“מסופר שבודהה, לאחר שזכה בהארה, הרגיש צורך ללמד כיוון שראה שכל היצורים מבקשים אושר, ועם זאת, מתוך בורות הם עושים בדיוק את אותם הדברים שגורמים להם סבל” (מתוך “האבולוציה של האושר” מאת ג’וזף גולדסטין).
פרספקטיבה בריאה היא הבסיס לאושר, וזאת משום שהדרך שבה אנחנו מסתכלים על העולם היא הדרך בה אנו חווים אותו. לא סתם נאמר שאנחנו יוצרים את העולם שלנו באמצעות התודעה. הדרך בה אנחנו רואים את העולם והמשמעות שאנחנו מעניקים למה שאנחנו רואים, אלו דברים שמשנים את ההרגשה שלנו. בכל פעם שנשנה צורת הסתכלות, ישתנו הרגשות שלנו ותשתנה הדרך בה נפעל, ואלו הדברים שמשנים בפועל את העולם עצמו.
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
היכולת שלנו לראות את המצב בהקשרים רחבים יותר היא העניין. אולי החירות היחידה שלנו היא בדרך בה אנו בוחרים לראות את המצב והפרשנות שאנחנו מעניקים למציאות. ככל שאנחנו מרחיבים את הפרספקטיבה שלנו בזום אאוט ומסתכלים בצורה נייטרלית יותר, אנחנו חווים יותר שלווה, רוגע וקבלה, וקל לנו יותר להבין גם את האחריות שלנו במה שקורה. פתאום אנחנו מסוגלים לראות אחרים מעבר לאינטרסים שלנו.
היכולת שלנו לסבול עם האחר, להיות בתשומת לב לאחר, זוהי חמלה והיא מחברת בינינו, כולנו בתלות הדדית. הדרך בה אנחנו מתייחסים לאחר היא בעצם גם הדרך בה אנו מתייחסים לעצמנו.
הפרדוקס הוא כזה, אנחנו הכי מאושרים כשאנחנו ממוקדים בדאגה ונתינה לאחרים ולא לעצמנו. דווקא בנתינה אנחנו מקבלים. כשאנחנו שוכחים את עצמנו אנחנו מגלים שהאושר ממלא אותנו. ככל שנרבה לחשוב על עצמנו, כך נסבול יותר. דווקא כשאנחנו חושבים על איך נוכל להקל על הסבל של האחר, אז גם הסבל שלנו הולך וקטן. זה הסוד האמיתי לאושר. זה גילוי מאוד מרעיש בעידן שלנו בו אנחנו מקדשים את ה”אני”.
אחת המתנות המופלאות שקיבלתי ברגע שהפכתי להיות אימא, הייתה השחרור מהעיסוק המתמשך בעצמי. שנים רבות אני הייתי העניין וחיפשתי דרכים לגרום לי שמחה ואושר, ודווקא כשהנחתי לי והתפניתי כל כולי להיות שם עבור הילדה שלי, התמלאתי אושר, סוף סוף אני לא העניין. ועוד גיליתי עם הזמן שזה תקף לכל תחום בחיים. ככל שאני מבינה וחיה את זה שאני לא העניין, אני יכולה לעשות הכול. כשאנחנו בטוחים שאנחנו העניין אז אנחנו חווים מתח ולחצים אדירים בניסיון להוכיח ולהיות ראויים, ובעצם מתרחקים מהחוויה הקיומית של אושר.
פרופ’ סוניה ליובמירסקי זכתה בפרסים על המחקר שלה בנושא שימור האושר. המחקר הראה שחמישים אחוז מהאושר הם נתון גנטי אתו נולדים, עשרה אחוזים בלבד קשורים בנסיבות החיים, עליהן כמעט ואין לנו שליטה, וארבעים אחוזים הם הגישה שלנו לחיים, הבחירות וההתנהגות שלנו, וכאן כבר יש לנו שליטה גדולה מאוד.
המחקר גם הראה שיש שלושה גורמים עיקריים המשפיעים על האושר שלנו והחדשות הטובות הן שהם לגמרי בשליטתנו: היכולת שלנו להסתכל על המצב שלנו באופן חיובי יותר, היכולת שלנו לחוות הכרת תודה והבחירה שלנו להיות טובי לב ונדיבים. והנה לכם המתכון לחיים מאושרים.
זה מדהים כמה מאמץ אנחנו משקיעים בימינו בלהיות מיוחדים ויוצאי דופן, להיבדל, ואילו דווקא המאמץ הזה פוגע באושר שלנו, כי אנחנו חיים באשליה שאנחנו לא כמו כולם. אנחנו מתרחקים מהאמת הפשוטה שכולנו זקוקים לאחרים, כולנו נוצרנו לתלות ותמיכה הדדית. וכל זה מרחיק אותנו מלחוות אושר. אנחנו מבלבלים את זה עם אותנטיות. לכל אחד יש את הצליל הייחודי רק לו וכולנו חלק מאותה המנגינה.
מאז ומתמיד תויגתי כמיוחדת, שונה, אחרת. והדבר הזה גרם לי להרגיש מאוד בודדה לעתים כי זה ניתק אותי מהאחדות. תחושת הנבדלות הזאת מבודדת אותנו מאנשים אחרים. זו צורת מחשבה יהירה היוצרת בדידות ובהמשך מובילה לחרדה. כולנו אותו הדבר גם אם אנחנו מופיעים אחרת במציאות.
חינכו אותנו לחשוב שהעולם הוא אכזרי ושחלים עלינו חוקי הג’ונגל. האפשרויות הן או לטרוף או להיטרף. אבל למעשה אנחנו מפרים את החוקים הבסיסיים של היקום.
כדי להיות אנושיים אנחנו זקוקים לאנשים אחרים, ואם ניקח את זה יותר פנימה, יש משפט שאני מאוד אוהבת של ליאו בוסקאליה “נחוצים שניים כדי לראות אדם אחד”. עד כדי כך אנחנו תלויים זה בזה. אנשים אחרים מעניקים לנו את מה שאנחנו לא יכולים להעניק לעצמנו ולא משנה כמה כסף יש לנו. אדם הוא אדם רק דרך אנשים אחרים.
אושר אמיתי נובע מעזרה לאחרים. כדי לרפא את החברה שלנו וליצור חברה בריאה ומאושרת יותר, חשוב שנלמד את זה בעצמנו, ונלמד את הילדים הנוער שלנו שהמקור לאושר הוא בתוכם ולא ממקור חיצוני כמו כוח, כסף וסטטוס.
ליה אושרה. צילום: רועי שוחט
כשאנחנו לא מחפשים אושר אנחנו מקבלים אותו כמתנה וכפרס על הנתינה והנדיבות שלנו לאחרים. בכל פעם שאנחנו רודפים אחריו, אנחנו מפספסים אותו. זה אומר שעלינו לפתח תחושת אחריות כלפי אחרים וכלפי העולם בו אנו חיים.
לגרום לאחרים אושר זאת הדרך היחידה, הישירה והמהירה ביותר לחוות אושר בעצמנו. אז, “מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו?”
***
נכתב בין היתר בהשראת “ספר האושר” מאת הדלאי למה, דזמונד טוטו ודאגלס אברמס.
הכותבת היא מאמנת רגשית ועורכת ספרים
