בית המשפט אישר בתחילת השבוע את קיומו של אירוע מבית היוצר של חב”ד — “משיח בכיכר” — אשר תוכנן להתנהל בהפרדה בין נשים לגברים.
ואכן, הערב התקיים ביום שני כמתוכנן בהפרדה, כשמהעבר השני עמדו פעילות ופעילים למען זכויות נשים ומחו. “הפרדה היא הפליה, המרחב הציבורי שייך לכולם”, קראו המפגינים.
מלכתחילה הדעות היו חלוקות סביב ההפרדה המדוברת בלב לבה של העיר הכי חופשית שלנו. עם פסיקת בית המשפט, היה מי שסבר שבכך תסתיים הסאגה והרוחות יירגעו.
אבל במקום זאת, נראה שהמהומה האמיתית רק החלה. האגודה לזכויות האזרח ושדולת הנשים בישראל הצטרפו לעיריית תל אביב בהתנגדות נחרצת לאירוע שמבדיל ויוצר חציצה בין המגדרים.
שני הגופים שאמורים להגן עליי כאישה וכאזרחית במדינת ישראל הנלחמת לא אחת למען זכויות האזרח וקידום מעמד האישה, נעמדים כעת מולי, כאישה חרדית, ומבקשים בשם הליברליזם לבטל אירוע שנערך בדמות התרבות שלי.
מלכי רוטנר. צילום: לירון מולדובן
אם הייתה כאן דאגה כנה, אני מניחה שהיו המשיבים (עיריית תל אביב והארגונים שהצטרפו אליה בהליך המשפטי) טורחים לשאול לדעתי כאישה וכחרדית, או לפחות מוודאים שהשוויון יישמר והנשים לא יופלו באירוע. אולי אף היו דורשים נוכחות נשית על הבמה, אף שזה נוגד את דעתם של מארגני האירוע.
כאישה חרדית אני מרגישה דאגה עמוקה שתחת המאבק המוצדק של הפמיניסטיות החרדיות לאפשר את קידומן של נשים בתוך ומחוץ לחברה החרדית אני נאלצת לחבור למלחמת תרבות המופנית ומכוונת חיצי שנאה כלפי ושכמותי.
כחרדית שגדלה בתל אביב, ראיתי בה תמיד עיר של חופש ושוויון. ראש העיר הנוכחי רון חולדאי החל את תפקידו כשהייתי כבת 10 והצעיד אותה לרוב למחוזות החילוניות בהתאם לדרישת רוב מוחלט של תושביה, אך בדרך כלל עם הגנה על זכויות המיעוט החרדי. מראה של חרדים בלבוש מסורתי פוסעים ברחובות תל אביב, הגם שאינו נפוץ מדי, התקבל בכבוד ובטבעיות.
פרסומים על הדתה מציפים אותנו מבוקר ועד ליל וגורמים להשטחת הדיון ולהימנעות מעיסוק בסוגיות חשובות. המוח האנושי גורם לנו לראות שונויות בקבוצת היעד שאליה אנחנו שייכים וליחס הומוגניות לקבוצה השונה.
כך כשייכים לקבוצה חילונית אנחנו יכולים להבין את ההבדלים הרבים והמהותיים הקיימים בין האנשים השונים, ואילו החרדים נדמים לנו כקבוצה אחת שאנשיה זהים, ולהפך כמובן. מאותה סיבה אנשים נוטים לראות בחרדי יחיד כמי שמייצג את החרדיות כולה.
הקריאה שלי בכתיבת השורות היא לשני הצדדים: עיריית תל אביב, אל תכפי על אירועים פרטיים חרדיים כפייה חילונית, כל זאת כשברור שאין כאן הפרה של זכויות אדם. אל תנפנפי בליברליזם המכיל את הדעות הדומות לשלו. ליברליזם אמיתי אמור להכיל גם את השונה.
מארגני האירוע, ראוי להתאמץ באירוע הזה ובכלל באירועים מופרדים ולדאוג שההפרדה תישמר על פי גבולות ההלכה, אך שלא תגרור אפליית נשים. בואו נדאג לקרב את הגאולה הדתית והחילונית על ידי סובלנות, הכלה ושוויון אמיתי.
