אמש, בשעה 19:30 התכנסו להן כ-20 נשים אשדודיות בהנחייתה של סטלה ויינשטיין, לכנס של תנועת "אשדוד יחד" בראשות כצנלסון, זאת יחד עם שתי נשים בעלות עסקים באשדוד.
אמנם במקום פלאיירים חילקו כיבוד והרימו כוסית, אבל לא היה ספק שמטרת הכנס הייתה ליצור רשת נטוורקינג, או בעברית- קשרי עבודה, שתחזק תהליכי קידום לנשים יוזמות באשדוד. 5 נשים הרכיבו את הפאנל: ח"כ יוליה מלינובסקי, אלופת הארץ וסגנית אירופה בפיתוח גוף לוסי טיכמן, ממובילות מחאת השבת עו"ד אורית אלמוזלינו- רייז, בעלת סלון הכלות פולינה סיסאורי קריקונץ, והמנחה כמובן, רו"ח סטלה ויינשטיין, מרשימת "אשדוד ביחד", כולן אשדודיות, חוץ מח"כ יוליה מלינובסקי שהגיעה מחולון במיוחד כדי לתמוך.
לוח הזמנים לאירוע:
19:30 התכנסות והיכרות
20:00 פאנל נשות ההשראה
20:30 סיעור מוחות ושיח פתוח
21:00 הרמת כוסית לשנה החדשה
לא אירוני לקיים כנס העצמה בסלון כלות?
זו הייתה שאלתי הראשונה לויינשטיין, עליה ענתה: "בעיני דווקא לא. זה עסק מצליח של בחורה צעירה שבנתה הכל בעשר אצבעות, וסיפור הצלחה עסקי של אישה בתחום מאוד תחרותי. אני מאמינה שאישה לא צריכה לברוח מהזהות הנשית שלה כדי להיות פמיניסטית" והוסיפה משפט שקרץ למפגש עתידי "אבל על זה נדבר כשתעשי לי ראיון אחת על אחת".
לשאלתי איזה מספר הן ברשימה, נעניתי שהרשימה והמיקומים יפורסמו בקרוב. על פי פרסומים קודמים, עו"ד אורית אלמוזלינו- רייז תהיה כנראה במקום ה-6, כך שנראה ששתיהן תהיינה במקום ריאלי.
את המפגש התחילה סטלה ויינשטיין בהיכרות עם הנשים האחרות, והציגה כל אחת. רגע לאחר שעשתה זאת פנתה להסביר את מהות המפגש: "לי היה חשוב מאוד המפגש הזה, מבחינתי המהות של המפגש הוא יצירת קשרי עבודה ונטוורקינג לנשים באשדוד, נשים שהן עצמאיות ובעלי עסקים. היה לי חשוב ליצור כח עבודה עושה באשדוד, כי אני מאמינה שכאשר בינינו יהיו קשרי עבודה אז יהיה לנו איזשהו כח בשוק המקומי וככל שיש כח יותר חזק כך נוכל לקדם אחת את השנייה. אני באמת מאמינה בכח נשי".
את השיח פתחה אלופת הארץ וסגנית אירופה בפיתוח גוף לוסי טיכמן, אם חד הורית לשלושה ילדים, כאשר את סיפור חייה העבירה ברוסית וסטלה שימשה כמתורגמנית: "אני עובדת מסביב לשעון, אין דבר כזה אין זמן, אין זמן לאימונים, אין זמן לתזונה נכונה, יש לי ילדים, יש לי עבודה, אני לא מקבלת את המושג הזה".
אחרי האמירה הזו, ויינשטיין הפנתה אליה שאלה כאישה, ואמא חד הורית: "איפה היית רוצה שהמדינה או הרשות המקומית יכולה לעזור לך?" בתגובה טיכמן סיכמה שמה שחסר לה הוא תעסוקה לנוער בגילאי 13-14, שבמקביל גם יעזור לאמהות, תגובה שגררה אחריה דיון על בארטרים של שיעור במתמטיקה תמורת בייביסיטר.
קוראים לזה בנק הזמן
על פי התגובות, נראה שהן לא הכירו את המושג או הפלטפורמה שקיימת בראשון לציון, ירושלים ורמת גן לדוגמא, בה הרעיון פשוט ומתנהל בסחר חליפין של צרכים תמורת יכולות פר שעה, בכל זאת יוליה סיכמה "יכול להיות שזה קיים, השאלה אם זה עובד. פרקטיקה זה סיפור אחר".
ח"כ יוליה מלינובסקי: "תגידו לי שאני מטומטמת, שאני רוסיה, שאני בלונדינית- אין משחקי אגו"
ח"כ יוליה מלינובסקי, 43, חברת הכנסת מטעם סיעת "ישראל ביתנו" ולשעבר חברת מועצת העיר חולון. מלינובסקי היא עורכת דין בעלת תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה הממלכתית של אוקראינה ותקופה מסוימת אף שירתה במשטרת אוקראינה כקצינת כוח אדם. היא נשואה, אם לשניים ומתגוררת בחולון אבל החליטה להגיע לתמו ולהיות נוכחת בערב זה בעקבות תמיכת מפלגת "ישראל ביתנו" ,בראשות שר הביטחון אביגדור ליברמן, בכצנלסון ושיתפה: "הפוליטיקה זה הרבה לקשר ולתיאום, גברים נכנסים לפעמים למשחקי אגו, לנו אין. תגידו לי שאני מטומטמת, שאני רוסיה, שאני בלונדינית- אין משחקי אגו. צריך לעזור האחת לשנייה בעסקים, רק ככה תשפיעו. אתם רוצים שהבית יהיה נקי? תנקו. אתם רוצים שהבניין יהיה נקי? תיצרו ועד בניין. אתם רוצים שהכיתה של הילד תהיה ראויה? תיכנסו לועד כיתה. מה שקורה בעיר שלכם, יותר משפיע על החיים שלכם ממה שקורה בכנסת. אם יש חתול זרוק, תשתיות לא מסודרות או גן ילדים, זה הרבה יותר חשוב ממה שביבי יגיד, או בנט. אז ביבי אמר…"
עו"ד אורית אלמוזלינו- רייז: "רוצים לעקור בצורה סימבולית את הדלת בקומה החמישית בעירייה"
עו"ד אורית אלמוזלינו- רייז, 37, אורית נשואה ואם לשלושה, ממארגני מקבוצת "מחזירים את אשדוד", קבוצת מחאת השבת שחברה לכצנלסון, וכרגע נמצאת במספר 6 ברשימת "אשדוד ביחד". היא מספרת על ההחלטה להיכנס לרשימה: "בזמן המחאה העדפתי להיות מאחורי הקלעים, ההפגנות היו בעצם חודש רודף חודש, והצלחנו להגיע להישג שראש העיר חזר בו והוא אמר שלא יבטלו את החוק. אבל אני באופן אישי אמרתי 'אוקי, הכל טוב ויפה, אבל עוד מעט יש בחירות אז יש את השקט שלפני הסערה ומה קורה אח"כ?' אף אחד לא יכול להבטיח לי, וכאן זה העניין של לבוא ולהחליט מה אתה עושה עם החיים שלך ואיך אתה בעצם יכול להשפיע וכאן החלטתי בשיתוף עם החברים שלי שאני אכנס לקידמת הבמה כי יש לי את היכולת והניסיון ממאבק אחר שניהלתי ברובע ט"ו על בניית בניינים חדשים שמשנים את התמהיל של השכונה.
לאחר שדיברנו, החלטנו שהם יתמכו בי מבחוץ, כי אין פה עניין של אגו ואנחנו נגרום כאן לאיחוד ולהחזרת האיזון בעיר ולהחזיר את העיר לתושבים שירגישו בנוח לפנות לעירייה, או כמו ששמעון אמר אנחנו רוצים לעקור בצורה סימבולית את הדלת בקומה החמישית בעירייה כדי שאנשים יבינו שיש להם אוזן קשבת ושהם יכולים לפנות אלינו, כי אנחנו תושבים כמו כולם".
מעצימות כח נשי, מצד שני אתן רצות לרשימה שבראשה גבר. לא סותר?
"אז מה?" הייתה התשובה הישירה של יוליה, "מצד אחד צריך לחזק את הכח הנשי, מצד שני אנחנו לא נגד גברים, אנחנו לא יכולים לחיות אחד בלי השני, אז זה בסדר. אדרבא ואדרבא, יש לנו מועמד ראוי, יש לו את כל מה שדרוש, ידע, ניסיון וכישורים מתאימים. ויותר מזה, מי שלא עושה, שאחר כך לא יתלונן שהוא לא קיבל. אני כן יכולה להגיד שאישה בפוליטיקה זה שבעתיים קשה, כי כשגבר מתעצבן הוא כועס, כשאני מתעצבנת אני היסטרית". סטלה מחזקת: "כשגבר מתעצבן הוא קשוח, כשאישה מתעצבנת היא כלבה".
סטלה ווינשטיין, רואת חשבון במקצועה ואם לשלושה ילדים, חיכתה לתורה בסבלנות, כאשר מקצת נשים, ביניהן יוליה מלינובסקי ולוסי טיכמן היו צריכות להגיע למשפחה ולילדים ולכן ערב זה הסתיים מבחינתן, עוד לפני שסטלה שיתפה את החיבור שלה לפוליטיקה: "גדלתי בג'סי כהן. מי שלא מכיר, זו שכונת מצוקה ועוני בחולון. אחת המורות זיהתה איזשהו פוטנציאל והכניסה אותי לכיתת מופ"ת, בה אפשרי היה להתחיל ללמוד תואר עוד במסגרת בית הספר, אני עד היום מודה לה. בגיל 14 אורנה שניידרמן התחילה לקחת אותי למנהלי חינוך וראשי ערים כדי לספר להם למה כיתת מופ"ת זה טוב, כשהם חשבו שהפרוייקט הורס את הילדות. אני הסברתי בפשטות שזה ממש לא הורס לי את הילדות, אלא מוציא אותי מהשכונה, מג'סי כהן. באחד הסיבובים, אביגדור ליברמן שהיה פטרון של כיתת מופ"ת, שמע את הסיפור שלי ושניהם משכו אותי לעבוד בחלוקת פלאיירים לישראל ביתנו, זה היה הדבר שהוציא אותי מהרחוב וככה הגעתי לישראל ביתנו".
מסלול החיים של ויינשטיין, היא מספרת, הוא אחר לחלוטין מחברים שגדלו איתה בג'סי כהן ובנסיבות מצערות חלקם אינם בחיים היום. "אני מבינה שמסלול החיים שלי היה יכול להיגמר אחרת, ושמחה שלא".
רגע לפני פיזור הכנס, ובאווירה מצומצמת יותר, הפניתי להן את השאלה החשובה:
במידה והרשימה תיבחר, מה הצעד הראשון שלכן?
סטלה: "אין ספק שאני מתמקדת בפיקוח לילדים עד גיל 3, להם אין פה כדי לייצג את עצמם, אז אני בוחרת להיות הקול שלהם", אורית: "אני הולכת לטפל בתרבות הפנאי, שיהיה גיוון של פנאי בעיר במהלך השבוע וגם בשבת" עוד הזכירה כי היא בעצמה באה ממשפחה מסורתית, ולכן המטרה שלה היא לכבד את האחר, אבל עם שמירה על האיזון והרב תרבותיות שקיימת באשדוד, "חשוב לי לשמר את האוכלוסייה החזקה שיש פה, שלא יברחו לתל אביב לדוגמא".
במידה ולא תיבחרו? לשאלה הזו עדיין לא הייתה להן תשובה. אולי יחשבו מסלול מחדש.
