כמנהל הארכיון והמחקר בבית ביאליק הגעתי ב-20/3/2018 לאשדוד בפעם הראשונה בחיי, כדי לחבר לפייסבוק בית ביאליק פוסט בנושא הנצחת שם ביאליק ברחובות העיר היפה, שממש התפעמתי ממנה מכל הבחינות.
הגעתי לעיר ברכבת עם אופניי, וחציתי אותה (בתחנות אחדות) עד הגעתי עם שקיעה לחוף הים. התנהלות אִטית זו באופניים אִפשרה לי לספוג את מראות העיר וגילוייה השונים ולקלוט את דופק לִבה.
שמו של ביאליק כרחוב רווח ברחבי ארץ ישראל מקריית־שמונה ונהרִיָה בצפון ועד שדרות ובאר־שבע בדרום. אך מכל ערים אלה ואחרות מצטיינת אשדוד בכך שאין ביאליק מונצח בה ברחוב אחד בלבד אלא בעוד שלוש מיצירותיו, ולא זו בלבד אלא שהוא מוקף ברחובות על שם גדולי היוצרים של "תור הזהב", אשר להנגשת פרי עטם לציבור הרחב הקדיש המשורר חלק ניכר מחייו. הבה נבלה ברובע ביאליק שבאשדוד, ובתוך כך נתבשם משירתו של המשורר הלאומי וממכלול פועלו התרבותי. (בפוסט זה, ה־120 במספר, אני נפרד לפי שעה מהקוראים, בהכרת תודה לכל אלה שגילו עניין בנושאים שהצגתי וגם תרמו להם במשוב ובהערות.)
שירו המודפס הראשון של ביאליק "אל הציפור", והמובהק שבשירי בית המדרש שלו "המתמיד" מייצגים ברובע ה' שבאשדוד את המשורר הלאומי, לצד הפרוזה הפיוטית האוטוביוגרפית שלו "ספיח".
באשדוד אין גדולי המשוררים העבריים של ימי הביניים רק שלטים ואותיות מתות, אלא גם מקור להשראה, כפי שמלמדת מודעת החוצות המוצגת כאן, אשר מבשרת על פסטיבל "תור הזהב" שיתקיים בחול המועד פסח ברחבי העיר.
ברחוב "המתמיד" נמצא את הגן הנקרא על שם אחד מבני טיפוחיו של ביאליק – המשורר והסופר אברהם ברוידס, אשר בהמלצת ביאליק מוּנה לשמש מזכיר אגודת הסופרים. מימין – שער ספר שיריו של ברוידס "בתלם" עִם הקדשה חמה לביאליק. ברוידס נמנה עם ראשי תנועת הנוער העובד והלומד, אשר להּ חיבר ביאליק את "שיר העבודה והמלאכה" כהִמנון.
רחוב "ביאליק" פינת רחוב "יהודה הלוי". חטיבה משירי יהודה הלוי כינס ביאליק כבר בשנת 1906 לאנתולוגיה "שירת ישראל", שבמסגרתה הביא גם משירי שמואל הנגיד, שלמה אבן גבירול, משה אבן עזרא, אברהם אבן עזרא, יהודה אלחריזי ועמנואל הרומי (בליווי דברי הערכה עליהם)
