רובע י"א: מלחמת דת ברחוב הר פארן

ברובע י”א באשדוד הגישו בשבוע שעבר עתירה נגד הקצאת קרקע לבית כנסת וכולל חרדי בשכונה שלהם, שלדבריהם היא בעלת אופי חילוני מובהק. העותרים הם אמיר אבני, משה שטיינמיץ, שולמית מגיאר, רוז’ה בן זמרה ואילן מגיאר.
בעתירה שהוגשה לבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע נגד עיריית אשדוד ונגד עמותת “קרן עולמית ללימוד והפצת המשנה סוד שרפי קודש” מבקשים הפונים לבטל את הקצאת הקרקע לעמותה.
לטענת העותרים, הליך ההקצאה היה לקוי, מכיוון שלכאורה לא התגבש רוב שתמך בה בוועדה הרלוונטית בעירייה.
בעתירה נכתב שרחוב הר פארן הוא רחוב צר מידות ללא מוצא הסובל ממצוקת חניה קשה. השטח המיועד למבנה הציבור הועתק ממקומו כ-100 מטר עקב גילוי ממצאים ארכיאולוגיים במגרש ריק.
לדבריהם, השכונה שלהם היא שכונת וילות יוקרתית וחילונית עד מסורתית במהותה, הקרובה לחוף הים. יתרה מזאת, הרחוב שלהם מתואר כך: “דיירי רחוב פארן נהנים מאורח חיים חילוני, הכולל ברביקיו בשבת, בריכה והליכה לים בלבוש חוף. סביבה זו אינה תואמת אוכלוסייה חרדית”.
אך הם אינם מסתפקים בכך ומציינים: ”אין בנמצא ברחוב פארן אף לא מתפלל פוטנציאלי אחד לבית הכנסת-מדרש המבוקש לקום. בניית בית כנסת ברחוב כל כך חילוני, לא רק שאין בו כל צורך, אלא יש בו התגרות ופגיעה מכוונת. פעולה שיש בה לפגוע ולהכעיס”.

רח' פארן, רובע י"א, אשדוד. צילום: אורי קריספין

בעתירה נאמר עוד: “בית כנסת צריך להוות מבנה ציבור שישתלב בשכונה, לטובת כלל תושביה. במקרה דנן בית הכנסת לא ישרת את תושבי השכונה, כי אם אוכלוסייה חרדית שאינה תושבת רובע י”א. הקצאת מקרקעין לצורכי בית כנסת וכולל לציבור חרדי בשכונה חילונית מובהקת מהווה פגיעה אנושה בזכות לחופש דת”.
העותרים טוענים שבמהלך דיון במועצת העיר ראש העירייה ד”ר יחיאל לסרי “משך זמן” במטרה לגבש רוב להקצאת הקרקע לעמותה, שמלמדת לדבריהם, על “שיקולים זרים או ניגוד עניינים או תרגיל פוליטי”.
העתירה “מנתחת” את המבנה הדמוגרפי של אשדוד בצורה הבאה: העיר מחולקת ל-17 רבעים, והתושבים מתחלקים לפי כמה מרכיבים, בהם רמת הכנסה, אופי הבנייה ורמת הדתיות, ועוד נכתב בה: “הרבעים המערביים הקרובים לים – היוקרתיים והאיכותיים בעיר”.
עוד נכתב כי ריכוז האוכלוסייה החרדית בכמה מוקדים הוכח כמונע חיכוכים ו”בזכות ההפרדה של האוכלוסייה החרדית אין אנו עדים לחיכוכים בינה לבין האוכלוסייה החילונית”.
מעיריית אשדוד נמסר בתגובה: “בלשכה המשפטית התקבל רק זימון לבית המשפט, ממנו נלמד על העתירה. העתירה עצמה טרם התקבלה בעירייה”.
מהעמותה לא התקבלה תגובה עד סגירת הגיליון.