יהושע זונטג, שנפטר לפני ימים אחדים בגיל 86, היה סוג של מוסד בעירו אשדוד. זונטג נולד ב-1933 בעיר סבני, רומניה. הוא איבד רבים מבני משפחתו בשואה ובגיל 16 עלה לישראל לבדו. ב-56’ התחתן עם רות, שהלכה לעולמה לפני שש שנים, ונולדו להם שלושה ילדים, מני, יעקב ואודל, ותשעה נכדים. המשפחה השתקעה באשדוד הצעירה. יהושע, שכולם קראו לו פשוט “זונטג”, עבד בחברת החשמל. הוא היה מנהל ציוד מכני ארצי בחברה ופרש אחרי 45 שנה.
זונטג כיהן כחבר מועצת העיר והיה מעורב בעשייה ציבורית. הוא גם נמנה עם מקימי ארגון אמי”ר ועד מותו היה סגן יו”ר התאחדות עולי רומניה בישראל ויו”ר מועדון עולי רומניה באשדוד – קדימה. בשנים האחרונות התגורר בי”ב עם חברתו לחיים ברטה.
“לאחרונה הוא מאוד רזה והרגיש לא טוב. לקחנו אותו למיון ומהר מאוד אבחנו שיש לו סרטן בלבלב. תוך שבועיים וחצי הוא נפטר”, כך מספר בנו מני.
“בימים שלפני מותו”, מוסיף הבן, “הוא דאג להיפרד מכולם, קרא אליו את הנכדים, שנכנסו אחד אחד או יחד עם הבן או בת הזוג ונפרדו. זה היה מחזה קשה. הרבה קרובים, מכרים, אנשי ציבור, ראשי ערים, חברי כנסת ושגרירים הגיעו לבקר אותו בבית החולים.
“בעצם, אבא היה בטוח שהוא אף פעם לא ימות ובימיו האחרונים אמר לנו, ‘אני לא מבין איך זה קורה לי’. הוא היה כל כך נמרץ ומלא חיים עד לגילוי המחלה שזה לא הסתדר לנו שהוא הלך ועוד כל כך מהר. הוא היה דוגמה לכולנו, מנהיג, מוביל, מופת לחריצות, לימד אותנו מה זה לעזור לאנשים. רק בשבעה גיליתי באיזה היקף ובלי לעשות עניין. אם זה בתרומת מצרכי מזון ואם זה בלקחת על בסיס קבוע ילדים חולים לטיפולים בבית החולים. הוא גם דאג להרבה אנשים לפרנסה. הוא היה מוסד”.
נכדתו של זונטג, מעיין, נפרדה ממנו ברשומה שפרסמה ברשת: “סבא אהוב שלי, התמונות האלה צולמו כשטסנו יחד לרומניה, טיול שורשים. איזה כיף היה. זה סבא שלי שהוציא אותי מהגן בכל יום, אחרי הבית ספר היה אוסף אותי לארוחת צהריים, עזר לי עם שיעורי הנהיגה, שילם לי על מורים פרטיים, לא רצה שאסע כל יום באוטובוס לבסיס, אז גם עזר לי לקנות אוטו חדש. סבא שלי שהיה מסתובב עם תמונות שלי ומשוויץ בין כל החברים שלו שזו הנכדה שלו. סבא יקר שלי, כולם זוכרים אותך חזק, מרשים, תמיד בחליפות, וככה ננצור בזיכרון שלנו, מבטיחה. עברת את השואה, הקמת משפחה, עזרת לכל הקרובים אליך וגם לאלה שלא, טיילת בכל חור בעולם הזה. אתה ניצחת את החיים”.