החלטת הממשלה שהתקבלה במהלך הלילה, להחיל סגר על אזורים בעלי שיעורי הדבקה גבוהים, נכנסה הבוקר (חמישי) לתוקפה. משמעות ההחלטה בעיר אשדוד היא סגירה של שלושת הרבעים ג', ח' וז'. מבין חולי הקורונה בעיר, מרביתם מתגוררים בשלושת שכונות אלו, בפער משמעותי לעומת שאר השכונות בעיר.
מחסום משטרתי בכניסה לרובע ח. צילום: אסף ליבוביץ
הכניסות והיציאות לרבעים נסגרו במחוסמים משטרתיים, המנוהלים על ידי כוחות המשטרה. כאשר רק לתושבי המקום מותר להיכנס, ושאר הכניסות והיציאות מאושרות במקרים חריגים בלבד. כמו כן, לפי החלטת הממשלה, גם הפעילות בתוך האזור נתונה תחת מגבלות. ההגבלה על אותם אזורים תכול למשך 7 ימים, החל מהיום חמישי, ה-2.7 בשעה 8:00 בבוקר ועד יום חמישי ה-9.7 בשעה 8:00 בבוקר
ברחובות השכונות הסגורות התחושות מעורבות. רבעים ג' וח' הם אזורים עם אוכלוסייה מעורבת -חרדים וחילונים הגרים בקרבה זה לזה. לעומת רובע ז' המתייחד באוכלוסייה חרדית בלבד. בעוד אלו המשתייכים למגזר החילוני מרגישים כי הם משלמים על חוסר תשומת הלב של האחרים, רבים מהחרדים בעיר מרגישים פגועים וכי נעשה להם עוול – המדינה מבודדת אותם בעוד היא מאפשרת המשך חיים רגילים במקומות אחרים. מנגד, על אף הגבלות התנועה בתוך הרובע, נראה שהתנועה בתוך האזור המוגבל כמעט כהרגלה, והתושבים הולכים ושבים מענייני היום יום שלהם.
הפארק ריק מילדים, רובע ז. צילום: אסף ליבוביץ
מנחם תושב רובע ז' מספר: "הסגר הזה הוא שטויות פשוט, הם אל עושים בזה כלום. רק סוגרים את כל החולים באזור אחד, הם לא מוציאים חולים לא מטפלים, זה הכל שקר". פיזור כוחות משטרתיים ברחוב החרדי במחסומים מחוץ לרבעים ובתוכם גם תורמת לתחושת המתח העולה. השוטרים שומרים על מרחק מהתושבים ועל הסדר ברחוב, אך תחושת הזרות של הציבור החרדי מכך רק עולה.
אברהם פישר, צעיר שנות ה-20 לחייו שגם מתגורר ברובע מרחיק ללכת בדעתו על המצב: "כל הקורונה זה בעצם רוצים להשליט סדר עולמי חדש" הוא טוען "אנחנו רואים שאין מונשמים ואין הרוגים, הרבה מומחים בתחום אומרים את זה. רואים שהכל שקר. אנחנו רואים שמה שהיה שבוע שעבר בתל אביב, 'מצעד התועבה' עם מעל 3,000 משתתפים אבל בית כנסת זה לא בסדר, רואים שזאת מלחמה נגד הדת. כל המלחמה הזאת היא מלחמה רוחנית נגד אלוקים".
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
מתנאל ראשד בן 21, מעוניין גם הוא לשתף בדעתו, חשוב לו להראות שמרבית האוכלוסייה הגרה ברובע מקבלת את המצב ושומרת על ההנחיות בשלום: "אני גר פה ברבוע מאז שנולדתי. אני יכול להגיד שאנחנו ברוך השם מנהלים את החיים כרגיל ובמצב טוב. אנחנו שומרים על כל הכלכלים. אתה יודע יש כאלה שמורידים פה ושם, אבל זה משהו שקורה גם אצל החילונים. לא דווקא אצלנו. להגיד שהסגר יהיה דווקא באזורים החרדים נראה לי טיפה מפוקפק. אם שואלים אותי אני חושב שצריך להיות סגר בכל הארץ כמו שהיה. נכון שזה היה לגמרי קיצוני ודי קשה, אבל אני חושב שזה היה מהלך משמעותי שהוריד את כמות החולים,
"זה נכון שהכלכלה נפגעה, אבל אני חושב שבאמת צריך להוציא את החיוניים לעבוד ולא את כולם, כמו שהיה בתקופת הסגר הארצי" הוא מוסיף לגבי ההשפעות הכלכליות של ההגבלות. "כולנו יודעים שגם אז, עדין יצאו הרבה אנשים לרחוב בלי קשר לחיוני או לא, גם אצל החילונים וגם אצלנו. לכן אני חושב שצריך באמת להקפיד שרק החיוניים יצאו, אלו שחשובים לכלכלה, ולא לסתם דברים. מבחינת הסגר אני חושב שמדובר בהחלטה טובה בסך הכל, אבל צריך שזה יהיה לא רק אצלנו אלא אצל כולם. זה מוציא אותנו כאילו אתם השכבה הנגועה, וזה לא מכבד ולא מתאים. אני חושב שאנחנו בסך הכל כולנו יהודים, עם אחד, לא משנה מה המגזר שלך, כולנו צריכים לשמור על הבריאות שלנו ולהיות עם מאוחד."
בית ספר חרדי ברובע ח, -נסגר בתרם סיום שנת הלימודים. צילום: אסף ליבוביץ
רבקה, תושבת רובע ז' בשנות ה-60 לחייה, גם חושבת שההחלטה לסגור את הרובע דווקא אינה מנותקת כל כך: זה מאוד קשה שאנשים לא שומרים, לא ממושמעים ועושים מה שבא להם ועל זה אנחנו משלמים עכשיו בגדול. אלה שחפים משפע חולים מסכנים, ואלו שמפיצים רוקדים על כולם. הם מזלזלים וזה גרוע מאוד. אני שמחה שעכשיו עשו קנסות, כל הכבוד". לגבי מצבה שלה מוסיפה רבקה "אני אם חד הורית, עובדת בשתי עבודות, הילדים שלי גדולים אבל הם משתגעים בבית, קשה להם. אחת חזרה קצת לעבודה. לגבי הפרנסה- יש למעלה מישהו שמפרנס לא אף אחד אחר, הוא דואג לא אנחנו".
