לשמור על קשר

“נהייה בקשר”, ככה אנחנו אומרים בסוף כל שיחה. אבל האם אנחנו מתכוונים לזה באמת? פעם היינו מתקשרים, כותבים מכתבים, שולחים מברקים, שואלים מה נשמע, מתארחים ומארחים. היום יש לנו אשליה של שמירה על קשר דרך הוואטסאפ, הפייסבוק והאינסטגרם.

אנחנו מעודכנים לגבי חברינו הקרובים, אבל האם אנחנו באמת יודעים מה מתרחש בתוככי נפשו של הזולת? האם הם עצמם יודעים בכלל מה עובר עליהם עם כל המסכים המפרידים בינינו?

רגשות. ככה קראו לזה פעם. זה מה שאת מספרת לפסיכולוג שלך. לחלוק רגשות, את מי זה מעניין? כן, זה מעניין אותי מה הסובבים אותי מרגישים, וזה רלוונטי גם כשזה לא מצטלם טוב.

אנחנו חיים תחת עומס רגשי, מנסים לפתות אותנו כל הזמן, לקנות, לצאת לחופשה, לתרום כספים, מה לא. רוצים מאתנו דברים, אנחנו צריכים לעמוד על המשמר, לשמור על עצמנו, להיות חזקים, בקיצור לעטות מסיכות. להעמיד פנים שאנחנו שומרים על קשר.

קשרים. מה מקומם בחיינו? לרבים מאתנו יש את החברים הכי טובים מהגן, מבית הספר היסודי, מהתיכון, מהצבא. אלה שמכירים אותנו ממש טוב ותמיד בסביבה כדי לעזור. יש קשרים שהתנתקו עם הזמן והיה בפרידה מהם כאב. יש את אלה ששרדו את תקופות היובש ונשארו מעיין נובע.

כל קשר מתחיל בשאלת איכות הקשר עם עצמך. לא תוכל להעניק למישהו אחר אם צינורות התקשורת שלך סגורים. אם את בדיאלוג עם עצמך, המערכות הפנימיות שלך עובדות ואת לא חוששת להסתכל פנימה תוכלי לזהות גוונים שונים אצל עצמך, תהיי מודעת למורכבות שלך וכך תוכלי להיות אוזן קשבת לידיד נעוריך. כך תגשימי את המטרות האמיתיות של מוסד החברות – יצירת קשר חי ורלוונטי למרות ההבדלים במצב משפחתי, סדרי עדיפויות, מקום בחיים.

כרווקה, הקשרים עם חברים וחברות משמעותיים עבורי במיוחד. תמיד היו. למזלי אני יודעת לשמור על קשרים לאורך זמן וגם הוורבליות שלי עוזרת לשמירת הקשר. בשבילי אין משהו מהנה יותר משיחה טובה עם חבר/ה יקר/ה. במיוחד אם אחד או שני הצדדים לומד משהו חדש בשיחה הזאת. אבל אסור לשכוח שלא כל יום מתרחשת שיחה טובה ובדרך יש שיחות משמימות ומשעממות. לא כל הרגעים הם רגעי חסד, אבל בזכות הרגעים הפחות מעניינים גדל הפוטנציאל ללכוד רגע משמעותי וליהנות ממנו.

אנחנו לומדים על קשרים בתוך המשפחה הגרעינית שלנו. אם יש כבוד הדדי בבית שבו גדלנו, זכינו. הדרך אל יצירת קשרים בריאים כבר סלולה עבורנו. ברור שהקשר המשמעותי ביותר הוא הקשר הזוגי, אבל קשרים עם חברות למשל יכולים לחזק או להחליש תחושות בטן לגבי בחירת בן הזוג. אין כמו עצה כנה מחברה טובה, אם נותנים לה מקום.

אנחנו מתאמנים בקשרים דרך ניהול הקשרים המשפחתיים שלנו. אם יש הרמוניה במשפחה כתוצאה מתקשורת בריאה ולא ניהול פנקסי חשבונות (“את עשית לי ככה והוא אמר לי ככה… “), אפשר לדלג כדי לא לעלות על מוקשים ולא להגיד הכל, גם כשמתחשק.

קשרי משפחה מחייבים אותנו לשמור על קשר. אומרים שמשפחה לא בוחרים, בכל זאת יש בינינו אנשים המעדיפים חברויות על משפחה בעקבות “תאקלים” והיסטוריה משפחתית עכורה. רובנו נוטים לשמור על קשרים משפחתיים בתוקף המעגלים החברתיים הטבעיים שלנו. זוהי חוכמה גדולה לצקת תוכן אמיתי בקשרים משפחתיים וליצור חברות אמיתית בתוך מסגרת משפחתית.

כאחת שיש לה אח ואחות המתגוררים בחו”ל, אני מודעת לקושי לשמור על קשרים למרות המרחק. למזלנו יש לנו אמצעי תקשורת מפותחים ואפשר לשמור על קשר יומיומי, אבל גם זה דורש משאבים רגשיים, למצוא את הרגע הנכון לשני הצדדים תוך תיאום זמנים בהתאם לשעה המקומית. לא פעם קשה לי לתאם זמן בגלל אילוצי שיגרה וחולף שבוע או יותר כשמסתבר לי שלא היינו בקשר. הצורך לעדכן מתיש ושוחק, אך משתלם.

אנחנו מצליחים לשמור על קשר קרוב למרות המרחק הפיזי, תוך השקעת מאמצים הדדית. לא בכל תקופה קל לעדכן, אבל יש חשיבות עצומה לשמירה על קשר בתקופתנו- תקופת הקורונה.

חברויות טובות נבחנות במצבי משבר. אני חייבת לציין שכשעברתי משבר נפשי לפני שנים ארוכות, לא כל החברויות שלי עמדו במבחן. היו כאלה שפשוט לא השכילו לכבד את השינויים שעברתי. “את לא היית סמדר”, אמרה לי א’, חברה מגיל 16, “זה לא היה הקול שלך”, הוסיפה והתייחסה לתקופת הדיכאון שעברה עלי.

כאן עולה השאלה האם זו חוכמה להיות חברה כשהכל טוב ולהיעלם כשקשה? אין לי עקרונות בקטע הזה. בפרספקטיבה של זמן יכולתי להבין את א’ ולסלוח לה. הכל יחסי, קורים דברים ועובדים איתם. ככה אני רואה את זה. זה היה גדול עליה, היו כמה חברים שהגיבו כמוה אבל היו שתי חברות שהוכיחו לי שאפשר גם אחרת. הן שמרו איתי על קשר רציף ובאו לבקר אותי, למרות הקושי.

כשחזרתי לאיתני נמשכה החברות עם א’, אבל ידעתי בתוכי על מי מהחברות אני יכולה לסמוך בכל מצב. יכולתי להחרים את א’ כי לא עמדה בקריטריונים של חברות אמת, אבל אני שמחה שהלכתי עם החמלה והרווחתי חברה טובה, אמנם במידה, במידת אנוש.

אני יוצאת כאן בקריאה אליכם: אל תפקירו חברים שקשה להם. אם מדובר במצבי משבר שנוצרו בגלל הקורונה תהיו שם בשבילם. אל תינטשו אותם, הם לא אשמים, תעשו מה שאתם יכולים למענם. יש לזה כוח אדיר!!! אל תשפטו את תגובותיהם האמוציונאליות פשוט תהיו שם בסביבה הקרובה ותושיטו יד. תעשו את המעט שניתן לעשות, העיקר לא להפקיר אותם!

יש קשרים שמתנתקים וזה לגיטימי לרענן את החברויות המלוות אותנו. יש קשרים שמיצו את עצמם ומפסיקים להיות חיוביים. ההתנתקות אחרי שנים מכאיבה בדרך כלל לשני הצדדים. זה כמו גירושין. צריך לדעת איך להיפרד. אין כאן מתכוני פלא, מצב הנטישה הוא אכזרי אך בלתי נמנע. לאחרונה חוויתי התנתקות כזאת. זה לא היה פשוט, אבל למרבה הפלא אחרי תקופה קצרה נכנסו לחיי חברויות חדשות, כאילו במקום החברות שהסתיימה.

בספר הראשון שלי יש שיר שנדמה לי שהוא משקף משהו מתחושת האובדן בסיום של קשר, כתבתי אותו כאישה צעירה אבל כבר אז חשתי את הקושי לשמר את הקשרים שהיו לי, פנקס ישן שמו.

פנקס ישן
צפוף מלא כתובות,
שמות שמות,
גדוש מלהכיל,
דפים קרועים
כתב יד מוכר
ועוד מספר
חורק בזיכרון.
אתה זוכר,
היו כאן מרחבים,
געגועים כילו את הנייר,
עכשיו
מדפדפים לאט,
איך הקשרים
נמחים מאליהם.

בשיחה בנושא שמירה על קשר אמר לי ידידי ג’, שלדעתו כל קשר מבוסס על אינטרסים משותפים. אני מסכימה ברמה מסוימת וחלוקה עליו ברמה אחרת. נכון שיש לנו אינטרס להפריה הדדית בין חברים אבל לתחושתי חשוב תהליך יצירת הקשר. אם מדובר בחוויות משותפות המעצבות את שנינו, אף אחד לא ייקח מאיתנו את העולם המשותף שחווינו. זהו עולם ללא אינטרסים, אלא נקי בתכלית.

עוד הוסיף ג’ שמאז שמצא זוגיות, הקשר הזוגי כל כך מרכזי בחייו עד כדי כך שהוא מאפיל על הקשרים החברתיים שהיו לו קודם לכן. זה מעניין אותי אישית, מה יקרה לכל קשריי כשאהיה במערכת זוגית? ברור שזה ישפיע עלי ללא ספק ויבוא על חשבון הקשרים הקיימים, אבל זה שינוי שאני מצפה לו.

כל קשר הוא חד פעמי ולא דומה לקשר אחר. כל מפגש של שני אנשים מוציא מכל אחד מהם איכויות אחרות. אנחנו אוהבים את האנשים המוציאים מאיתנו את המיטב, אנחנו אוהבים את עצמנו בחברתם של אנשים אלה. מי לא אוהב לצחוק, להיות שמח עם לב פתוח? בתקווה שיהיו לנו קשרים טובים, מלאי שמחה וצחוק, למרות הקשיים העומדים בפנינו בתקופה האחרונה ודווקא בגללם. בסופו של דבר הקשרים שלנו הם מראה לנפשנו, תלויים לא מעט בנו, תוצאה של השקעה רגשית המתגלה עם הזמן כמשתלמת ביותר.

תשמרו על קשר, אבל באמת, תשקיעו, זה משתלם!!! ועוד טיפ אחרון: כמה שפחות לנהל חשבונות, פשוט לזרום עם מה שקורה בלי חישובים וניהול פנקסנות, כדאי לדלג ולהמשיך הלאה, זה עובד!