יותר מ-200 מ”מ של גשם וברד שירדו ביומיים עשו את שלהם, ומישור החוף הדרומי, חצור פינת ניצנים, עלה על גדותיו.
באגן ההיקוות של נחל לכיש עלו האפיקים על גדותיהם. לא רק הגשמים שירדו יצרו הצפות. ריבוי המשקעים בכל אגן הניקוז נחל האלה ונחל ברקאי הציפו את הדירים התת-קרקעיים של מטוסי ה-F16 בבסיס חצור. וכך גם באזור התעשייה של גן יבנה ובגשר בכניסה למושב שתולים שנחסמה.
ואילו נחל לכיש וסביבתו הציפו את המושבים גבעתי ואמונים, כאשר מה שכנראה תרם לכך היו כאמור הרבה מאוד גשמים בפרקי זמן קצרים ותעלות ניקוז שהיו סתומות בחלקן, כך לדברי תושבים.
גם באשדוד נחל לכיש עלה על גדותיו בכמה נקודות. אך האיום הממשי היה שחלק מהעיר יטבע במים, בערך בסגנון המראות שנצפו בנהריה.
ישיבת חירום
הסערה החורפית שעברנו מרביעי אחר הצהריים לתוך סוף השבוע, אבל בעיקר החלק שמליל חמישי, סביבות 3 לפנות בוקר ועד אחר הצהריים של אותו יום, הייתה חריגה בעוצמתה. אלא שלא בטוח שהיא תישאר חריגה בנוף.
מומחים מזהירים שיותר ויותר אירועים של מזג אוויר קיצוני יהפכו לדבר שבשגרה, ומה שראינו כאן, בעיקר כמויות גדולות מאוד של משקעים בזמנים קצרים עד כדי עשרות מ”מ בכמה דקות, יהפכו למחזה שכיח.
הלילה שבין רביעי לחמישי, 9 בינואר, היה מדאיג ומחסיר פעימה עבור קברניטי אשדוד. החשש הלך והתגבר במשך השעות שבאו אחר כך.
בעלי התפקידים נקראו בבהילות. בסביבות 5 החלה ישיבת החירום. המסר המרכזי היה שאם מערכת הגשמים תימשך, לא רק באשדוד, אלא בעיקר בשפלה, הרי שמפלס המים בנחל לכיש יעבור את הנקודה הקריטית עד למצב אפשרי של פינוי תושבים מבתיהם.
רקע: כמחצית משכונות העיר אשדוד מתנקזות לנחל לכיש. במילים פשוטות, כשיורד גשם ברובע ח’, והמים מתחילים להיאסף על הכבישים, הם זורמים לתוך פתחי הניקוז ומשם ממשיכים בתעלות תת-קרקעיות ונשפכים לנחל.
אחד הנקזים הכי חשובים הוא הנקז המזרחי, פתחה של תעלת ניקוז באפיק הנחל ליד הפרדסים של עד הלום. המפלס בנחל היה כה גבוה בחמישי בבוקר עד שהניקוז התהפך: במקום שמים מהכבישים יזרמו לנחל, מים החלו לזרום מהנחל אל הכבישים. חוק כלים שלובים.
בשעה 8 וחצי בבוקר של חמישי, 9 בחודש, רום המים בנחל השוצף הגיע לשיאו. גם הספיקה שלו. אין נתון רשמי, אבל לפי גורם המעורה בנושא היא עברה את ה-250 קוב בשנייה. אולי גם התקרבה ל-300.
לשם השוואה, בחורף המאוד גשום של 1992/1 השיטפון בנחל לכיש הגיע לעוצמה של כ-234 קוב בשנייה. ובאותו זמן — וצריך לזכור שמערכות הניקוז היו פחות מתקדמות — נוצרו הצפות קשות ברובע ו’ למשל, כאלה שהביאו להתערבות של חיל הים שנכנס לחלץ ילדים עם סירות.
לא היינו רחוקים מהמצב הזה גם הפעם. באותה ישיבה דחופה החלו להיערך לאפשרות הזאת ברצינות תהומית. “אם היה יורד עוד כמה דקות של גשם חזק באזור קריית גת והשפלה, כנראה שהיינו מגיעים למצב של להתחיל לסגור שכונות ולפנות דיירים ואולי גם תלמידים מגנים ובתי ספר”, אמר בכיר בעירייה.
בשדרות ירושלים בקטע שבין רובע ו’ לרובע ח’, אחת מנקודות החולשה של אשדוד מבחינת הניקוז, מי הנחל הגיעו לגובה של כ-60 ס”מ לתוך הכביש.
תכנית האב של הניקוז באשדוד תידרש לעריכה מחודשת בעקבות המאורעות ולנוכח ההערכות שתופעות קיצוניות יתגברו ויחריפו. הדבר ישפיע על בניית בניינים, סלילת דרכים, פיתוח והקמת מוסדות ציבור.
הפעם אין נפגעים
שיאי המשקעים הארציים בסערה האחרונה נרשמו באזורנו. בקיבוץ ניצנים ירדו 207 מ”מ, כאשר 122 מתוכם ירדו מרביעי אחר הצהריים ועד חמישי בבוקר. באזור המושבים גבעתי, אמונים ושתולים בשטח המועצה האזורית באר טוביה נמדדו 203 מ”מ בסערה ובמרכז אשדוד — 160.
באזור גן יבנה ובסיס חצור עלו המים על גדותיהם. בחצור כבר בשעה 5:30 בבוקר לערך שטפו כ-50 אלף קוב לכיוון דרום הבסיס בשל הגשמים והשיטפון בנחל הסמוך. שמונה מטוסי קרב ניזוקו כשהמים הגיעו עד צווארם.
הדבר הותר לפרסום רק כעבור כמה ימים וגרר ביקורת ציבורית על חיל האוויר גם בנוגע לאירוע עצמו וגם להסתרתו. זו אינה הפעם הראשונה שהבסיס נחשף לבעיות ניקוז בחורף.
לפי נתונים שמופיעים באתר של רשות הניקוז שורק-לכיש, ישנה תכנית לטיפול בניקוז בדיוק באותו אזור, אך היא לא תוקצבה ולא יצאה לפועל עדיין.
במהלך הבוקר והצהריים של יום חמישי התפתחה דרמה גם במושבים אמונים וגבעתי. המים והבוץ חדרו לכמה בתי מגורים והגיעו לגובה רב, הרסו מה שנקרה בדרכם, ריהוט ומכשירי חשמל, והסבו נזקים כבדים עד כדי כך שיש תושבים שלא יכלו לחזור לבתיהם.
בבית הספר רגבים שבאמונים חולצו עשרות תלמידים ומורות בעזרת טרקטורים, סירות וכוחות פיקוד העורף, המשטרה, כבאות והצלה, עובדי ומתנדבי המועצה האזורית ואחרים.
כל הנחלים
השיטפון בנחל לכיש הביא עמו כמויות אדירות של סחף. הבוץ צבע את הים מול חופי אשדוד עד למרינה בערך. עם שוך הסערה אפשר היה להיווכח בכמויות האדירות של צמחייה, ענפים וגזעים והרבה מאוד לכלוך שהביא עמו השיטפון בנחל אל הים ואל החופים: מכלי פלסטיק, יריעות ניילון, צינורות השקיה, צמיגים, שברי קלקר, בקבוקים, וזו כמובן רק רשימה חלקית.
גם מתחת לגשר עד הלום הותיר אחריו השיטפון הרבה לכלוך, שחלקו נותר לרגלי הגשר, זכר לגובה של המים בשיא הזרימה.
