יותר מארבעה חודשים לאחר התפרצות מגפת הקורונה ושבוע אחרי סגר סלקטיבי באשדוד ד”ר יחיאל לסרי עמוק בתוך האירוע, אבל גם יש כבר איזשהי פרספקטיבה.
ראש עיריית אשדוד התמודד עם גל ראשון רגוע יחסית. אבל מתחילת, ובעיקר מאמצע חודש יוני, הדברים תפסו כיוון אחר. מספר התושבים הנדבקים החל לעלות במהירות ונראה היה שאנו על סף איבוד שליטה.
"הם לא אשמים"
הראיון עם לסרי נערך ביום רביעי בצהריים, כשעדיין לא ברור מה תחליט הממשלה בערב בנוגע לסגר שהוטל לפני שבוע על שלושת הרבעים – ג’, ז’ ו-ח’. בכלל, עושה רושם, שמרכיב האי ידיעה הוא אלמנט מרכזי בסיפור של הקורונה. אולי זוהי אחת הבעיות העיקריות – שהרבה דברים מעורפלים ואינם ברורים כלל.
מה שכן ידוע הוא שמניין הנדבקים המאומתים באשדוד הגיע ברביעי לכ-1,200 וכשני שליש מתוכם מוגדרים חולים פעילים. לאחר שמחלקת קורונה בבית החולים אסותא אשדוד עמדה שוממה במשך כחודשיים בימים האחרונים היא התמלאה במהירות.
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
בלילה שבין שני לשלישי הלך לעולמו קשיש בן 92 תושב רובע י”ג שנדבק בנגיף וסבל ממחלות רקע. זהו החולה השני שמת באשדוד. הראשון היה רוברט ריזו בן 72 בסוף חודש מרץ.
אבל גם מספר החולים הקשים עולה. נכון לרביעי יש שבעה כאלה באסותא ועוד חמישה במצב בינוני וחמישה קל. בניסיון לקטוע את שרשרות ההדבקה באשדוד כבר עתה יותר מ-100 תושבים שנדבקו פונו למלוניות מחוץ לעיר. זה לא מספיק ויש מאמץ להגדיל את שיעור המפונים בצורה משמעותית.
ד״ר יחיאל לסרי בטקס הנחת אבן פינה לאגם במרינה אשדוד. צילום: פבל
אתה כבר יודע אם יאריכו את הסגר, או מה בדיוק?
לסרי: “עדיין לא. במהלך הלילה חייבת להתקבל החלטה לכאן או לכאן כי תוקפו של הסגר שהוטל בשבוע שעבר פוקעת מחר בבוקר. התנגדתי לסגר הזה ואמשיך להאבק כדי שלא יאריכו אותו כפי שהתנגדתי לו מלכתחילה. להערכתי הסגר הזה היה מיותר, אבל עמדתי לא התקבלה. ובדיעבד הנתונים שלנו מראים ירידה בהתגברות ההדבקה השבוע ובלימה קלה, כפי שצפינו”.
סגר באשדוד. צילום: אליהו הרשקוביץ
הסגר הזה הועיל במשהו?
“את התועלת שלו, אם בכלל, נראה בשבוע הבא. מה שאנחנו רואים כרגע זה את ההגבלות שהוטלו על אותן שכונות בשבוע שלפני הסגר – סגירת מוסדות החינוך ואיסור על התקהלויות”.
יש אפשרות שהסגר יורחב לעוד חלקים בעיר?
“אני לא חושב. הנתונים מהיום מראים תוספת של 66 חולים חדשים, אבל הם מפוזרים בכל העיר ופחות מרוכזים בשכונות ספציפיות. כשאנחנו מגיעים לשלושה חולים לאלף נפש זה הגבול שמתחיל להדאיג אותנו”.
"המדינה העבירה את האחריות לאזרח"
במבט לאחור, אתה יודע לשים את האצבע מה קרה באשדוד, שבחודשים הראשונים של המשבר הייתה יציבה, פתאום הגיעה להשתוללות כזאת של הדבקות?
“אני חושב שזה מה שקרה בכל המדינה. ההקלות היו מהירות מידי, פתיחת מערכת החינוך והאולמות יצרו תחושה שהכל מאחורינו. אנשים לא הקפידו”.
טור ארוך של מכוניות בתור לבדיקת קורונה, חוף לידו. צילום: יורם שובל
איפה היו ההתפרצויות העיקריות באשדוד?
“המקום המרכזי שהביא להתפרצות בשלושת הרבעים הוא מערכת החינוך החרדית ומשם ההדבקה בקהילה הייתה מהירה. שם התחילה ההתפרצות הגדולה שהובילה להגבלות שהובילה המדינה. בשאר חלקי העיר הסיבה המרכזית היא חוסר משמעת. כמעט שלא ראינו אנשים שעוטים מסכות במרחב העירוני למרות התחנונים שלי, למרות חלוקת מסכות, למרות הסברה ואכיפה. במיוחד תרמו להדבקה אירועים המוניים, חתונות ואירועים אחרים, שהיו בהם הרבה יותר מ-250 איש, כפי שהירשו באותו זמן. הייתי בכמה אירועים כאלה, הרוב היו בלי מסכות, רקדו, התחבקו, התנשקו”.
וכשבאו אליך להגיד שלום?
“הגשתי את המרפק שלי. המרפק שלי עבד קשה בחודשים האחרונים. בלי נשיקות, בלי חיבוקים ובלי לחיצות ידיים”.
זר שיגיע לאשדוד ויסתובב בעיר יחשוב שיש פה שתי ערים. באחת, בחלק המזרחי, שרוב אוכלוסייתו חרדית, יש מחסומים, חנויות סגורות. באחרת הולכים לים ופחות או יותר כרגיל. תהיה לזה השפעה על מרקם היחסים באשדוד?
“זו תחושת אפליה קשה מאוד, תחושה של קיפוח. אני מצר על כך שהמדינה לא שמעה בקולי. אנחנו עושים מאמץ כביר להסביר לתושבים שלנו באותם רבעים שהם שווים בעינינו ללא כחל וסרק. הם לא אשמים. הם לא אשמים שיש להם מוסדות חינוך צפופים ודחוסים, הם סובלים מקיפוח לאורך שנים במשאבים ותקציבים. זו קריאת השכמה לכל העיר. הגענו להישג בלתי רגיל של קואליציה מקיר לקיר עם חילונים וחרדים. המשבר של הקורונה פוגע בחוסן הזה. דאגתי שיפיצו ב-8,000 בתי אב ב-ג’, ז’ ו-ח’, חוברת עם פניה אישית שלי בניסיון לעצור את אובדן האמון של התושבים בהנהגה הארצית והעירונית”.
שכונת מגורים באשדוד בזמן הסגר. צילום: אליהו הרשקוביץ
כשמסתובבים באותם רבעים, גם לפני הטלת הסגר, אפשר היה להתרשם שהמשמעת שם דווקא גבוהה יותר מבהרבה אזורים אחרים בעיר.
“אני מסכים איתך, לכן עוד יותר הלב כואב. אתה לא רואה שם בן אדם בלי מסכה. בשבוע שעבר פגשתי את ועדי הרבנים החרדים וכולם התגייסו. כך למשל את נושא המלוניות. הפינוי מסייע בהשטחת העקומה. אתה צריך לשכנע את האיש ואת המשפחה, לקבל את אישור קופת החולים ופיקוד העורף. בזכות זה שיש לנו בצוותים נציגים של הקהילות והחסידויות אנחנו מצליחים יותר לשכנע”.
באמצע יוני הנתונים הראו ש-90% מהחולים הפעילים ו-53% מהנדבקים בכלל, היו תושבי שכונות חרדיות. זה עדיין כך?
“כיום כ-70% מהפעילים ו-63% מהמאומתים באופן מצטבר הם תושבי הרבעים במזרח העיר – ג’, ו’, ז’, ח’ ו-ט’”.
בית הספר שילה באשדוד. צילום: דור גפני
היו כמה אירועי קיצון בעיר, כמו הכמות המטורפת של נדבקים בבית הספר הממלכתי דתי שילה. מה גרם לכך?
“אין לנו מידע מדויק. היו בעיר מסיבות סיום, היו ימי הולדת, חתונות והתקהלויות בנסיבות נוספות. באשדוד זה כנראה קרה יותר ולצערי אנחנו בצמרת. מה שקובע בסופו של דבר זה ההתנהגות האישית. המדינה העבירה את האחריות ממנה לאזרח. למה? כדי לא לפגוע עוד יותר בכלכלה. המסר החשוב פה הוא אחריות אישית, חברים”.
בין קורונה לארנונה
עיריית אשדוד נחשבת לרשות איתנה מבחינה כלכלית. איך המשבר משפיע על הקופה?
“השתתפתי השבוע בדיון של ועדת הכספים בכנסת ונדרשתי לנושא. בעקבות משבר בקורונה עיריית אשדוד עלולה להיקלע לגירעון של בין 40 ל-80 מיליון שקל כבר בשנה הנוכחית. בטווח היותר רחוק וזה תלוי במשך של המשבר, אנחנו עלולים להגיע לגירעון של 200 מיליון שקל”.
וזה נובע בעיקר מירידה בגביית ארנונה?
“גם. בתור עיר גדולה ואיתנה אנחנו משתתפים בשיפוי על פטור מארנונה לעסקים בגובה של 10 מיליון שקלים. בנוסף נקטנו בפעולות אקטיביות שנאמדות ב-15 מיליון שקל. יש ירידה של 7% בהכנסות מארנונה למגורים ולעסקים. אני מקווה שהמדינה תבנה תכנית שתסייע לנו ולרשויות מקומיות אחרות. בכוונתי להציג תכנית סיוע בארנונה לתושבים שהפרנסה שלהם נפגעה כתוצאה מהקורונה, עם הנחות של עד 70%”.
ואיפה תקצצו כדי לקזז?
“אנחנו ממשיכים להדק את החגורה ואופטימיים לגבי השיפוי מהמדינה. אנחנו עושים כל מאמץ שלא לפגוע בשירותים החיוניים לתושבים. כשנגיע לשם, נעשה את המירב כדי שהפגיעה באיכות החיים בעיר תהיה מינימלית”.
כמה מהעסקים בעיר לדעתך לא ישרדו את הקורונה? ראינו השבוע את הסגירה והצמצום הדרסטי באולמות, מסעדות, ברים, מועדונים עוד ורבים אחרים שלא התאוששו מהגל הראשון.
“אני לא יודע להגיד במספרים. מדיווחים שאני מקבל הולכת להיות קטסטרופה. מדובר בעשרות עד מאות עסקים שלא יחזיקו מעמד ואולי יגיעו עד לסגירה. צריך לומר את האמת, זה אחד המשברים הקשים ביותר שחווה המדינה.
“אני חושב שמה שהציעה המדינה לבעלי העסקים עד עכשיו זה לא מספק. אני מחכה לתכנית החדשה בקוצר רוח. אנשים שאיבדו את פרנסתם ושהעסק שלהם נסגר צריכים לקבל שיפוי מלא. הרי גם מה שהציעו בתכנית הקודמת לא הגיע לבעלי העסקים, זו שערורייה שהממשלה לא השכילה להתמודד איתה. מדוע כל החסמים האלה? לעומת ארה” שהעבירה לאנשים כסף עם מינימום של בירוקרטיה”.
נתניהו וגנץ. צילום: אמיל סלמן
איזה ציון היית נותן לממשלה בהתמודדות עם המשבר?
“ראש הממשלה והשרים נמצאים במבוכה. אני מחכה בכיליון רוח”.
איפה טעיתי
כראש עיר וכאיש רפואה, איך אתה רואה את ההתנהלות של המדינה במשבר מתחילתו?
“אני חושב שבגל הראשון מגיע למדינה ולמשרד הבריאות ‘טוב מאוד’, אפילו ‘מצוין’. במעבר להקלות ובגל השני הציון הוא ‘נכשל’. אין ספק. ואנחנו חווים את זה באשדוד עם למעלה מ-1,100 מאומתים וכ-800 חולים פעילים, חולים קשים ומונשמים שמספרם עולה.
“נכשלנו. צריך לומר את האמת. לא המתנו את אותם שבועיים במעבר משלב לשלב וזו התוצאה. לא בנינו מערכת אפקטיבית לקטיעת שרשרת ההדבקה. לא יכול להיות שבן אדם הולך ונבדק ומקבל את התוצאה אחרי ארבעה-חמישה ימים. לא יכול להיות שחקירה אפידמיולוגית אורכת ארבעה-חמישה ימים. בזמן הזה עוד אנשים נדבקים”.
יש משהו שלגביו אתה יכול לומר ‘טעיתי, יכולתי לפעול אחרת’?
“אנחנו לא מושלמים. אנחנו עושים כל מאמץ בכל גזרה. לא חסכנו מאמצים בהסברה. בנינו תכניות סיוע בלתי רגילה שבה הגענו ל-25 אלף תושבים, קשישים, עריריים ואחרים. בנינו תכנית טובה לעסקים. קיבלנו ציון גבוה של 86 בשביעות רצון של התושבים. להגיד במה תרמנו לעלייה בשיעורי התחלואה במעבר מהגל הראשון לשני, לצערי אני לא יודע להצביע על משהו ספציפי, פרט לזה שלא הצלחנו להעביר לתושבים את חומרת המצב ואת החשיבות בדבר ההקפדה על מסכות וריחוק חברתי”.
לסרי בישיבת מועצת העיר. צילום: עיריית אשדוד
אולי זאת אחת הבעיות, שלא יודעים להגיד מהן נקודות החולשה, לא יודעים להצביע איפה הבעיות, אז ודאי שכך לא ניתן לפתור אותן.
“נכון. העובדה שלא יודעים לקטוע את שרשת ההדבקה מוקדם, היא בעוכרינו. אתמול הייתה לנו ישיבה של ראשי מטה הפעולה למשבר הקורונה בעיר וחשבנו מה אנחנו יכולים לעשות עוד. כולם היו חסרי אונים. כולם אמרו, ‘מה לא עשינו? עשינו הכל ובכל זאת המספרים ממשיכים לעלות. זה מתסכל מאוד”.
