בהסתמך על פקודת מס הכנסה ובגין מצבי הבריאותי פניתי לפני למעלה משלוש שנים וחצי לפקיד השומה באשקלון, שלשם שייכים תושבי אשדוד, תוך כדי ויתור על סודיות רפואית ותשלום אגרה על סך 520 שקל כדי לקבל פטור מתשלום מס הכנסה. פקיד השומה הפנה, על פי חוק, את בקשתי לוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי לשם קביעת אחוזי נכותי על פי רשימת המחלות והנכויות של המוסד.
התהליך, שהיה אמור להימשך מספר חודשים, נמשך למעלה משנה, שבמהלכה עברתי שבע ועדות, שלמעט אחת שהתקיימה בבט”ל באשדוד, כולן התקיימו בסניף הבט”ל ברמלה. יש לציין שוועדה רפואית מאוישת על ידי רופא אחד עד שלושה. היא מקבלת את התיק כ—10 דקות לפני כניסת הנבדק, כך שהיא לא ממש מספיקה לעיין בו.
כשנקבעו לי אחוזי הנכות, הגשתי ערר לוועדת העררים ושילמתי אגרה על סך 900 שקל. כדי להיערך לערר, שאותו יש להגיש בתוך 45 ימים, ביקשתי ממס הכנסה באשקלון על פי זכותי את הפרוטוקולים של הוועדות הרפואיות שעברתי.
אחרי המתנה של מספר ימים ופניות טלפוניות חוזרות ונשנות טענו במס הכנסה שלא שילמתי את האגרה. שלחתי להם צילום של הקבלה, ואז התברר לי שהתיק שלי לא חזר עדיין מבט”ל ברמלה למס הכנסה באשקלון, ולכן הם אינם יכולים להעביר אליי את הפרוטוקולים שביקשתי. המתנתי מספר ימים נוספים שבמהלכם טלפנתי חזור וטלפן למס הכנסה באשקלון, ואז התברר לי לתדהמתי שלא מוצאים את התיק שלי ואיש אינו יודע היכן הוא עשוי להימצא.
הזמן דחק והחלטתי לחפש את התיק שלי בעצמי. מאחר שלא ניתן לפנות לסניפי הבט”ל ישירות, אלא רק באמצעות מוקד חיצוני הממוקם בחיפה, טלפנתי למוקד וביקשתי שיבררו אם התיק שלי יצא מבט”ל ברמלה ולאן. גם הפעם נאלצתי לפנות מספר פעמים למוקד המדובר עד שבסופו של דבר נמסר לי שהתיק שלי, שהיה אמור לחזור למס הכנסה באשקלון, נמצא בכלל במס הכנסה ברחובות.
נסעתי לרחובות ולאחר המתנה של למעלה משעה בתור קיבלה אותי פקידה חביבה שהסבירה לי שאין לה עכשיו אפשרות לבדוק אם התיק שלי הגיע אליה תוך כדי שהיא מצביעה על ערימות של מאות התיקים מאחוריה שעדיין לא מוינו. כשהצעתי לה שאני אחפש את התיק שלי, היא אמרה שרק למי שאושרו כמתנדבים במס הכנסה — כן יש כאלה, בתהליך שאורך חודשים — מותר לגעת בתיקים.
בלית ברירה המתנתי עוד מספר ימים, וכשטלפנתי אליה, אמרה שמצאה את התיק שלי שהועבר אליהם על ידי בט”ל ברמלה בטעות ושהיא שלחה אותו למס הכנסה באשקלון. ושוב, אחרי פניות טלפוניות חוזרות ונשנות במשך כמעט שבוע למס הכנסה באשקלון, נאמר לי שהתיק הגיע אליהם, ואחרי מספר ימים נוספים הגיעו אליי הפרוטוקולים של הוועדות הרפואיות שעברתי.
הספקתי להגיש את הערר בדקה ה-90. ועדת הערר הראשונה התקיימה בבט”ל ברמלה בהרכב של שלושה רופאים מתחומים שונים הקשורים למחלות שמהם אני סובלת. יו”ר הוועדה אמר לי בין היתר שמי שהציע לי להגיש ערר נתן לי עצה גרועה. רק אחר כך הבנתי למה הוא התכוון. זומנתי למספר ועדות שהתקיימו ברחבי הארץ, בין היתר בסניפי הבט”ל בחיפה ובירושלים, שממוקמים במרכזי הערים, ששם יש מצוקת חניה גם במגרשי החניה בתשלום.
יותר מכך, היו ועדות שבהן לא נבדקתי פיזית, והרופא הסתפק בחומר הרפואי שהיה בתיק, ותהיתי בקול רם לשם מה טרטרו אותי להופיע בפני אותה ועדה.
השיא היה לפני כחודש. בניגוד לנוהל שבו מקבלים זימון לוועדה לפחות שבועיים לפני מועד קיומה, קיבלתי בשעה 12:00 מסרון שבשעה 18:00 תתקיים ועדה מסכמת בסניף בט”ל ברמלה. מאחר שמהניסוח הגרוע לא ניתן היה להבין אם עליי להתייצב בפני הוועדה או לא, החלטתי לנסוע לשם על מנת לא להשאיר אפשרות לטענה שלא הופעתי לוועדה.
כשהגעתי לסניף בקומת הכניסה, כבר לא היה אף עובד למעט מאבטחת. ירדתי לקומת המרתף שבה מתנהלות הוועדות הרפואיות והקשתי כמו תמיד את מספר הזהות שלי בעמדת התורים, אך זו לא הפיקה דבר. אחד מעובדי הוועדות עבר שם באקראי ונחלץ לעזרתי, אך גם הוא לא הצליח להפיק דבר מעמדת התורים. כשהראיתי לו את המסרון שקיבלתי, היה המום ואמר שהוא לא מצליח להבין את פשרו ושלח אותי לקומת הכניסה כדי לנסות לאתר מישהו שיסייע לי.
המאבטחת, שכאמור הייתה היחידה שנכחה בקומת הכניסה וקראה את המסרון, אמרה שהיא עובדת שם כמה שנים ואף פעם לא ראתה הודעה כזאת. היא קראה לממונה עליה, וגם הוא כשקרא את המסרון, אמר דברים זהים לשלה והציע שילך לדבר עם מנהלת אחת המחלקות שהייתה עדיין בבניין. כשחזר אחרי 10 דקות אמר שבעצם לא הייתי אמורה להגיע לוועדה, אבל מאחר שכבר הגעתי הוועדה תקבל אותי. אחרי המתנה של כשעה נכנסתי לוועדה שאותה איישו שלושת הרופאים שהרכיבו את הוועדה הראשונה שבפניה הופעתי עם הגשת הערר, וכמו בכל ועדה נכח גם פקיד בט”ל, מזכיר הוועדה. התלוננתי בפני המזכיר על כל המתואר לעיל, וכשהראיתי לו את המסרון שקיבלתי, הוא הודה שהניסוח לא ברור והבטיח להעביר את זה לממונים על הנושא.
הרופאים בוועדה שאלו אותי, תוך דפדוף בתיק שלי, מה חדש. אמרתי להם שמאז הגשת הערר שלחתי לבט”ל מספר פעמים מסמכים רפואיים מעדכנים, שאותם פירטתי, באמצעות מוקד החוץ וגם וידאתי טלפונית שהם התקבלו.
הרופאים איתרו בתיק עב הכרס את המסמכים שציינתי ואף בדקו אותי פיזית. לפני כחודש קיבלתי סוף סוף הודעה שנקבעו לי אחוזי נכות המזכים בפטור. אף שגם מס הכנסה וגם בט”ל שיפרו את שירותיהם, יש להם עוד הרבה מה לשפר. אחרי התלאות והטרטורים שעברתי אני מבינה מדוע אנשים שפונים לשני המוסדות המדוברים מתייאשים ונאלצים לוותר על הזכויות המגיעות להם. לצערי, גם אצלי הסלוגן “הביטוח הלאומי לצדך ברגעים החשובים של החיים”, שמופיע על שלטי הבט”ל ומושמע תדיר מעל גלי האתר, לא עמד במבחן המציאות.
