אחרי שנבנו שלוש בריכות עירוניות כדי לכפר על החוסר שהצטבר פה במשך שנים, אחרי שבשעה טובה נחנך הקאנטרי אחרי בירוקרטיה של למעלה לעשור, אחרי שסוף סוף מרכז ההיי-טק חנך את פעילותו ונוספו לאשדוד אלפי מקומות עבודה מתקדמים, אחרי שטיילת החוף הושלמה, רצף המלונות על החוף משגשג ואשדוד הפכה לעיר תיירות מהמובילות והאטרקטיביות בישראל ואחרי שהתחבורה הציבורית הפכה למודל תחבורה חכמה שכל הארץ מדברת עליה ומכל העולם באים להתעניין במודל היעיל, עכשיו, אחרי שהכול מתקתק… בואו נדבר על הקיוסק בפארק אשדוד—ים.
שבת בבוקר, השעה 10:00, ריחות הג׳חנון ורעש הילדים המתעוררים נקטע בפושים והתראות ווטסאפ, קבוצות הפייסבוק מתחילות להתעורר ועיגול ההתראות האדום מתחיל לצמוח כמו עמודת המנדטים של בני גנץ בסקר האחרון.
לחיצה על ההתראות מקפיצה את כל גופי המדיה המקומיים ומעירה את הקבוצות שהספקנו לשכוח, שידורים חיים מפארק אשדוד—ים ואתה מדמיין את הגרוע מכול… פיגוע. מה כבר יכול להרים את ארבעת האתרים המובילים לדווח בשבת בבוקר על מבזק מפארק אשדוד—ים, אנשים בקושי התעוררו. אז זהו שלא מדובר בפיגוע, מדובר בקיוסק פתוח.
מזכיר למי ששכח, אנחנו בשנת 2019, חיים וגרים בעיר החמישית בגודלה, ואלה החדשות שיש לנו להציע. ועוד בשבת בבוקר. יש מי שמפרש את האירוע כהצלחה מטורפת, יש מענה של ארטיק, ברד וקפה בכוס קרטון לקהל החילוני באשדוד, לפרצוף שלכם ״קפה סיפור״ שבחרתם לסגור בשבת!
הפתגם הישן והטוב שאומר ש״כל קוץ במדבר הוא פרח״ רלוונטי יותר מתמיד לתקרית השבת של פארק אשדוד—ים.
העניין הוא לא הפתרון (המובן מאליו) לאוכלוסייה החילונית שבאה ליהנות מהפארק בשבת. העניין הוא שבמשך כמה שנים לא היה שום מענה. יש שיגדירו זאת כצעד ראשון ומבורך, ואכן מדובר בצעד ראשוני ביותר ויש מי שכבר יתסיס את הגזרה ויחפש להדליק את השטח כדי שחלילה מישהו לא יקבל קרדיט על הגדלת ראש ויביא בשורה חדשה לעיר (עד כמה שאפשר לקרוא לקיוסק על גלגלים בשורה).
כבודה של מחאת השבת במקומה, אבל צריך לאפסן אותה ב״היכל התהילה״ של הפקות הלקחים. אין מקום להוציא אותה על כל גזלן או פיצוצייה שהחליטה לפתוח בשבת. היו בחירות (עם דגש גדול על היו), והציבור האשדודי אמר את דברו — אם כבר דמוקרטיה, אז עד הסוף.
על פי חלק מהדיווחים, הרבנים מהקהילה החרדית רותחים על ההחלטה, יש מצב שעניין קטן מקיוסק קטן יכול להפוך לעניין גדול. מה שמצחיק הוא שלא הקיוסק הקטן הוא העניין הגדול, אלא הכותרות הגדולות מהעניין הקטן הן העניין הגדול!
החרדים לא אוהבים להרגיש מכופפים, אם מכניסים להם אצבע בעין ועוד עושים מזה עניין גדול בתקשורת, פה המצב יכול להתחיל להתלקח. הפרגונים לקואליציה הצעירה וה״כופרת״, שהחרדים עצמם הם חלק ממנה, רק הופכים את כל הסלט הזה לחריף יותר.
אז כפי שפתחתי ואמרתי, כאילו שאין דברים חשובים וגדולים לטפל בהם, יש מצב שכל השבוע רצים במסדרונות העירייה ומחוצה לה שליחים עם מסרים מאיימים כדוגמת: ״או הקיוסק או אנחנו״ ו״בדם ואש נפדה את הקיוסק״, ולהזכירכם, זה בשבוע שולי של פריימריז בליכוד, חודשיים לפני בחירות ארציות ועוד זוטות…
אז אחרי השבת ההיסטורית שבה פתח הקיוסק מפארק אשדוד-ים את שעריו, לראשונה בתולדות העיר אשדוד נהפך שעון החול וכל העיר במתח לקראת השבת הקרובה, האם הוא יעשה זאת שוב? האם העיר תבער? האם צוותים של טלוויזיות ידווחו ב-LIVE??? ימים יגידו… מה שבטוח, התקשורת המקומית (ולא רק) תעשה מזה מטעמים.
בחירות מקומיות מקומיות/ארציות 003#
60 יום. זה פרק הזמן שנותר למפלגות הארציות להתארגן על מטות מקומיים, ונראה שגזרת ראשי המטות היא הפיקנטית ביותר במערכה הקרובה.
הליכוד ממשיך להיות מפוצל לשני מחנות, שלמה פורטל ושלום אלפסי ממשיכים במלחמתם בגבי כנפו, ממלא מקום ראש העיר שלא נראה מתרגש יתר על המידה. ״אחד בשביל כולם, וכולם בשביל אחד״ זו לא הסיסמה של המטה המקומי, ו״ליכוד״ זה לא בדיוק השם שמתאר את האווירה. נראה שהיצרים שם חזקים, ואם יש נחמה אחת, זה מאחורינו.
בני גנץ. צילום: מוטי מילרוד
במפלגת יש עתיד בשקט בשקט נפרדים מעוד ראש מטה אחרי שבועיים בלבד. אחרי שנאור ביטון סיים את תפקידו, המחליף גיא סער מעביר את השרביט לנורית טופז שתנסה בחודשיים שנותרו לבנות כאן מטה מתפקד.
במחנה בני גנץ יש רוחות חדשות. כפי שציינתי בטורים הקודמים, תהיינה הפתעות ולא מעט פרצופים חדשים יכבשו את הזירה. תנועת חוסן של בני גנץ היא ללא ספק הפלטפורמה הכי חמה בעיר. הזדמנות חד פעמית למינוף פוליטי בהשקעה מינימלית של חודשיים וההצלחה ככל הנראה בטוחה. מה הפלא שיש עליה לא מעט קופצים. נכון להיום לא הוכרז באשדוד ראש מטה רשמי, בניגוד לערים אחרות שבהן התהליך הלך חלק.
מנהלי השטח של גנץ נתקלים במורכבות האשדודית ובוחרים לא לתת שם מוביל. אור שלו, הממונה על ערי השפלה מטעם מפלגת חוסן, נזהר במילותיו. בשיחה עמו בוחר אור את מילותיו בקפידה, מה שמדליק אור על בעיות האגו במטה עיר הנמל.
השמות שעולים עם דגש רב על אקראיות הסדר ההיררכי הם דוד אסייג, חנוך דרך—ארליך, אסתי גנץ (האחות של), יעקב לוי, עופר בוחניק ואולי עוד מישהו ששכחתי.הקוקטייל הזה חדש בתחום, אך ככל הנראה המותג שלהם יקל עליהם בהבאת תוצאה מפתיעה באשדוד.
במפלגת כולנו של כחלון התקבצה גם כן קבוצה ללא מוביל, כשהדומיננטיים הם איש הנדל״ן צחי אבו שניהל את המטה במערכה הקודמת ועו״ד מאיר לסרי שלוקח לראשונה מסלול פוליטי עצמאי ושונה משל אביו. לחבורה הצטרפו עוד פעילים שייקראו מהיום: ״פורום כולנו״. הולך להיות מעניין.
לתגובות: [email protected]
