ביום חמישי לפני שבוע וחצי השתתפו המונים בהפגנת קהילת הלהט"ב סמוך לקריית הממשלה בתל אביב במחאה על עמדת המדינה נגד אימוץ ילדים בידי זוגות חד-מיניים. ביניהם משך זוג אחד תשומת לב מיוחדת.
"אלה הזכויות שלנו. אתם לא עושים לנו טובה. אנחנו לא מחכות ומחכים יותר למתווים ופתרונות עקיפים כדי שאתם לא תצטרכו להכיר באמת האחת והיחידה – אנחנו לא סוג ב'!" הכריזה בקול גדול מעל במת הנואמים יושבת ראש האגודה למען הלהט"ב חן אריאלי, ואז הוסיפה ואמרה: "אנחנו ראויים וראויות להיות הורים ולהקים משפחות מלאות אהבה וגאווה".
המדינה, כידוע, הודיעה באמצעות תשובה לעתירה שהוגשה בבג"ץ כי היא מתנגדת לאימוץ בידי זוגות חד-מיניים. בנימוק להחלטה נכתב: "השירות למען הילד לא המליץ על שינוי הדין מכיוון שהתפיסה בשירות היא ש'הילד הנמסר לאימוץ נושא תחושה של חריגות', ולכן רצוי ככל הניתן להימנע מהעמסת מטען נוסף על הילד, בדמות השמתו בתא משפחתי שנתפס בחברה הישראלית עדיין כתופעה חדשה ושונה".
אולם בעוד המדינה מסרבת להראות סימני פתיחות, הזוג שמעון ושמחה כהן (שמות בדויים) הפכו בין רגע לסמל של קבלה ואחדות.
כזכור, כהן, זוג הורים דתיים לארבעה ילדים, בהם בת לסבית ובן הומו, התייצבו לצדם בצורה גלויה, כפי שנחשף בעיתון "כאן דרום". ביום חמישי הם גם השתתפו עם הבת והבן בהפגנה בתל אביב. הדבר גרם למבול התגובות להפוך לשיטפון של ממש גם פנים מול פנים וגם ברשתות החברתיות.
"כאדם שיודע על מה הוא מדבר", כתב כהן בפייסבוק לפני קצת יותר משבוע, "ושחווה על בשרו גם אימוץ וגם ילדים גאים אני אומר בבירור: המדינה טועה בגדול וגורמת בכך סבל ועוול גדול להרבה ילדים והורים כאחד. מייחל לכך שמישהו יתעורר וישנה את ההחלטה האומללה הזאת. פיקוח נפש דוחה הכול". שמעון ריגש רבים, אך את עוצמת ההשפעה של תמיכתם של זוג ההורים בילדיהם ובקהילה כולה קשה היה לצפות.
"זה טירוף מה שהולך ביממה האחרונה, אי אפשר לתאר את זה בכלל. הרבה תגובות. חבל על הזמן", סיפר ל"כאן דרום" כהן בצניעות גדולה ביום שישי. משפחת כהן משתדלת להתרחק ככל האפשר מאור הזרקורים, אך בימים האחרונים נראה כי דווקא הקהל הישראלי מבקש להביע את אהבתו לזוג שמוכיח שאפשר אחרת.
"קיבלנו המון אהבה בפייסבוק", הוא מוסיף. "היו שהרגישו צורך לשתף, לומר מילה, וזה באמת מחמם את הלב. המון תגובות חיוביות. לא ראיתי כמעט תגובות לא מפרגנות. ממש הכול מחמם את הלב ומחזק", כהן מספר בכנות.
"פנו אלינו גם מערוצים מרכזיים בתקשורת", מוסיף האב. "בכלל לא חיפשנו את ה פרסום הזה, נטו רצינו לעשות טוב. באנו בשביל הילדים שלנו. כהורים אנחנו מאמינים שכל ילד הוא מתנה מהבורא, ואנחנו קיבלנו ארבע מתנות יפות שצריך תמיד לעמוד לצדן. כהורים אנחנו מאמינים שעלינו לנטוע בהם תקווה לחיים מלאים, לחיות בשמחה ובמצב רוח חיובי ובתקווה תמידית".
איך היו התגובות בהפגנה?
"הגענו, והמקום התמלא בהמון צבעים של אנשים. הרגשנו ביטחון שהילדים לצדנו. כאשר ניגשו אלינו וזיהו אותנו מהכתבה ב'כאן דרום', יש כאלה שביקשו לצלם, יש כאלה שהסתכלו מהצד ויש כאלה שדמעו וגם יש מישהי שניגשה והעזה לחבק. מאוד התרגשתי. אפילו מאבטח ניגש לבדוק את שמעון ושאל אם הכול כשורה. עצרו אותנו כדי לשדר אהבה. רק מהמקום הטוב. היו עוד דתיים בקהל. ישבנו בשקט על הדשא כמשפחה, ופתאום ובצורה הכי מכובדת שיש פנו אלינו וביקשו לחזק. בהפגנה היה קהל של אלפי אנשים, ולא מרגישים את הדוחק, מלא אהבה, חום. אמרתי לילדים שלי: 'זה הכול בזכותכם'".
מאיזו תגובה התרגשתם במיוחד?
"התרגשנו מתגובות רבות. אנשים באו ולחצו ידיים על האומץ להיחשף, מבטים שהופנו ללא מילים אמרו הכול. תגובה מיוחדת במינה הייתה כשהגיעה צלמת וביקשה לצלם את המשפחה ושאלה למה אנחנו פה. עניתי לה: 'מי אם לא אנחנו ההורים נהיה פה בשביל ילדנו?' דמעות זלגו מעיניה והתחבקנו ומלמלנו שיהיה בסדר כי אין דרך אחרת. פנו אלינו אנשים רבים ומגוונים, חילונים ודתיים, והביעו את רגשותיהם, והיו אף כאלה ששיתפו את רחשי לבם וכאבם וביקשו לשתף את מכאובם והתמודדתם".
"אבל קיבלנו גם תגובות אחרות על הכתבה. חלקן היו בסגנון של 'למה הוצאת את הכביסה המלוכלכת החוצה, 'הכול טוב ויפה שאתם מקבלים את ילדכם, אבל תישארו בבית'. ומצד שני קיבלנו המון חיזוקים ואהבה ממקום העבודה ומבני נוער שבאו מבית חרדי-דתי ורואים שיש עדיין אור ותקווה".
כיצד הגיבו באשדוד ובגן יבנה? קיבלתם תמיכה וחיבוק נוסף מהעיר שגדלתם בה?
שמחה: "כאדם שעובד בחינוך המיוחד ומעבירה מסר של קבלה להורים שאיתם אני נמצאת, חובתי היא כפולה. כולנו ילדים של אבא שבשמים. להיות הורה זה משהו חזק, פנימי ובלתי נשלט, ולכולם מגיעה הזכות".
כדי להבין את הממדים של האהבה שזכו להם הזוג כהן השבוע אפשר לראות איך אותו פוסט אחד, שעליו הזוג מדבר, פוסט אחד מיני רבים שבו נכתב: "אמש, ממש בתחילתה של ההפגנה, קלטתי את הזוג הזה עומד לו בשקט ומתבונן. התקרבתי אליהם ושאלתי אם אפשר לצלם אותם. זה עוד היה לפני שהצטרף אליהם הילד שלהם. הם השיבו בחיוך מבויש ובחיוך שמותר. אני ועוד צלמים רבים צילמנו אותם. ואז ניגשתי לאישה ושאלתי למה בעצם הם הגיעו להפגנה. היא ענתה שהם הורים לשני ילדים גייז. ומי אם לא הם יהיו בהפגנה. ואני… אני פשוט התחלתי לבכות. והיא חיבקה אותי. ומלמלנו שתינו שיהיה בסדר. יהיה בסדר כי אין דרך אחרת". הפוסט שהעלתה משתתפת בהפגנה שפגשה את משפחת כהן במקום זכה ללא פחות מ-13 אלף לייקים ויותר מ-1,900 שיתופים.
אך מה שטרף את הקלפים השבוע בדיון הסוער על נושא האימוץ הוא דווקא מותו הטראגי של השחקן, הזמר, הכוריאוגרף והבמאי אמיר פרישר גוטמן. גוטמן נפטר לאחר שניסה להציל את אחייניתו בת החמש מטביעה וטבע בעצמו. כמה שעות לאחר פטירתו פורסמה עצומה הקוראת לחוקק חוק על שמו, כאשר ליבת החוק תאפשר לזוגות חד-מיניים לאמץ באופן חוקי. לעצומה הצנועה, שתוכנה משפט אחד נדרשו 50 אלף חתימות בלבד, אך נכון לכתיבת שורות אלו העצומה נמצאת ב-228 אחוזי הצלחה, כ-115 אלף איש חתמו על העצומה.
במאי 2007 יצא הזמר מהארון. טקס נישואיו עם ינאי פרישר היה טקס הנישואים הראשון בישראל של אדם מפורסם מתעשיית הבידור עם בן זוגו. לפני ארבע שנים, בתום הליך פונדקאות, נולד בנם המשותף רוי. כשנה אחר כך כתב אמיר מכתב בשמו של בנו לראש הממשלה, ובו הסביר: "לא כמו כל הילדים, אני חי במדינה שלא מקבלת את שני ההורים שלי כהורים שלי. לא כמו כל הילדים – המדינה שלי לא מכירה באהבה שלהם ובנישואין שלהם. ולמרות ששניהם הכי מדהימים ושניהם הכי חשובים לי בחיים – הם ואני לא נחשבים אזרחים שווים… הייתי רוצה שתשנה את הדרך שבה מתייחסים לילדים כמוני במדינה, שתעניק ותכבד את הזכות של כולם להיות הורים ולהקים משפחה".
בזכות כל אלה נחשב הזמר לחלוץ סמלי עבור הקהילה הגאה. בשבוע האחרון תקף גוטמן את שרי הממשלה וחברי הכנסת משני צדי המפה הפוליטית ואמר בראיונות: "כל התירוצים האלה זה בושה וחרפה, אני לא מצפה לכלום מהשלטון הזה". להפגנת המחאה שנערכה בתל אביב הגיעה משפחת גוטמן בהרכב מלא: גוטמן, הבעל ינאי והבן רוי. ואם תהיתם, גם הזוג כהן היקר חתם על העצומה.