לאלה שכל מה שיש להם להגיד זה “רק ביבי” או “ביבי המלך”, תדלגו על מה שכתוב. השורות הבאות לא מיועדות לכם. אני אוהבת ויכוחים פוליטיים מעניינים ומעריכה אנשים עם אידיאולוגיה, גם כשהיא הפוכה משלי. אבל להעריץ אנשים בצורה עיוורת לא מדבר אליי בכלל.
הפעם הראשונה שניתנה לי זכות הבחירה הייתי קצינה בחיל הים, הצבעתי בבסיס. אני כמובן הצבעתי של”י. למי שלא זוכר או עוד לא נולד, של”י הייתה אז כמו מרצ של היום. הוויכוחים בינינו בבסיס היו אידיאולוגיים על החשיבה באיזו מדינה אנחנו רוצים לחיות. הרוב היה בעד ד”ש, כי מאסו בסיאוב של שלטון המערך, אפקט מלחמת יום הכיפורים השפיע גם על האווירה. אבל לחשוב על שתי מדינות לשני עמים והפרדה מהפלשתינים היה יוצא דופן. אליי התייחסו כאל פרח מזן נדיר. זה היה ב-17 במאי 1977. את הלילה של המהפך ביליתי בבכי על כתפיו של אילן.
התופעה שנולדה באותו מהפך, מפלגה בלי אידיאולוגיה. מושג של מפלגה שאוספת אנשים כמו זיקוקי דינור, שהופכים לאלטרנטיבה לשלטון. יש להם תשובות לשאלות לפי הקהל שעומד מולם. מה שחשוב זה למשוך תשומת לב, להצטיין בהופעות בטלוויזיה. בעיקר להראות ביטחון עצמי. ד”ש היו הראשונים, והם הולידו את המרכז — שינוי, קדימה, יש עתיד, בבחירות האלה זו מפלגת כחול לבן. והן המפלגות שבעצם מכריעות את הבחירות. כשנזכרים במהפך ב-1977, כולם אומרים: המזרחים הצביעו לליכוד כנקמה לקליטת העלייה המפלה של מפא”י האשכנזית. אז רק שתדעו, זו אגדה. והחשבון פשוט. הליכוד קיבל 43 מנדטים, 4 מנדטים יותר ממה שהיה לו. המערך קיבל 32 מנדטים, 19 מנדטים פחות ממה שהיה לו. ד”ש קיבלו 15 מנדטים. והנה, כך עלה בגין לשלטון. מה שאפיין את מצביעי ד”ש זו אוכלוסייה אשכנזית מבוססת. האגדה התפתחה עם השנים, בגין זרע את הרעיון, השקה וטיפח עם קצת הסתה וזה עובד.
היום מי שהולך להצביע לליכוד בגלל זיכרון קליטת העלייה בשנות ה—50 וה—60 משול לאישה שכדי להרגיז את בעלה חותכת לעצמה את האף. צריך להבין שמה שעשה המערך בתנאים שהיו אז לעומת מה שעושה היום הליכוד לדור השלישי של המזרחים בפריפריה זה פי כמה יותר גרוע. ועל ההעדפה התקציבית להתנחלויות אני בכלל לא מדברת. ביבי טוען שאנחנו מעצמה. הוא מטפח אשליה בטיסות זולות לחו”ל. זה לא מספיק כדי שיהיה כאן צדק חברתי, כי הפערים בין עשירים לעניים הולכים וגדלים. ועל נושא הביטחון בכלל אין לי מספיק דמיון לתאר מה היה ביבי אומר אם השמאל היה בשלטון. הדרום מופגז, והוא משלם כסף לחמאס.
בעיניי מערכת הבחירות הקרובה זה ביעור חמץ. התקופה הזו של ריח הפריחות בחוץ וחומרי הניקוי בבית מחייבת ניקיון יסודי במסדרונות הממשלה. ראש ממשלה כל יום עובר את הקו האדום בהתנהגות לא מוסרית, משחית את השיח הציבורי, שההישרדות האישית שלו יותר חשובה לו מהמדינה. כל מי שמסביבו פחדן. חבורה של לקקנים בלי עמוד שדרה. והוא מחליף את מי שקרוב לצלחת שלו כמו גרביים מלוכלכות, משתמש וזורק. ואנחנו, אזרחי המדינה, משעממים אותו. תפקחו עיניים, צאו מהתרדמת.
תושבי אשדוד יודעים לחבק ולאהוב. אילן מקבל יחס חם בכל מקום בעיר. הם אומרים שהוא מביא לעיר כבוד. רק שבקלפי זה אף פעם לא בא לידי ביטוי. החוק להעלאת קצבאות הנכים היה החוק הכי סוציאלי שנחקק בכנסת ב—20 השנים האחרונות. החוק של אילן. הרבה הצטרפו למרצ בעקבות המאבק, כי הבינו שהגיע הזמן לבחור במי שעובד עבורם. אנחנו לא זקוקים למלך, אנחנו זקוקים למשרתי ציבור.
