אף על פי שעיריית אשדוד סגרה לפני 13 שנים את קניון אשדוד, שעבר לכונס נכסים עקב חובות כבדים של בעלי הקניון, נדרשים 24 בעלי החנויות בו — שאיבדו את פרנסתם ואין להם חלק בחובות הללו – לשלם ארנונה לעירייה.
בעלי החנויות, שהן כלואות, אין אליהן גישה וניזוקו קשות, ובראשם חיים רוזנבלט, פנו לעירייה וביקשו לפטור אותם מהתשלום, שכן אין להם הכנסות מהנכס אלא רק הוצאות. הארנונה הנדרשת מבעלי החנויות היא פונקציה של שטחן ונעה בין 12 אלף שקל לשנה ל-130 אלף שקל בשנה, סכום שנדרשים לשלם השותפים של אולם האירועים שפעל בקניון ופרנס כ-50 משפחות.
“לקחו לנו את הפרנסה, פגעו לנו בהשקעה והרסו אותנו. איזה מן חוק זה? מישהו מוכרח לעזור לנו”, אומר בכאב משה חסידים בעל חנות שמכרה מוצרי נדוניה.
לפני תשעה חודשים ב-14.12.17 פנתה מינהלת אגף הגבייה בעיריית אשדוד מזל אבוטבול למשרד הפנים וביקשה את חוות דעתו, במסגרת החריגים לחוק, לגבי גביית הארנונה מהחנויות שאינן ראויות לשימוש. משלא קיבלה תשובה, היא פנתה למשרד הפנים בשנית ב-3.7.18. משרד הפנים החזיר את הכדור לעיריית אשדוד, וזו החליטה — בחסות החוק כמובן — שהדרישה לתשלום הארנונה בעינה עומדת.
שיטת מצליח? חיים רוזנבלט בביתו. צילום: דור גפני
קניון אשדוד, שהיה הקניון הראשון בעיר, הוקם ב-1995 והעסקים בו פרחו. היו בו עשרות חנויות שהתפרשו על שתי קומות, בהן בין היתר חנויות של בגדים, ספרים, נעליים, סופרמרקט, אולם אירועים, מסעדות ופעילויות ואירועים ללא תשלום לכל המשפחה. במהלך הזמן נקלע הקניון לקשיים כלכליים בעקבות ניהול לקוי לכאורה בשילוב עם הקמת קניונים חדשים בעיר והעתקת מרכז העסקים והמגורים לאזורים אחרים בעיר. לפני חמש שנים רכשה את הקניון קבוצת יזמים והחלה לפני כשנתיים בתהליך שיפוצו שייארך עוד זמן.
בעבר קבע סעיף 330 לפקודת העיריות שבמידה שנהרס בניין או שניזוק במידה כזו שאי אפשר לשבת בו ואין יושבים בו בפועל, מחזיק הבניין ימסור על כך הודעה לרשות המקומית, ועם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בתשלומי ארנונה בגין הבניין. ב-2.8.12 פורסם תיקון לסעיף המדובר, שנכנס לתוקף בינואר 2013, במסגרתו הוגבל הפטור לנכס שאינו ראוי לשימוש למשך תקופה של שלוש שנים. לאחריהן יחויב הנכס במשך חמש השנים הבאות בארנונה בסכום מינימלי הקבוע בתקנות ההסדרים במשק. לאחר חמש שנים שבהן ישולם התעריף המינימלי, ובמידה שהנכס עדיין יוותר במצב הרוס או ניזוק, ימסור המחזיק הודעה על כך לרשות המקומית ולאחריה לא יהיה חייב בארנונה נוספת. יש לציין כי התיקון המדובר אינו מקנה באופן אוטומטי מתן פטור לנכס שאינו ראוי לשימוש, והפטור עדיין תלוי בבחינה אובייקטיבית של מצב הנכס.
מבנה הקניון מבחוץ. צילום: דור גפני
ובחזרה לפניית אבוטבול למשרד הפנים. זו ציינה כי רוכשי הקניון החלו אמנם לשפץ את המבנה, “אולם קומת החנויות הפרטיות נותרה כלואה בתוך אתר בנייה ובתוך כך נחסמה הגישה אליהן… גם אם בעלי החנויות יחפצו להשמיש את העסקים, הרי שאינם יכולים מאחר ששיפוץ הקניון אינו בשליטתם ומנגד נוצלה מלוא תקופת פטור נכס לא ראוי לשימוש”.
ממשרד הפנים נמסר: “מבירור עולה כי פנייתה של מנהלת אגף הגבייה בעיר נענתה על ידי לילי פיינטוך, ממונה מחוז דרום במשרד הפנים, כי המשרד לאור חוות הדעת של היועץ המשפטי של הרשות וחוות דעת של הלשכה המשפטית במשרד הפנים, החליט כי לא יתערב בשיקולי הרשות המקומית”.
דובר עיריית אשדוד, אדי בן חמו, מסר: “אגף הגבייה פנה בנדון למשרד הפנים אשר קבע כי יש לפעול על פי החוק, לפיה יש לחייב את החנויות בהתאם לסעיף 330 לפקודת העיריות”.
