נגד הרמת יד ונגד אוזלת היד

אל הנשים מן השורה שפתחו ביוזמה עצמאית לקיים השבוע יום של שביתה ומחאה נגד האלימות כלפי נשים הצטרפו ארגונים אזרחיים, והיוזמה תפסה תאוצה.

ברשתות החברתיות סוערות הרוחות. מצד אחד, נשים רבות משנות את תמונת הפרופיל שלהן לסמל המחאה, מצד שני, גברים רבים מרגישים כחשודים פוטנציאליים על ספסל הנאשמים. ובכלל, עולות קריאות מצד נשים וגברים כאחד: האומנם? האם כל אותן נשים שנרצחו נרצחו על רקע היותן נשים? האם גברים לא חווים אלימות? ומה עם שיעורי ההתאבדות הגבוהים יחסית בקרב גברים גרושים? האם זו לא תוצאה ישירה של הפליה לטובה של נשים כמשמורניות?

ויש את אלו הקוראים לעשות יום נגד אלימות. נגד אלימות בכלל, כלפי גברים ונשים כאחד. כי מה זה משנה מי תוקף ומי מותקף, אלימות צריך לקעקע.

אז הכול נכון. גברים גם הם חווים אלימות, יש שיאמרו שהם אפילו חשופים לה יותר מתוקף תדמיתם החזקה. ויש גם נשים אלימות, אם לא אלימות פיזית בגלל כוחן החלש יותר, בוודאי שקיימת אלימות מילולית חמורה מאוד משני הצדדים.

ונכון גם שחלק מהנשים נרצחו על רקע לאומני ואחר. אבל חשוב לי לומר זאת דווקא כאישה שלא חוותה אלימות לשמחתי, חשוב לי להדגיש את הדברים דווקא כאחת שחיה באושר במערכת זוגית שמחה ובריאה.

נשים רבות במדינת ישראל חיות בפחד מתמיד ובחוסר ביטחון אישי. אלימות כלפי נשים היא לא עוד חתך סטטיסטי יבש וסתמי, זו תופעה בסדר גודל לאומי, וההתייחסות אליה צריכה להיות ממש כמו במאבק בטרור על רקע לאומני.

נכון שמספר הנרצחות כולל בתוכו גם כאלו שלא נרצחו בידי בן זוגן או כאלו שנרצחו ממניעים אחרים, אך הוא לא כולל את אלו הספונות במקלטים לנשים מוכות, בעוד שהגברים הפוגעים בהן מסתובבים חופשי. הוא לא כולל את אלו שחיות באילוץ במערכת יחסים שתלטנית, גם אם יד לא הורמה עליהן אפילו לא פעם אחת. בפתח שנת 2019 נשים רבות מרגישות פחד תמידי בתוך הבית פנימה. הפחד מופנה לאנשים שאמורים לדאוג ולהגן עליהן.

ומעבר לכל ההתנגדויות, צריך לזכור שלמחאה יש דרישה אופרטיבית. זו לא סתם קריא לסולידריות ולהעלאת מודעות. מחאת הנשים היא קריאה לממשלה להעביר את התקציבים שנקבעו בהמלצות של ועדת השרים שהתכנסה בנושא לפני שנה וחצי. תקציבים שאמורים בין היתר לשמש להקמת רשות למאבק באלימות.

המחאה שפרצה השבוע מבקשת בראש ובראשונה להכיר בתופעה, לקרוא לה בשם. לא סתם “רצח”, לא סתם “אלימות”. אלימות רצחנית כלפי נשים. הלוואי וזו הפעם האחרונה. הלוואי ונצליח למנוע את הרצח הבא.