השנה האחרונה הייתה השנה הסוערת ביותר שידעה העיר אשדוד. לראשונה יצאה העיר מאדישותה הידועה לשמצה והובילה את מאבק "חוק המרכולים" ברמה הארצית. ההצבעה ברגליים של תושבי אשדוד פתחה את כל מהדורות החדשות המרכזיות, והודעות תמיכה והזדהות הגיעו מכל פינה שיש על מפת ארץ ישראל.
כבר אז ניתן היה לראות איך לא מעט מתמודדים קופצים על המשאית של המחאה ומנסים להבין איך הם רוכבים על הגל הכל כך משמעותי שקורם עור וגידים מתחת לאפם.
כצנלסון היה המרוויח העיקרי, שבמהלך בזק נעל את המובילים אצלו ברשימה וסגר את הפינה. פינה שהביאה בהמשך לא פחות משישה מנדטים.
לעומת זאת, הלן גלבר, שחיפשה את הממלכתיות ורמזה לחרדים בקריצה ״אני לא מתלהמת״, פספסה את המומנטום הגדול שלה, ומשם הכול רק התדרדר. זה היה ה״שרוך שבנעל״ שהחל את הנפילה של גלבר ואת הנסיקה של כצנלסון. לחמני, שהצטרף למרוץ בשלב מאוחר יותר, גרף את המאוכזבים מהלן ואת אלה שלא היו שלמים עם כצנלסון.
למרוץ האחרון הצטרפו עוד סיעות חדשות למועצת העיר שהחוט המקשר בין כולם הוא ״חיה ותן לחיות״, ״די לכפייה הדתית״ ושות׳.
בבחירות עצמן אשדוד אמרה את קולה. לראשונה השתנה הרכב המועצה ויש אפילו רוב חילוני. 16 מתוך 29 מנדטים הם על טהרת הקול החילוני, אבל — וכאן יש אבל גדול — ראש העיר שנבחר הצליח בזכות החרדים להגיע לעוד חמש שנים בקומה 5. מה שאומר שהשותפות הטבעיות הן המפלגות החרדיות המונות יחד 10 מנדטים מתוך 29.
גבי כנפו וד"ר יחיאל לסרי. צילום: מרק זילקובסקי
שני המנדטים שקיבלה תנועתו של ראש העיר מכניסה את המצב לבעיה, אבל בעיה של מנצחים. גם אם זה לא נראה ככה, אשדוד קיבלה מועצת חלומות, 18 חברי מועצה חדשים, החלפת דורות והכפלה של כמות הנשים במועצה, קול חילוני שולט, אבל לא מאוחד.
תמיד יש אבל שמקשה על החלום להתגשם. ותנחשו על מה נופלת מועצת החלומות שוב? נכון, על אגו. כמות המנדטים הנמוכה שקיבלה "אשדוד בתנופה" מכניסה את המצב לבעיה: שני מנדטים זה קצת, אבל ראשות העיר זה הרבה. ראש עיר הוא לא פחות ולא יותר הסגן של אלוהים מבחינת סמכויות וכוח שליטה. הוא סוג של כול יכול, ובמקרה הוא גם יודע את זה.
בגלל שהוא מודע הוא יכול ״להתפנק״ על התיקים שמעניינים אותו בראש ובראשונה ולהכניס לקואליציה את כל מי שמתיישר. פוליטיקה במיטבה. זה המשחק, וכל אחד אחר היה נוהג באותה שיטה גם אם זה לא נראה הוגן למי שמסתכל מהצד. כל עוד אפשר לוקחים, ונגד זה אין הרבה מה לעשות.
מכאן, מתחיל המשחק, כאן מתחילה טובת הציבור, כאן מתחילה העשייה, וכאן, בדיוק כאן, זו הנקודה שאני פונה אליכם, נציגי הקול החילוני, שנכשל כבר שלוש פעמים בגלל אגו, חוסר תיאום וחוסר יכולת לשבת יחד בחדר סגור. שבו עם בורקסים, ירקות חתוכים, שתייה קלה ואולי קצת אלכוהול שימיס את האגו וקחו החלטה שאת חמש השנים הבאות, למרות הקשיים, למרות הכעס, למרות האגו, אתם מחזירים לבוחרים שלכם, לעיר שלכם, לילדים שלכם, לדור הבא.
לשבת באופוזיציה חמש שנים שלמות ולהצביע נגד ולפעמים בעד כשאין ברירה, לא לשים את טביעת האצבע שלכם על שום מיזם ולחיות מהתנגדות להתנגדות, חודש אחרי חודש, לבוא לקשט את חדר הישיבות בימי הרביעי הראשונים של תחילת כל חודש בגלל שלא ידעתם להחליט, כמו על האיחוד, כמו על החבירות והסרת המועמדויות, כמו לקבל את ההפסד. בכבוד.
זו פנייה בשם התושבים שרוצים אתכם, פעלו עבורכם, תמכו, הגנו עליכם ברשתות החברתיות, באו לחוגי בית וכנסים, תלו שלטים ומדבקות על כלי הרכב… מה איתם?
הם רוצים אתכם כממונים, כסגנים, הם רוצים אתכם בוועדות, כדירקטורים וכאנשי עשייה, הם סומכים עליכם, הם בחרו בכם. הם ממש לא מעוניינים שתבואו אליהם עוד חמש שנים ותגידו שדפקו אתכם במשא ומתן הקואליציוני, כי המתחרה שלכם קיבל יותר, והם בטח לא יהיו מעוניינים לשמוע שלא יכולתם לעשות כלום כי הייתם באופוזיציה. סביר להניח שהם גם לא יבחרו בכם שוב וחבל.
המועצה הזו יכולה להיות אותה מועצה שתיקח את אשדוד למחוזות אחרים, לא עוד חברי מועצה שנרדמים בישיבה, זה הזמן להיכנס לעשייה, ללמוד את התיקים, את העבודה, את פקידות העירייה, את הנעת התהליכים, והכי חשוב: לשים טביעת אצבע, לשנות, להכניס סדרי יום חדשים במקומות שהיו רדומים במשך עשורים שלמים, בחינוך, בתיירות, באיכות הסביבה, באירועים, בתרבות ואיפה לא?
הגעתם עד כאן, למה? כדי שרוב חרדי יחזור לשלוט? שנמשיך להפגין? שנמשיך לכעוס ולשנוא? זו התוצאה הישירה של חוסר האחדות בינכם, אתם הרוב — תפנימו!
קחו את כל התיקים שהציעו לכם, קיימו סבב נוסף, סחטו עוד תיק או שניים והיכנסו לחדר. חלקו ביניכם לפי האיכויות והניסיון שלכם, מרקרו מה שלכם ומה לא, תריבו קצת, שתו מים קרים ותחזרו. קחו את העיר לידיים שלכם, אחרת אל תבואו עם כל הסיסמאות שהרעפתם, כל הסלוגנים שהרעפתם והקמפיינים של עלאק מנהיגות.
ושורה אחרונה מופנית גם לראש העיר ד״ר יחיאל לסרי: תחליק פה ושם, תן צ׳אנס למשהו חדש, אמנם הזמנת את כולם לשבת אחים גם יחד, אבל כדי להזמין צריך גם שיהיה כיבוד. תוציא עוד קצת מהארון למעלה ועוד בקבוק שתייה מתחת לשולחן, שיהיה לכולם, שכולם ייהנו ולכולם יהיה טוב. בוא נשאיר את הבעיות למה שלא בשליטתנו, ומה שכן? זרום.
