מועצת מקרקעי ישראל בראשות היו"ר, שר האוצר, משה כחלון החליטה לתקן עוול היסטורי ולהסדיר את מצבם של בעלי בתים שהוקצו בראשית המדינה לעולים חדשים ביישובי עולים באזורי פיתוח.
מדובר בדיירים אשר שוכנו עם קום המדינה ע"י חברות משכנות (עמידר, עמיגור, פרזות) בישובים המדוברים ורכשו זכויות במבנים אך לא בשטח הסמוך להן.
זאת, משום שבמרבית המקרים, בעת הקצאת הדירות המקוריות לא הייתה כלל תכנית תקפה אשר הייתה רלבנטית לשטח.
לאחר שהושלמו ההליכים התכנוניים ונעשתה חלוקה למגרשים נוצר, פעמים רבות, מצב בו הדירה עומדת על מגרש אחד אשר לרוב נרשם על שם בעל הזכויות בדירה, ובסמוך לו נמצא מגרש פנוי. מגרש זה, הגם שלא הוקצה הוחזק בפועל על ידי בעל המגרש המקורי במשך שנים ארוכות.
במקרים רבים, מגרשים אלו שלמעשה לא היו תחת אחריותו של איש הפכו מוזנחים מאוד ושימשו כמחסנים במקרה הטוב וכמגרשי גרוטאות במקרה הפחות טוב.
החל מסוף שנות השמונים ועד לשנת 2000 התקבלו מספר החלטות של מועצת מקרקעי ישראל לדורותיהן שאפשרו לבעלי הזכויות בדירות באזורים מסוימים – יישובי עולים ואזורי פריפריה – לרכוש את זכויות גם במגרש הפנוי הסמוך.
בפועל, בגלל הגדרות בעייתיות נוצר מצב בו בשכונה או ברחוב אחד חלק מהדיירים זכו למגרש נוסף וחלק לא, ונוכח סירוב הרשות להקצות את המגרש הנוסף, התנהלו ומתנהלות התדיינויות משפטיות במספר רב של תיקים.
נוכח מאפייני האוכלוסייה הרלוונטית והנסיבות המיוחדות לרבות טענות שהועלו מטעם דיירים כי לא היו מודעים לכך שהמגרש הפנוי אינו חלק משטח החכירה וכי הלה שימש בפועל במשך כל השנים חלק בלתי נפרד מחצר ביתם, טענות שאף התקבלו בחלק מפסקי הדין, מוצע לאפשר רכישת הזכויות במגרש הנוסף, לפרק זמן מוגבל, בהתאם לכללים המפורטים בהחלטה זו.
שר האוצר, יו"ר מועצת מקרקעי ישראל, משה כחלון אמר : "לאחר עשרות שנים של קיפוח והתעלמות מהמצוקה של האוכלוסיות הללו, הגיע הזמן שממשלת ישראל תסתכל גם אליהם. הם שווים לא פחות מאוכלוסיות אחרות שקיבלו קרקעות בפטור ממכרז מאז קום המדינה. אני רואה בזה לא פחות מתיקון עוול וצדק חברתי".
