השבוע חשבתי שכדאי לא לכתוב על פוליטיקה, זאת אומרת להיכנס לבועה, לרחף בתוכה מעלה מעלה. לחלום על עולם אחר. בכלל מלמעלה כדור הארץ נראה מדהים. ריחוף בכדור פורח מעל עמק המלכים בלוקסור שבמצרים היה מדהים. רק שהכדור נחת בחלקה חרושה בכפר קטן. פתאום ללא התרעה מוקדמת רצו לכיוון שלנו עשרות ילדים — השעה הייתה מוקדמת, אחרי זריחת השמש — ילדים בכל הגילים, שהושיטו יד לקבץ נדבות. עוד לפני שקלטנו את המראה, הגיעו מכוניות המשטרה ששמרו עלינו מסיבות בטיחות. והילדים ברחו. מה שנשאר חרוט בראש זה מראה הריחוף המרהיב מול ילדה קטנה בגיל גן, שהחזיקה בזרועותיה את אחיה התינוק ורצה איתו יחפה בשדה.
ריחוף מטאפורי יכול להיות בארגון אירוע, מסיבה כמו בר מצווה במשפחה שכל הוצאה מכבידה. הייתי השבוע במסיבת בר מצווה שארגנה אם חד הורית לבנה הצעיר. מוכרחה לציין שהיא עשתה הכול לצמצם עלויות. לא חיפשה פאר נוצץ, אלא שיהיה אירוע באולם עם מוזמנים קרובים. ככל שתשאף לא לבזבז כסף, עדיין העלויות מצטברות. השכרת אולם, אוכל, צלם, די—ג'יי, בגדים ועוד. אילן ואני באנו לשמוח בשמחתם. מובן שכל מי שראה אותנו בא לפטפט קצת על המצב הפוליטי. אם הוא היה דני רופ, היו שואלים אותו אם החורף יהיה גשום. ככה גם אילן הוא המומחה להקמת ממשלות.
כדורים פורחים במצרים. עמק המלכים ליד לוקסור. מלמעלה הכל נוצץ.
צילומים יהודית גילאון
האורחים לא ניסו לעורר ויכוח פוליטי, מלבד אחד שהיה מוכרח להביע את דעתו. מה שהרגיז שהוא לא דיבר על שום דבר ענייני. בדיוק מה שקורה במדינה כבר שנה. לא מה יהיה עם הבריאות, החינוך וקצבאות הנכים והזקנה.
אלא על האידיאולוגיה החדשה. כל מה שיש נגד ביבי זה זניח, זה לא שוחד, האיש חשש מאוד שיימצא משהו בנושא הצוללות, תיק 3,000, אבל אם מדובר בסיגרים ולעשות טובה אחד לשני, זה זניח מבחינתו.
“זה לא כמו שהקיבוצים והמפא”יניקים גנבו מהמדינה”, אמר. פה כבר עלו לנו הפיוזים. עד לאן מגיעה שטיפת המוח, נגד השמאל ואלה שהקימו את המדינה? שכתוב ההיסטוריה עובד מצוין. אילן ענה לו, ואחר כך התרחקנו, כדי לא להכניס פוליטיקה לבר המצווה.
בעלת השמחה מזמן הפנימה שחייה קשים. והיא נאבקת יום—יום במלחמת קיום אכזרית. בגלל מדיניות הממשלה. היעדר בנייה לדיור ציבורי ותלות בגורמי רווחה. אז אותו אורח שמכיר את העובדות יכול להתעלם מטובות הנאה במיליונים לראש המדינה שלו לעומת הקושי הכלכלי של בעלת השמחה.
אחדד את הנושא רק בהסבר קטן למי שלא יודע מה זה חוק מילצ’ן: הטבות מס ענקיות, בהיקף של מיליארדי שקלים לפחות, אולי עשרות מיליארדים לאורך השנים, לתושבים חוזרים ששהו בחו”ל לפחות 10 שנים ברציפות. אבל סליחה, זו בכלל לא הטבה. זה פטור, 0% מס. כל תושב חוזר שעומד בקריטריונים הללו מקבל פטור ממס. למשך 10 שנים על כל הכנסה שמקורה מחוץ לישראל, והפטור הוא גורף, לחלוטין גורף: הוא מקיף את מכלול ההכנסות, ואחרי 10 שנים “חוזרים הטייקונים” למדינות מוצאם. ומדינת ישראל לא מקבלת מהם אגורה שחוקה. אז למי שחושב שהסיגרים זה רק מתנות קטנות שיתעורר.
השבוע חגגתי יום הולדת. אירוע פרטי שלי. אני לא חוגגת את ימי ההולדת שלי מכמה סיבות: קודם כול כי אני רוצה לחיות כאילו כל יום זה יום הולדת. דבר שני, כבר הסברתי שכל אירוע שהופך סיבה להוציא כסף למתנות לא נחוצות אפשר לדלג עליו.סיבה אחרת היא שבעבר לחגוג את יום הולדתי הייתה סיבה למסיבה לילדים, ואני זו שעבדתי הכי קשה. אז קמתי יום אחד והודעתי רשמית שאין חגיגות יותר על חשבוני, זה שאני מזדקנת לא סיבה שאני אעבוד קשה לשמח אחרים.
השנה צדקתי יותר מתמיד. קיבלתי הודעה רשמית שבהגיעי לגיל 62 אני הופכת לאזרח ותיק. הפכתי רשמית לזקנה. ואקבל מהמדינה 2,300 שקלים לחודש. אז זו לא מתנה. בסך הכול הכסף נגבה מכולנו, והוא חיסכון וביטוח לשלב בחיים שבו לא נעבוד יותר. כל קצבה היא מהכסף הזה שגובים מכלל העובדים והמעסיקים. למי שאין עבר תעסוקתי שמאפשר פנסיה מסודרת או שהשקעה לא נכונה של חברות הביטוח והבנקים שחקה את הפנסיה שלהם לא יכולים להתקיים מקצבה כזו.
השבוע התפרסם דו”ח העוני האלטרנטיבי, הקובע כי רבע מהישראלים עניים. השבוע היה גם כנס חירום בכנסת שארגנן אילן עם כמה חברי כנסת “שמאלנים” אחרים. כי המדינה בבחירות קבועות ואין ממשלה, ולכן קצבאות הנכות, שהיו אמורות לעלות בעוד פעימה, הוקפאו. גם קצבאות הזקנה לא השתנו. לעומת זאת, נושא גיוס החרדים תוקצב על פי דו”ח כוזב ומנופח. המיליארדרים משחקים בלהיות תושבים חוזרים ומרוויחים מזה.
ככה יום ההולדת הפרטי שלי הופך למשהו פוליטי. אין לי בועה שאפשר לעוף איתה. למעלה לשמיים. תזכרו, כשאומרים לכם שאנחנו מעצמה כלכלית, ששדה התעופה פקוק מכמות הישראלים שטסים לחו”ל, תדעו שהמראה הנפלא שרואים מהמטוס, קו החוף היפיפה המפריד בין הים לתל אביב, משתנה אחרי הנחיתה. המעצמה הכלכלית מתגלה במערומיה. והבחירות פעם שלישית לא ישנו כלום אם נמשיך לחיות בבועה, שלא מתרוממת לשום מקום.
