קברניטי אשדוד מייחלים להעברת המרינה לאחריות העירייה, אולם נראה שעוד חזון למועד, אם בכלל. בינתיים למרות העובדה שהמרינה ממשיכה להיות מוזנחת, הודיעה המתפעלת חברת “המרינה הכחולה” לבעלי הספינות העוגנות בה שהחל מינואר יעלו מחירי העגינה ב—8%.
המרינה באשדוד, בניגוד למרינות אחרות בארץ שמשגשגות, רחוקה מאוד מלהיות פנינת התיירות שעליה פינטזו פרנסי העירייה בעת הקמתה לפני כחצי יובל שנים. מצבה הפיזי עגום: הגדרות חלודות ומתפוררות, עמדות כיבוי האש חלודות וחלקן גם שבורות, חלק מהריצוף שבור ורבים מאריחי כיסוי תעלות צנרת המים והחשמל שבורים. את האריחים שהחליפו המירו בלוחות עץ שמועדים להירקב ולהתפורר בגלל תנאי הלחות.
תמורת דמי העגינה, שמגיעים לעשרות אלפי שקלים בשנה, אמורים בעלי הספינות לקבל שירותים מהמרינה, ובין היתר אמורים לעמוד לשימושם מקלחות ובתי שימוש. הם אמנם מקבלים מפתח אלקטרוני לשירותים בבניין המינהלה, שכוללים שישה תאים כשבכל אחד מקלחת ובית שימוש, אך הם לא יכולים להשתמש בהם בגלל מצבם. השירותים מלוכלכים — כולל הקירות, מוצפים במים מעופשים ומדיפים צחנה עזה.
לדברי בעלי ספינות, הם שבויים בידי היזם, שגם מפעיל את המרינה, שעושה מה שהוא רוצה. “אנחנו לא מבינים על סמך מה הם מעלים את המחירים. לא רק ששום דבר לא השתפר, ההפך, משנה לשנה הדברים מידרדרים מדחי אל דחי. לא סתם יש כאלה שעברו לעגון במרינה באשקלון, שנותנת שירותים כמו שצריך. היא נמצאת בסך הכול 20 דקות נסיעה מאשדוד, ואתה מקבל שם בשביל הכסף שלך תמורה ראויה והוגנת”, הם אומרים.
לפני כתשעה חודשים דיווח מנכ”ל העירייה אילן בן עדי בישיבת מועצה שהתקיימה ב—13.2.19, כי מנכ”ל רמ”י (רשות מקרקעי ישראל) עדיאל שמרון הבטיח לראש העיר ד”ר יחיאל לסרי בפגישה שקיימו שרמ”י תשקול בחיוב את בקשת עיריית אשדוד להעביר לאחריותה את תפעול המרינה (שהיא תנאי להפיכתה לנמל בינלאומי לכניסה לישראל וליציאה ממנה, ד”ג) ושהחלטה בנדון תתקבל בסוף הרבעון הראשון של 2019. בן עדי גם דיווח שסגן ראש
העיר שמעון כצנלסון נפגש ימים ספורים קודם לכן עם מנכ”ל “המרינה הכחולה”, וזה הבטיח לכצנלסון ש”תוך ארבעה חודשים הטרקטורים יעלו על השטח” ויחלו בעבודות הפיתוח באזור המרינה. שני המועדים המדוברים, שלא קרה בהם כלום, כבר מזמן מאחורינו.
כעת אומרים בעירייה שבעוד כחודשיים יעלו הטרקטורים לשטח ויחלו בעבודות להקמתו של האגם המלאכותי באזור המרינה. האגם צפוי להיבנות בשטח הריק שבין מעגנת היאכטות לבין בנייני המגורים, וסביבו תיבנה טיילת.
מתשובתו של ד”ר לסרי בישיבת המועצה האחרונה ב—4.9.19 לשאילתה של חבר האופוזיציה עו”ד אופיר לסרי עלה שכבר נבחר במכרז שפרסם היזם — “המרינה הכחולה”, קבלן לביצוע העבודות. עוד עלה מתשובתו כי בסוף אוגוסט ביקר באשדוד מנהל מרחב ירושלים ברמ”י אסף רפלר בלוויית צוות מקצועי ונפגש עם סגנו שמעון כצנלסון.
“נכון להיום”, כתב ראש העירייה לעו”ד לסרי, “מתקיימים עדיין דיונים בין היזם לרמ”י על מועד סיום ההתקשרות ביניהם בהתאם להסכם הבי.או.טי. שנחתם בזמנו. רמ”י בוחנת בחיוב את בקשת העירייה להעביר לידיה את המרינה ואת הנכסים הנלווים בסיום ההתקשרות עם היזם. ההליך דורש את אישור מועצת רמ”י, ואנו ממתינים למועד הדיון ונערכים להצגת עמדתנו בצורה המיטבית להבטחת ההעברה”. לדברי גורמים בעירייה, תהליך ההעברה, אם תתבצע, צפוי להימשך כשנתיים, שבמהלכן יצטרך היזם להשלים את התחייבויותיו בהתאם לתנאי החוזה להקמת המרינה, ובין השאר להשלים את בניית נכסי המעגנה בהם חדר כביסה ומטבח לשייטים ומבנים לנקודות משטרה, מכס ומד”א.
על פי תכנית המתאר הארצית החדשה למעגנות, שמקודמת ביוזמת רשות הספנות והנמלים, מתעתדת המדינה להוסיף במרינה של אשדוד, שבנויה בצורה כזו שהיא מספקת הגנה מצוינת לספינות שעוגנות בה גם בימי חורף קשים, 300 מקומות עגינה ל-550 מקומות העגינה הקיימים בה כיום.
היזם הפרטי חברת “התקופה הכחולה”, שלימים החליפה את שמה לחברת “המרינה הכחולה” (השותפים בה הן החברות אשטרום, מגור החזקות ודיור — חברת בת של בנק הפועלים), היא שזכתה ב-1993 במכרז להקמת המרינה וגם בזיכיון להפעלתה במשך 20 שנה. האם הן הסתיימו? תלוי את מי שואלים, כי לא כל גורמים הקשורים לנושא תמימי דעים לגבי התאריך שממנו מתחילים לספור.
בכל מקרה, המרינה הופעלה בפברואר 1999 לאחר ששר התחבורה דאז שאול יהלום אישר את פתיחתה והפעלתה, ואם מתבססים על כך, הרי שזיכיון ההפעלה של היזם כבר הסתיים לפני חצי שנה. בעוד שהמרינה באשדוד מופעלת על ידי יזם פרטי, שאר המרינות בישראל מופעלות על ידי הרשויות המקומיות שהן ממוקמות בתחומן, להוציא את זו שבקישון שמופעלת ע”י חנ”י — חברת נמלי ישראל שהיא חברה ממשלתית. יש להניח ששיקוליהן של המפעילות הללו הם ציבוריים ולא רק רווחיים גרידא.
יו”ר האופוזיציה במועצת העיר ד”ר אלי לחמני, שמאז כניסתו למועצה לפני שתי קדנציות העלה שוב ושוב לסדר היום את נושא המרינה, אומר: “בושה וחרפה שהעירייה מושכת רגליים בכל הקשור במרינה, ולצערי, השאירה אותה לגחמות החברה המנהלת, שעושה כבביתה בנכס ציבורי ומתייחסת לציבור המשתמשים ולציבור הרחב כקהל שבוי. הגיע הזמן שהעירייה תיקח את האחריות על המרינה ומוטב שעה קודם”.
מהנהלת המרינה לא התקבלה תגובה עד לסגירת הגיליון.