תושבי אשדוד צריכים להיות מודאגים מאוד גם מתכנוניה של העירייה וגם מידם הארוכה של יזמי הנדל"ן, שחייהם ורווחתם של תושבי העיר אינם בראש מענייניהם.
נבחרי העיר מתכננים לעשורים הבאים – כפי הנראה בתחילת 2021 – קטסטרופה עירונית ודאית שמשמעותה חיים אורבניים צפופים ודחוסים בשל הכפלה אפשרית במספר תושביה. למרות שעל פי תוכנית המתאר החדשה שאשדוד מקדמת תהיה אשדוד בת כ-350 אלף תושבים, בפועל ועל פי רמת תוכניות הבנייה שלה הצצות להן כפטריות אחרי הגשם, צפויה העיר לגדול לכדי חצי מיליון תושבים. השאלה מתבקשת היא: מי באמת צריך את זה? האם רמת השירותים העירוניים שיקבלו התושבים עם גדילתה – בתחומי החינוך, הבריאות, הדיור, תרבות הפנאי, התחבורה והתשתיות יהיו מספקים? קשה מאוד להניח! וכל כך למה?
שטחה של אשדוד קרוב למיצוי מקסימלי של קרקעות לבנייה. בדרום, שמורת ניצנים ופארק החולות המעניקים לעיר ריאת-נשימה ראשונה במעלה בחשיבותה ונכס תיירותי יקר וחשוב; במזרח, נחל לכיש ובצפון, אזורי תעשייה ושני נמלי-ים גדולים המאיימים על עומסי תחבורה בחלקים ממנה. ממשלת ישראל מפעילה לחצים כבדים לצופף יישובים שונים על ידי "הסכמי הגג" לבנייה. פרנסי אשדוד נענו ללחץ בטענה לא בלתי מוצדקת בצורך לדיור לזוגות צעירים. אלא שלשם כך הם פולשים גם לשטחים ירוקים בתוככי העיר ולפחות לכאורה, הם מתעלמים מן ההשלכות הקשות הנובעות מריצת האמוק שלהם להכפלת אוכלוסייתה. וכל כך למה?
טקס חתימת הסכם הגג, 2017. צילום: אורי קריספין
כי הגדלת האוכלוסייה הנצפית תביא לפגיעה אנושה באיכות חיי התושבים; כי צפיפות הדיור תביא לבעיות תחבורתיות קשות; כי איכות האוויר תהיה ירודה יותר; כי הריאות הירוקות תהיינה מצומצמות יותר; ולצד כל אלה, כי השירותים העירוניים ייפגעו. עובדה זו עולה מעיון בדו"ח שפרסם משרד הפנים לפיו צפויה פגיעה קשה בעשרות ערים בישראל בעקבות הבנייה המואצת שמתרחשת בהן. הזינוק בגידול האוכלוסייה בשנים הבאות עתיד להביא לירידה משמעותית ברמת השירותים לתושבים. לדברי מנכ"ל המשרד מרדכי כהן "הסכמי הגג הם בכייה לדורות, והשלכותיהם על הרשויות המקומיות יהיו הרסניות מבחינה כלכלית". על פי הדו"ח, אשדוד נכללת בין ארבע עשרה הרשויות שיתקשו לשמור על רמת השירותים הקיימת לתושב.
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
אז לשם מה או למען מי ריצת האמוק להגדלת מספר תושבי העיר? לשאלה הראשונה יענו לבטח פרנסי העיר: לשם מניעת בריחתם של צעירים מן העיר בגלל בעיות דיור – ויש בכך הגיון רב. אבל לשאלה השנייה, התשובה היא לבטח אחרת: לשם העמקת כיסיהם של יזמים וכרישי נדל"ן.
שטח השמורה לצד רובע י"ז. צילום: בועז רענן
אז מה נכון יותר לעשות? ראוי היה למצוא פתרונות לזוגות צעירים בלי להכפיל את אוכלוסיית העיר; ראוי היה לפנות לתהליך אולי מורכב יותר אבל טוב בהרבה של פינוי-בינוי המאפשר תוספת של עשרות יחידות דיור בתאי שטח נתונים. בעיקר, ברבעיה הישנים והמזדקנים של העיר, בהם זוגות צעירים יביאו לשקיקת חיים מחודשת. הדברים נכונים במיוחד לאור הודעתו של משרד השיכון לאחרונה כי בשל הקורונה והמשבר הכלכלי, אין ביכולתו לעמוד בהסכם הגג המקורי עם אשדוד, ורק כמחצית מן הדירות בהסכם-הגג ישווקו במסלול מחיר למשתכן, החלטה שראש העיר מנסה לשנות.
במילים אחרות – הבה נדאג לדור הצעיר בעיר, בלי לפגוע פגיעה אנושה בתושביה הוותיקים יותר. הרי, מה יהיה אחרי ההגעה ליעד האכלוס באשדוד, הנראה באופק? האם אז תיפסקנה לחלוטין בעיות הדיור לזוגות הצעירים? האם אז יחליטו הנבחרים שעוצרים את ריצת האמוק? אם לא – לאן רוצים להגיע? ואם כן, למה לא לבלום את הריצה היום?
הכותב הוא דובר הפורום הציבורי לאיכות הסביבה באשדוד
