בני זוג מאשדוד היו נשואים באושר במשך שנים לא מבוטלות, ואף הביאו לעולם ילדים משותפים. על פי כתב התביעה בשנה וחצי האחרונות הרגיש הבעל ביחס קר מצד האישה, כך למשל היא הפסיקה לכנותו בשמות חיבה, צעקה וזלזלה עליו ואף נעלה את החדר וציוותה עליו לישון בסלון. האיש ההמום, שרצה לשמור על שלום בית, קיווה כי מדובר באירוע נקודתי, וכי החיים ישובו למסלולם, ועל כן גם הסכים לבקשתה של האישה ועזב את בית המגורים – בבחינת הפרדת כוחות – ועבר להתגורר בדירה אחרת עד שהאישה תתרצה והצדדים יחזרו לשלום בית.
לפני מספר שבועות, גילה הבעל כי אשתו ניצלה את התקופה שהחליטו על הפרדת כוחות, והחלה לנהל קשר רומנטי סוער עם גבר זר, בחדר המיטות המשותף שלהם. הבעל שהיה המום ופגוע, הבין כי חיי הנישואין הסתיימו, ומעבר להסדרת הנושאים השגרתיים שיש להסדיר בעת פרידה, הוא פנה לעו"ד שחף, אשר קיבל על עצמו לייצג אותו, וביקש ממנו להגיש תביעה לבית הדין הרבני בדרישה לקבל פיצוי על הבגידה והכאב הגדול שנגרם לבעל בעקבות פירוק התא המשפחתי.
וכך, בתביעה נדירה, פנה עוה"ד גיל שחף – הבעלים של "שחף ושות' – חברת עורכי דין", לבית הדין הרבני וטען כי האישה הפרה הוראת חוק ועל פי פקודת הנזיקין יש לפצות את הבעל בגין הפרת הוראה זו. כאשר היה צורך להבהיר איזו הוראת חוק הופרה בדיוק – הוסבר בתביעה – כי ההוראה לקוחה לא מספר החוקים אלא ממורשת ישראל, ולמעשה מתוך עשרת הדיברות: "לא תנאף".
עוה"ד גיל שחף מסר בתגובה: "אין באפשרותי להתייחס לכל הפרטים, אולם אני מצפה מבית הדין הרבני לקבל את מלוא התביעה ולהכיר בקונסטלציה המשפטית המיוחדת וחסרת התקדים שבנתה במקרה הזה".
