שמעון כצנלסון יושב בלשכתו שבקומה החמישית בבניין העירייה. על הקיר תמונה של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ז”ל, מפת אשדוד ומזכרות. נראה שהוא כבר התאקלם היטב בתפקיד ובמקום החדש.
עד לא מזמן זו הייתה הלשכה של בוריס גיטרמן. אבל בפוליטיקה כמו בפוליטיקה.
אחרי קדנציה שלמה באופוזיציה כצנלסון הגיע לבחירות האחרונות כשהוא רעב לעשייה. אמנם הוא לא ניצח ולא נבחר לראשות העיר כמו שרצה והאמין, אבל עושה רושם שהוא מבסוט מהחיים בתפקיד הסגן. בכלל, נראה שהיריבות בינו לבין יחיאל לסרי הפכה לרומן פוליטי לוהט. אפרופו השכן מעבר לקיר אבי אמסלם, שהוא ממלא מקום של לסרי, אבל זוכה בינתיים לכתף קרה מהבוס.
“אנחנו משדרים באותו כיוון”
הריאיון עם כצנלסון נערך לאחר פיזור הכנסת וההחלטה ללכת לבחירות חדשות ולפני שהוא נוסע למסיבת עיתונאים עם יו”ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן.
אתה תומך בישראל ביתנו, נכון?
“כן, אני לא מחליף חברים. כולם יודעים שאם אני הולך, אז זה עד הסוף”.
ליברמן עם כצנלסון, לנדבר וגרשוב, שבת, במתחם ביג באשדוד, בשנה שעברהלפני שנים לא רבות, עבדת צמוד לבנימין נתניהו, ניהלת את מטה העולים עבור הליכוד. יכול להיות שגם הפעם ינסו למשוך אותך אליהם?
“הם ניסו. כשעבדתי אצל נתניהו, עבדתי כאיש מקצוע. בישראל ביתנו פנו אליי בזמנו יום אחרי שנתתי תשובה חיובית לראש הממשלה, ואני אדם שעומד מאחורי המילה שלו. אם היו פונים שבוע לפני זה הייתי מוביל את מטה הבחירות של ישראל ביתנו. שתיהן מפלגות ימניות, איווט בא מהליכוד, גם אני, הגעתי לחירות בימי מנחם בגין ז”ל, אני חירותניק, בית”ריסט. ככה שאין הבדלים מהותיים בתפיסת העולם, אבל לא יכול להיות שמפלגה מובילה במדינת ישראל תיכנע לתכתיבים של מיעוט שרוצה לכפות את אורח חייו של האחרים”.
ואם נתניהו יפנה אליך?
“אני הולך עם אביגדור ליברמן, גם אם טראמפ ופוטין יפנו אליי”.
יכול להיות שתשתלב הפעם ברשימה של ישראל ביתנו לכנסת?
“ממש לא, אני לא הולך לכנסת, חד וחלק”.
ניסו לשכנע אותך?
“מה שניסו ניסו כמה פעמים, מכמה מקומות, ליברמן זה מזמן, ומכמה רשימות אחרות זה עכשיו, אבל לא ניכנס מי. אני מהנדס ואוהב עשייה, ממשיך איפה שאני נמצא”.
מי אשם במצב הפוליטי שנוצר בארץ?
“אני חושב שזה התעקשות של החרדים, ושהוא עשה מהלך נכון. אי אפשר למכור את המדינה לחרדים, זה לא רק הסעיף עצמו. זה מה שיהיה עם המדינה שלנו, הנטל צריך להתחלק שווה בשווה”.
-לסרי ונתניהו באשדוד ביום הבחירות לכנסת ה-20. צילום: שמואל דוד
בעצם זה לא היה תירוץ של ליברמן?
“אני לא חושב. הוא היה עם ביבי והיה עם חרדים, אבל אי אפשר להמשיך ככה שאנחנו כל הזמן במגננה. אני לא רוצה לדבר על שבת או על דברים אחרים, אבל לא יכול להיות שהנטל על תושבי המדינה לא יתחלק שווה בשווה”.
זה קצת מזכיר את מאבק השבת ומערכת הבחירות באשדוד, לא?
“אני לא חושב שצריך ללכת לכיוונים של אחד מול השני, אבל אני בהחלט חושב שתושבי המדינה צריכים להבין לאן המדינה הזו הולכת. או שתהיה מדינת הלכה או שנהיה מדינה חופשית ודמוקרטית בלי כפייה. גם כאן באשדוד דיברנו על זה שאנחנו בעד שילוב כל הכוחות כדי לחיות ביחד בעיר אחת, אבל בלי שיכופפו ידיים אחד לשני ובלי כפייה חרדית”.
“זה עושה לי טוב”
כצנלסון היה היריב הכי חזק של לסרי בבחירות לראשות העיר, והוא גם הצליח לזכות בהכי הרבה מושבים, כמו ש”ס: שישה. אבל איפה הוא ואיפה ש”ס?
לא שותים בירה יחד כל ערב, רק מדי פעם. כצנלסון ולסרי עושים לחיים בפסטיבל "עמים וטעמים" בשבוע שעבר. צילום מייק אדרי ולירון מולדובן
כצנלסון הפרגמטיסט החליט לאחר ההפסד הצורב בבחירות שעדיף לו להשתלב בקואליציה. הוא קיבל סגנות, וסיעתו זכתה בתיקים רבים, ובהם האחריות על חפ”א, החברה לתיירות, מינהל התפעול וכמובן ראשות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה (ועדת המשנה).
בתוך זמן קצר הפך הלכה למעשה לשותף פוליטי בכיר וקרוב ללסרי. יש מי שיאמרו שלסרי העדיף לידו את מי שנלחם נגדו וכמעט גרם לו להפסיד את הכיסא, ודווקא את שותפיו הנאמנים, החרדים, הרחיק. מי שהכי נפגע במאזן החדש שנוצר הוא אבי אמסלם, יו”ר ש”ס באשדוד וממלא מקומו של לסרי.
יחסים בין השניים הידרדרו במהירות, לסרי האשים אותו בחתירה תחתיו ואף איים להדיחו. גם יהודה אבידן, איש ש”ס, שילם את המחיר וסיים את תפקידו כמנכ”ל חפ”א, תוך כדי שכצנלסון ולסרי משלבים ידיים יחד ויוצרים סוג של חזית מאוחדת.
אתה כבר חצי שנה בתפקיד סגן ראש עיריית אשדוד. אתה מרוצה?
“אני מאוד מרוצה קודם כול על שיתוף הפעולה עם ראש העיר. אנחנו משדרים באותו כיוון, אני מבצע את המדיניות של הנהלת העיר. מאוד התקדמנו בשני הדברים העיקריים: לתת פתרונות לזוגות צעירים כדי שיישארו באשדוד ושלא תהיה הגירה שלילית; ובנוסף, הפיתוח של הפרויקטים שיהפכו את אשדוד לעיר תיירות ובירת הגסטרונומיה בישראל. בתכנית האב יש 23 בתי מלון, פיתוח מואץ של המרינה — עוד שבועיים נתחיל את האגם ובקרוב נפתח טיילת על שובר הגלים הצפוני של המרינה. אנחנו הולכים על שני בתי מלון בחוף לידו — לאחד כבר יש היתר, ולאחר יהיה בתוך חודש. אישרנו בתי מלון ליד לאונרדו ופיתוח של 330 חדרי מלון בשטח של שמעון צרפתי — פרויקט של דירות נופש ומלון. אישרנו קרוב ל-6,000 יחידות דיור קטנות של עד 80 מטר, ואנחנו הולכים להתחדשות עירונית בשלושה-ארבעה רבעים”.
קידוח קרקע במרינה במסגרת פרויקט האגם. צילום: דור גפני
אתה יו”ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.
“נכון, ואם תסתכל, תראה על המדף על כמה היתרי בנייה אני צריך לחתום (מצביע על ערימה של מסמכים). אני פה מהבוקר עד תשע בערב, ועד שאני לא בודק וחותם על כולם אני לא יוצא מפה. אנחנו מטפלים ביותר מ-800 בקשות להיתרים. זה עושה לי רק טוב, אני אוהב עבודה ועשייה. יום עבודה ממוצע שלי נמשך 12 שעות. אני אמרתי להם שאם הם עובדים עד ארבע, מבחינתי זה חצי יום. אני גם מקבל קהל כל יום ראשון משש עד שמונה-תשע”.
זה התחום שאתה משקיע בו הכי הרבה?
“לא רק. אני מחלק את זמני לשלושה מישורים: תכנון ובנייה, תיירות ומינהל התפעול, שאחראי על כל מה שקשור לאיכות חיי התושבים. אני מסייר בשכונות עם תושבים ועם מינהלות הרבעים. אנחנו עושים עכשיו ימי ניקיון מרוכזים בשכונות ומשמישים את כל המזרקות בעיר. אנחנו גם עושים תכנית לבריכות שחייה בעיר, בכל רובע תהיה בריכה. לא יכול להיות שהעיר תישאר עם שתי בריכות שחייה בבית לברון וחרצית. כבר בשנה הקרובה הבריכה הראשונה תצא לדרך, היא תהיה כנראה או במתנ”ס ט”ו או מתנ”ס ט’. בקרוב מאוד נלך גם על פתיחה של הקאנטרי, ולפחות בשלב הראשון של שתי הבריכות שיש בו. הכול יהיה בסדר”.
“אני לא פראייר של אף אחד”
כצנלסון נשאב חזק לעשייה. הוא מעורב במה שקורה בעירייה ובחברות העירוניות, עוקב מקרוב אחרי הביצועים של העובדים ויורד לשטח.
“אנחנו עובדים חזק על שני פארקים: פארק אשדוד-ים, שבו עשינו מהפכה של נגישות. קנינו קלנועית שמאפשרת למי שמתקשה בתנועה לבקר וליהנות מהפארק. אנחנו עכשיו ברכישה של רכבת לילדים שתסתובב בפארק. אנחנו גם עושים בפארק אומגה, מוסיפים הצללות, מקימים פארק של פסלים חיים כמו ‘אי הפרחים’ באוסטריה. זוגות של חתן וכלה יאהבו להגיע לשם להצטלם, זה בטוח.
“בנוסף, אנחנו מכשירים את פארק עד הלום, שאני קורא לו פארק למנגלים. זה יהיה פארק מיוחד למנגלים עם עמדות מתאימות ופינות ישיבה, ספסלים, שולחנות וכביש גישה בהשקעה של שלושה מיליון שקלים. תוך שלושה חודשים נפתח אותו. אפשר יהיה לעשות שם על האש, ימי הולדת, פיקניקים עם מוזיקה, זה רחוק ממגורים ולא יפריע לאף אחד”.
עושה רושם שיש לך המון תכניות.
“אנחנו גם מבצעים תכנון של התחדשות שוק ב’ ושוק ו’, יש לנו המון תכניות והכול במקביל. אנחנו עובדים במלוא המרץ, אני מקווה שהכול ילך בדרך שאני מוביל אותה, ואם לפני כן השיטה הייתה בטור, עכשיו היא במקביל. שינינו את צורת החשיבה. בגלל זה אנחנו הולכים בהרבה כיוונים במקביל”.
אתה לא אוהב בירוקרטיה.
“לא, אני שונא בירוקרטיה”.
דומה לאריק שרון.
“כן. לא מעניין אותי כלום, ואם אני רוצה משהו עד סוף השבוע, ככה יהיה. אצלי קודם כול מבצעים”.
וכל העובדים בסדר עם זה או שיש כאלה שקצת ניערת אותם?
“לא, לא, כולם הבינו את רוח המפקד. יש לנו צוות עובדים נהדר, והם רואים אותי בשטח כל הזמן, קשה להם קצת עם זה. אחד אמר לי שהם לא ראו אצלם סגן ראש עיר חמש שנים. אני מסתובב כל הזמן בשטח, יוצא בבוקר מוקדם, עושה סיבוב בעיר, בודק את הניקיון ושהכול מתפקד. אנשים צריכים להבין שיש פה בעל הבית בעיר הזאת. ואם יש למשל מכה של יתושים וזבובים בהוסטל שלום ברובע א’, אנשים קשישים, אז לא מעניין אותי שטח פרטי או לא. קיבלתי אישור ממנכ”ל ההוסטל, הכנסנו צוות הדברה, וכולם מרוצים. גם הקמנו קרן שיפוצים לבניינים: כל בניין יכול להגיש בקשה לעירייה בשיתוף תרבות הדיור, ומקבל הלוואה בהחזר ללא ריבית וללא הצמדה”.
לאחרונה פורסם על פינוי של דיירים קשישים מהוסטל בבני עי”ש. זה יכול לקרות גם באשדוד?
“לא. אנחנו נדאג לאנשים מבוגרים, ולא יהיה אחד שלא יהיה לו מענה. נבנה הוסטל בכל שכונה. אני חושב שזה חלק מהחינוך, צריך לדאוג למבוגרים וזקנים”.
ואיך יעבוד השיפוץ של המרכזים הישנים?
“נשקיע בשיפוץ השווקים והמרכזים יחד עם הבעלים. אני לא פראייר של אף אחד. העירייה צריכה לקבל נכסים מניבים שיחזירו את ההשקעה שלה”.
שדרוג בעזרת זכיינים: שוק ב’. צילום אורי קריספין
היחסים שלך עם ראש העיר טובים. יש ביניכם אמון מלא?
“אנחנו ביחסים מצוינים, ויש לנו אמון מלא. אני מאוד מעריך את שיתוף הפעולה בינינו. יש לו מדיניות, ואני אחד שמבצע את המדיניות וכמובן עומד על הדברים שנכונים להתפתחות העיר”.
זה רק יחסי עבודה טובים או מעבר לזה?
“אני חושב שזה יותר מיחסים מקצועיים. אני לא אגיד שאנחנו בחברות ממלאה ושאנחנו כל ערב שותים בירה, אבל היחסים טובים, אני סומך על ראש העיר ונותן לו גיבוי מלא”.
אפשר להגיד שהשבוע הצלחת בעוד משימה שלקחת על עצמך, להזיז הצידה את מנכ”ל חפ”א יהודה אבידן?
“זה לא משימה שלי ולא טיפלתי בזה. זה עניין של דירקטוריון חפ”א, ואני סומך עליהם שהם רוצים את הטוב ביותר עבור העיר אשדוד. אני גם חושב שחפ”א צריכה לשנות את המדיניות שלה ולעשות יותר. הם צריכים לשנות את הצ’יפ, ולא להיות חברה מובלת, אלא מובילה. לא לחכות שהעירייה תיתן לה משימה, אלא ליזום. הם עבדו בחצי מרץ, וזה צריך להשתנות”.
יהודה אבידן. צילום: אורי קריספין
מה למשל?
“לדוגמה לקחת פרויקט של 440 יחידות דיור להשכרה לזוגות צעירים וחד הוריות, בונה אותו ומשכירה את הדירות”.
את הפלונטר של הקאנטרי אפשר לפתור? מי אחראי לזה?
“אני בטוח שאנחנו נפתור את זה, והוא ייפתח. אני לא מחפש אשמים, אני מסתכל קדימה. איך אני אומר? אף פעם אל תסתכל אחורה, כי כשאתה עם ראש אחורה, אתה עם תחת קדימה, סליחה על הביטוי”.
את מי אתה רוצה להביא במקום אבידן, יש לך כבר מישהו?
“אין לי מושג, יהיה מכרז, אני לא מביא, יש דירקטוריון סוברני, יהיה מכרז וימצאו”.
מינוי פוליטי?
“ממש לא. מינוי מקצועי, מישהו עם מרץ שיכול להוביל את העסק ולא לשקוט על השמרים”.
אתם כאמור אחראים גם על תיק החברה לתיירות. השיט בנחל לכיש כבר אושר ועבר במועצה. זה יקרה?
“אנחנו הולכים למכרז, וזה יקרה, להערכתי, עוד חודשיים”.
כבר בקיץ הזה?
“כן”.
יהיה שיט בשבת?
“צריכה להיות לזה הצדקה כלכלית, ואם זה צריך לעבוד שבעה ימים בשבוע, יעבוד שבעה ימים בשבוע, אם תהיה הצדקה ואותו זכיין שייבחר ירצה לעבוד רק שמונה ימים בשבוע, הוא יעבוד גם שמונה. אני לא אומר לו כמה”.
שטים בנחל לכיש. צילום: תיירות אשדוד
השיט יופעל בזכיינות?
“כן. אני חסיד של הפעלה באמצעות זכיינים. לא בריא לעירייה ולגופים שלה להפעיל דברים כאלה, זה מנפח את המנגנון. אגב, אנחנו הולכים להפעיל גם את הקפיטריה ברחבת המשכן לאמנויות הבמה במבנה שסגור כבר הרבה זמן. גם זה עובר לתיירות, ובימי שישי נעשה ברחבה ירידי אמנים עם ביתנים כמו בנחלת בנימין. בעוד כמה חודשים תראה את פרויקט האורות החדש של העיר, בדומה למה שיש בצרפת. הצגות אור קוליות עם הקרנה של תאורה על בניינים בכמה מקומות בעיר, פעם בשבוע לאורך השנה. משהו ענק ויפה”.
אתה מחזיק גם בתיק התפעול. העיר נקייה?
“מבחינתי כן. אני חושב שצריך לתת יותר דגש על החלק המזרחי של העיר בגלל הרכב האוכלוסייה והעובדה שגרים שם אנשים שלא יכולים להשקיע הרבה זמן ומרץ בסביבה יותר איכותית”.
מה, החרדים מלכלכים יותר?
“אני לא חושב שזה רק חרדים, זה הרבה אוכלוסיות. חילקנו את העיר לשתי גזרות, מערבית ומזרחית, ואני נותן יותר דגש למזרחית — מבני ברית ומזרחה. זה גם עולים ואחרים, יש לך שם גם את י’, י”ג, ח’, ט’, ז’, ג’, ו’, כל השכונות האלה. הייתי עם תלמידים בט’ וניקינו יחד. ניתן יותר דגש לאותן שכונות שלא קיבלו את תשומת הלב”.
כצנלסון סבור שתושבי העיר אינם צריכים לשלם עבור חניה בכחול-לבן, “לפחות לא בשעתיים הראשונות”.
איפה הוא ואיפה כצנלסון? השכן מעבר לקיר, אבי אמסלם. צילום: פבל
מה עם כניסה לפארקים?
“אני חושב שהפארקים צריכים להיות פתוחים לכולם, ייתכן שלחלקים מפארק אשדוד-ים צריך לגבות כניסה מתושבי חוץ, אבל רובו יהיה פתוח בלי תשלום”.
כשהאומגה תתחיל לפעול, אתה מבטיח לעלות עליה?
“למה לא? כשיהיה יותר חם, תמצא אותי על אופנוע ים, זה הספורט האהוב עליי”.
איך היית מגדיר את מערכת היחסים בקואליציה? היו כל מיני חריקות.
“הקואליציה יציבה, היחסים מצוינים. אף אחד לא רוצה לעשות כפייה על האחר”.
ואפילו התחילו לבנות את הסינמה סיטי.
“אז אני אומר, אין לנו שום עניין לכפות אחד על השני, יש שיתוף פעולה, יש לנו עיר אחת וכולנו רוצים בטובתה. אמרתי כבר ב-98’ ואחזור על כך שוב: ‘בשבילי ילד חילוני וילד חרדי הם אותו דבר, וצריך לדאוג לשניהם”.
היו כבר כמה נקודות חיכוך בקואליציה ובציבור בין חילונים לחרדים, ניסיונות לבדוק את גבולות הגזרה. תוכל לשאול את השכן שלך אבי אמסלם.
“אני חושב שלא כדאי ולא צריך, וגם השכן שלי הבין את זה”.
