בשגרה, באופן שוטף, תפקידי הוא להיות אחראי על אימונים והכשרה של הכוחות הצבאיים של מרחב הדרום לקראת המלחמה, לכלול ולנהל את הכשרת גדודי החילוץ וכן לתת מענה וכיסוי להיבטים מבצעיים ובאשר לשליטה ופיקוח על אירועי טרור באזור הדרום הקשורים למדיניות ההגנה, והמשימות השוטפות של המחוז הקשורות ברובן לתחום האזרחי.
מחוז דרום אחראי על כל שטחה הדרומי של מדינת ישראל, מאשדוד ועד אילת, בחלוקה לשלושה אזורים.
בשעת חירום תפקידי הוא לשלוט על המצב במחוז (נפגעים, ירי, פגיעות טילים ואתרי הרס), לקבוע את סדר העדיפויות למשימות, להקצות משאבים ולקבל החלטות חשובות לטובת בטחון אזרחי ישראל.
השבעה באוקטובר הוא יום שלא אשכח לעולם. הייתי בחופשה עם אשתי באילת כשבשעה 6:30 בבוקר התקשר אליי מפקד המחוז ודיווח לי על התגברות הכוחות באזור עקב תחילתו של סבב לחימה נוסף נוספת כפי שאנו רגילים ומכירים. במהרה יצאנו מהמלון והתחלנו לנסוע צפונה לכיוון באר שבע. אבל מהר מאוד הבנו שזוהי לא תחילתה של הסלמה – אלא של מלחמה.
לאחר כשעה דווח לי כי עשרה מחבלים חדרו למחנה וכי מתנהלים קרבות פנים אל פנים עם המחבלים בתוך המחנה שאני משרת בו. עת שהמחשבות שלי עם חברי שלוחמים בבסיס, ובזמן שאני בדרכי לשם התחלתי לגייס כוחות שיגיעו למחוז לסייע להלחם במחנה. בתום קרב קשה והירואי, חיסלנו את כל עשרת המחבלים שפשטו על הבסיס אך גם שילמנו מחיר כבד מאוד – שבעה חיילים וחיילות שלנו, גיבורים וגיבורות, נפלו בקרב.
הסיטואציה הייתה הנוראית. מתינו עוד היו מונחים לפנינו כשהתחלנו לנהל את המלחמה. כמות האש הגדולה באזור הדרום הקשתה עלינו והאזור שרץ במחבלים במשך ימים. בשל כך נסענו למפקדה אחרת ושם גיבשנו תמונת מצב. יממה לאחר מכן, כשהאזור טוהר ממחבלים, חזרנו לבסיס "אורים" והמשכנו משם לנהל את המלחמה תוך כדי שהבסיס שחרב במהלך הלחימה עובר תהליך שיקום.
אני רוצה לאחל לכל עם ישראל שנדע ימים טובים ושלווים, שכל ילדינו יחזרו הביתה במהרה ושכל המפונים ישובו לבתיהם בצפון ובדרום. שנשיב את החטופים במהרה, נביס את אויבינו והכי חשוב – נשאר לעד מאוחדים.
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
