ביום שלישי שעבר אושרה ברוב קולות תכנית המתאר החדשה של העיר אשדוד שתעצב את פניה ב-20 השנה הבאות ותקבע את איכות החיים שבה לעתיד לבוא.
התכנית מדברת על כך שכבר בעשור הקרוב אוכלוסיית העיר תגדל בצורה דראסטית של כ-100 אלף נפש. כך יהיו באשדוד, לפי התכנון, כ-350 אלף איש כבר בסביבות 2030. זה נראה אולי דמיוני, אבל זה מה שעומד על הפרק.
תכנית המתאר מחלקת את אשדוד לכמה מתחמים במקום החלוקה המסורתית של העיר לרבעים. היא מפרטת את הכניסות והיציאות החדשות של העיר, את מבנה אזורי התעשייה, התפרסות הפארקים, העסקים, אופי רצועת החוף וההתפתחות של השדרות המרכזיות.
התכנית מתבססת במידה רבה על הסכם הגג שנחתם באשדוד בקיץ 2017. אותו הסכם מפרט שורה של מתחמי מגורים חדשים.
אחד מהם הוא רובע י”ד במתכונת מורחבת. הקמתו של רובע י”ד ירדה מהפרק בשנות ה-90 במסגרת מה שכונה אז “הסכם הרביזיה”.
סכנה להמשך קיומה: הדיונה הגדולה באשדוד. צילום: בועז רענן
לפי הסכם הגג, פה היה אמור להיבנות מתחם המגורים הכי גדול: יותר מ-13 אלף יחידות דיור. הדבר גרר התנגדות חריפה מצד ארגוני שמירת הטבע וגם מצד המשרד להגנת הסביבה, שכן הדיונה היא שריד ייחודי לדיונות החול שהיו במישור החוף בעבר.
לא רק בנייה על הדיונה תפגע בה. גם בנייה סביב עלולה לחסל אותה, שכן היא תלויה בהזנה מתמשכת של חולות באמצעות הרוח. אם הדיונה תהיה מוקפת בחומת בטון, היא כנראה תגווע ותיעלם.
בשבוע שעבר הודיע ד”ר יחיאל לסרי על פשרה עם המשרד להגנת הסביבה, ולפיה כמות הדירות תצומצם ל-8,000 “בלבד”, שטח הבנייה יצומצם משמעותית וגם יירדו מהפרק פתרונות תחבורתיים כמו כביש או גשר או מנהרה שיחצו את הדיונה ויתחברו לצומת אמונים כדי לאפשר עוד כניסה דרומית לעיר.
מדובר כמובן בפגיעה פחותה משמעותית בטבע, אבל היא עדיין קיימת ובהחלט לא מבוטלת. בשונה מהמשרד להגנת הסביבה שהסכים להתפשר, הירוקים לא מסכימים לתכנית.
ניסינו לבדוק מה עמדתה של סגנית ראש העירייה שרון מרק, מי שהכי מזוהה עם נושא איכות הסביבה וכותבת דוקטורט שנוגע לתחום. היא גם עומדת בראש הוועדה לאיכות הסביבה בעירייה וממונה גם על התעשייה.
מרק הצביעה בעד התכנית, כמו כל חברי הקואליציה (כפי שפרסמנו בשבוע שעבר, סיעות האשדודים והמקומיות תמכו בהצבעה, אך גם הוסיפו הסתייגויות).
“התמיכה שלי בתכנית המתאר”, מסבירה מרק, “נובעת מלמידה אינטנסיבית בשלושת החודשים האחרונים של פרטי התכנית, התייעצויות שלי עם מינהל הנדסה ומומחי תכנון, עם גופים ירוקים ארציים והמשרד להגנת הסביבה.
“במקביל”, הוסיפה, “ביקשתי לוודא מול מינהל ההנדסה בעירייה שמוצו כל אפשרויות הבנייה בכל רבעי העיר הקיימים לפני שעולה האפשרות לבנות במרחבים העשויים לפגוע בדיונה ובטבע סביבה. בהמשך לדיונים הצלחנו לצמצם בכ-50% את מספר יחידות הדיור בדיונה והסרת תשתיות תחבורתיות במרחב הדיונה תוך איזון מקסימלי בין צורכי העיר והתפתחותה ולבין השמירה על הטבע למען איכות חיים והדורות הבאים”.
