות שבך — שאף גל או סחף בעולם לא יכול לכבות. מסרת חייך להציל נפש אחרת, באומץ. בגבורה. אני גאה בך, יוחאי. גאה — ושבורה. אחי הגיבור, אני אוהבת אותך”. 

******

בת אל ידעי, 30, היא האישה שיוחאי וחברו זינקו כדי להצילה מטביעה. “לא באתי לים במטרה לשחות, באתי במטרה להשתזף והמקסימום זה לטבול את עצמי במים וזו התוצאה… מטורף. מצאתי את עצמי במצוקה והתחלתי לנופף בידיים”, אמרה השבוע.

בת אל ידעי

“חשוב לי להעביר לכולם שהים הוא סכנה. הים יותר חזק מאיתנו, לא נכנסים ללא מציל”, הוסיפה ואמרה לכתב “כאן דרום”. “הייתי בהלוויה. הם היו שבורים, כואב הלב לראות את זה. אני מחבקת אותם, שולחת את תנחומיי. מאמינה שיום יבוא ואנחנו ננסה להנציח אותו ביחד. המעשה של יוחאי הוא אצילות, גבורה, לא חשב פעמיים כשזינק לים בניסיון להציל אותי. יוחאי הוא גיבור גדול”.

מייק וייצמן