את הריאיון עם שר החינוך הרב רפי פרץ ב"ידיעות אחרונות" לא הצלחתי לקרוא (לא השגתי את העיתון, והוא פתוח לקריאה למנויי ynet+ בלבד), אך ראיתי את הכותרות עם המסרים המסעירים.
ישנם נושאים שיש לדון עליהם במורכבות, גם אם לא נעימה לי לאוזן עמדתו בנוגע לילדי העובדים הזרים, ועל כך שציין שיש לגרש אותם, אני מניחה שבריאיון עצמו הוא הציג מורכבות מסוימת שבה עמדתו הומנית יותר ורואה בהם צלם אלוקים, גם אם הוריהם הם מהגרי עבודה. מקווה לפחות.
אך קשה לי להתעלם מדבריו על הקהילה הגאה. אני חושבת גם שה”רכות” שאותה הוא מוצא באיתמר בן גביר וההתמתנות שהוא מייחס לו היא פרספקטיבה אישית שלו.
כאישה חרדית מאמינה, אני מחויבת כמו הרב רפי פרץ לכל חוקי התורה, ייתכן שגבולות החרדיות שמקיפים אותי מחייבים אותי אף יותר ממנו כחלק מן הגדרות והסייגים שהביאה עמה החרדיות. אין ספק שמבחינת הלכות התורה מדובר על איסור, איסור חמור אפילו. הייתי מופתעת מאוד אם הרב פרץ היה טוען אחרת. אך בדבריו, או לפחות הציטוט שנגזר מן הריאיון והסעיר את כולם, פרץ לא מדבר על ההלכה שאוסרת עליו לנהוג ככה. בריאיון הוא דיבר במונחים של דרך טבעית ובריאה, הוא דיבר על דגם “נורמלי” ועל האחרים כלא בריאים, לא טבעיים ולא נורמליים.
גם אלו מתוך הציונות הדתית שנרתעו מדבריו של שר החינוך פרץ ציינו כי הוא איש משכמו ומעלה. בתמונה מתקופת ההתנתקות שנתקלתי בה ברשתות החברתיות ראיתי את הרב פרץ מחבק בידו האחת מפונה עם חולצה כתומה ובידו השנייה חייל צה”ל שבא לבצע את הפינוי. עצרתי להסתכל על התמונה הזו, היה בה כל מה שאנחנו מייחלים לו בימים אלו. היו בה ממלכתיות והכלה, חיבוק וחינוך. כל כך שונה מאמירותיו האומללות שעליהן הוא חוזר שוב ושוב. הייתה בה מורכבות והקשבה.
מעבר לכך שנטייה מינית היא מולדת ולא משהו שאי מי בחר או יכול לשנות, אמר פרץ בדבריו כי מי שגדל במשפחה טבעית ובריאה, לתפיסתו, ומגדל כך את ילדיו – הם יגדלו להיות בוגרים “נורמליים” עם הנטייה המינית ה”נכונה”. בכך העליב פעמיים את חברי הקהילה הלהט”בית. פעם אחת שהם עצמם לא נורמטיביים ופעם שנייה שגידולם ככל הנראה היה לא מספיק תקין ולכן יצאו ככה.
חשוב לדייק, הקצף לא יצא על עמדתו ההלכתית של הרב פרץ, בוודאי שלא מאנשים דתיים כמוני שמבינים את החומרה ההלכתית שבכך. אני מניחה שלא אפתיע אף אחד כשאומר שאני מאמינה שבשבת יהודים אמורים לשבות מכל מלאכה. זו תפיסת העולם שלי, זו האמונה שלי.
הזעם המוצדק בעיניי היה על הגדרת הטבעיות והנורמליות. גם אם רוב בני האדם בעלי נטייה מינית הטרוסקסואלית, הטיעון צריך להיות הלכתי ואישי, בפרט כשמדובר בשר החינוך של כל ילדי ישראל, על אמונותיהם ודרכיהם השונות. להגדיר מי שעובר על חוקי התורה כ”לא נורמלי” זה רחוק מאוד מהתמונה המחבקת והמכילה את המורכבות.
